התרסקות טבע: מכה קשה ליצוא, בלי השפעה על המסים

החיסול הצפוי של מחצית הפעילות של טבע בישראל יותיר צלקת עמוקה וכואבת ביצוא הישראלי, ויפגע במוניטין העולמי של הכלכלה המקומית. אף על פי כן, השפעת הצעדים החריפים על האבטלה במשק עשויה להיות קטנה, אפילו זניחה, והפגיעה בהכנסות המדינה ממסים תהיה שולית ‑ שכן טבע ממילא משלמת מעט מאוד מסים.

התוכניות לפיטורים המוניים, שזעזעו את המדינה, כבר מעוררות תהיות באשר להשלכות המקרו־כלכליות שיהיו למהלך על כלל המשק. הנזק הכבד ביותר צפוי בגזרת היצוא. טבע היא אחת היצואניות הגדולות במשק. לפי נתוני 2016, ענף התרופות תופס 16% מהיצוא התעשייתי של ישראל, וטבע עצמה אחראית ל־72% ממנו. הדבר משקף את רמת הריכוזיות של היצוא בישראל, שהיא מהגבוהות בעולם. אם בשנת 2007 תרמו עשר היצואניות הגדולות במשק שליש מהיצוא הישראלי, ב־2014 הן כבר היו אחראיות על כמחצית ממנו.

ירידה ביצוא של טבע תשפיע, אם כן, במידה עצומה על היצוא התעשייתי בכללותו. למעשה, נתונים שפרסמה אתמול הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (למ"ס) רומזים שהקשיים של טבע כבר החלו לתת את אותותיהם בחשבונאות הלאומית. הנתונים מלמדים שיצוא ההייטק ‑ המהווה כמחצית מהיצוא התעשייתי (ללא יהלומים), וענף התרופות הוא חלק ממנו ‑ ירד בחודשים ספטמבר ‑נובמבר ב־2.2% בחודש בממוצע. בענף התרופות לבדו נרשמה צניחה של 39.5% בחישוב שנתי, ו־4.1% בממוצע לחודש.

המגמות האלה עלולות לסכן את ההתאוששות שחלה ביצוא הישראלי בשנה האחרונה על רקע העלייה בצמיחה בשווקי היעד של היצואנים, ועל רקע הירידה באבטלה שם. אולם מעבר לפגיעה ביצוא, חשוב להתבונן גם בנזקים שקשה יותר למדוד אותם, ולכן נוטים לקבל פחות תשומת לב מצד המקרו־כלכלנים. הראשון הוא המוניטין. חברות רב־לאומיות ישראליות ‑ וטבע בראשן ‑ מקנות למשק הישראלי יוקרה רבה בעיני משקיעים זרים. פגיעה במוניטין של טבע היא פגיעה בשגרירה הטובה ביותר של הכלכלה הישראלית בעולם.

נזק אחר שקשה למדוד נוגע להעברת הידע. חברות ענק כמו טבע הן מחוללות של ידע טכנולוגי ותרבות ארגונית שנטמעים בכלל המשק וזולגים הלאה בזכות עובדים שמקימים חברות אחרות או עוברים לעבוד בהן.

דווקא בסוגיית האבטלה, שמטרידה מאוד את הציבור בישראל, ועלולה לגרום פגיעה פוליטית חמורה לשרי האוצר והכלכלה ‑ ההשפעה המקרו־כלכלית של הפיטורים בטבע תהיה בלתי מורגשת. מקובל להניח שכל מפוטר בתעשייה גורר אחריו שני נפגעים נוספים, עצמאים או שכירים, שמתפרנסים מהתעשייה באופן עקיף. אולם המשק הישראלי נמצא היום בתעסוקה מלאה, ושיעורי האבטלה עומדים בשפל היסטורי. פיטורי 3,300 עובדים, כפי שטבע מתכננת, יעלו את שיעור האבטלה בכעשירית האחוז בלבד, מ־4.2% ל־4.3%. תזוזות זעירות כאלה מתרחשות ממילא מדי רבעון.

יתרה מזו, התעשייה הישראלית משופעת במשרות פנויות. לפי נתוני הלמ"ס, מספר המשרות הפנויות לעובדים מקצועיים בתעשייה ובינוי עמד ברבעון השני על 23.6 אלף בממוצע לחודש ‑ עלייה של כ־12% לעומת הרבעון הקודם.

בהתחשב בכך שנתח גדול מהפיטורים בטבע יהיו של עובדי מטה, חלק מהם לפחות יוכלו למצוא עבודה. עובדים בעלי התמחות מיוחדת יתקשו בכך יותר.

השפעת הצמצומים בטבע על הכנסות המדינה ממסים גם היא תהיה קטנה, אבל מסיבה אחרת: טבע ממילא נמנית עם הנהנות הגדולות ביותר מחוק עידוד השקעות הון. חברות המועדון האקסקלוסיבי הזה בקושי משלמות מסים (אם כי הטבות המס שהן מקבלות פוחתות בהדרגה). המספרים מלמדים שבשנת 2015 טבע שילמה לרשות המסים כ־700 מיליון שקלים ‑ רק כ־0.2% מהכנסות המדינה ממסים וכ־1% מהכנסות המדינה ממס חברות.