בדרך לניפוח שכרם, נאמני מגה שכחו את הנושים הקטנים

מסכת ארוכה של מכשולים שמערימים נאמני מגה בפני נושים קטנים שמבקשים לתבוע את חובם מהרשת הקורסת ממחישה, לכאורה, ניגוד עניינים מובנה: בית המשפט ממנה את הנאמן לדאוג לכספם של הנושים, אבל מאחר ששכרו מחושב לפי שיעור החוב שהוא מצליח להשיב ‑ יש לו אינטרס לדחות כמה שיותר תביעות חוב.

שלושת נאמני מגה, רו"ח גבי טרבלסי ועורכי הדין אודי גינדס ואמיר ברטוב, הציבו רף של 153 מיליון שקל לשכר הטרחה של עצמם לפני קרוב לשנה, לפני שהסתיים הטיפול בכל תביעות החוב. דרישה זו התבססה על ההערכה שהיקף החוב של מגה הוא 1.2 מיליארד שקל. ככל שיצליחו הנאמנים לצמצם את תביעות החוב המאושרות, כך יגדל שכרם.

בדיקת "כלכליסט" מעלה כי בשורה של תביעות מצד נושים קטנים נוקטים הנאמנים יד קמוצה, ונעזרים בטיעונים טכניים כדי לסלק את הדרישות הכספיות של הנושים. במקרים מסוימים, הנאמנים נשענים על הסדרים חריגים לרעת הנושים שנכללו בהסדר הנושים שנחתם בין הנאמנים לנושי מגה.

נאמני מגה. מימין - גבי טרבלסי, אודי גינדס ואמיר ברטוב צילום: יריב כץ

אין איחורים

הסדר הנושים במגה לא הגביל את משך הזמן שבו צריכים הנאמנים להכריע בתביעות חוב. ואמנם, תביעות חוב רבות שהוגשו בפברואר 2016 הוכרעו רק שנה וחצי מאוחר יותר. בספטמבר הצהירו הנאמנים לבית המשפט שכל תביעות החוב הוכרעו, אבל מקץ כמה שבועות התברר שההצהרה היתה שגויה, וכמה מהתביעות עדיין תלויות ועומדות.

אף על פי כן, הנאמנים הקשו את לבם לנושים קטנים שאיחרו בהגשת התביעות. לדוגמה, חברת התרופות ומוצרי הטבע אופיר את שלפארם הגישה ב־5 ביוני 2016 תביעת חוב בהיקף 462 אלף שקל על אספקת מוצרים ‑ סכום נכבד עבור חברה קטנה יחסית. החברה טענה שהחוב הצטבר בשל פיגור בתשלומי מגה, ורק עם קריסתה התברר לה שדחיית התשלומים נבעה מהקשיים הכספיים של מגה.

אחרי 15 חודשים תמימים הגיעו הנאמנים להכרעה, ובספטמבר 2017 קיבלה החברה הודעה שהתביעה נדחתה במלואה. הנימוק לסילוק התביעה: היא לא הוגשה במועד. הנאמנים טענו שאופיר את שלפארם היתה צריכה להגיש את התביעה עד ה־9 במאי 2016. במילים אחרות, איחור של 27 ימים הביא לדחיית הדרישה להכיר בחוב של כמעט חצי מיליון שקל.

החברה ניסתה להסביר שטעתה במועדים בתום לב, אולם הנאמנים לא התרשמו מהנימוק והגיבו לפני כמה שבועות לבית המשפט: "טעות בהבנת הנקרא או בהבנת החלטות או בהבנת הדין אינם יכולים לשמש נימוק ראו להארכת מועד להגשת תביעות חוב".

ומה קורה כשנושה לא מרוצה מההכרעה בתביעת החוב שלו ורוצה להגיש ערעור לבית המשפט? כאן עומד הנושה בפני לוח זמנים נוקשה במידה חריגה, שעוגן בהסדר הנושים עם נאמני מגה. ההסדר קובע שעל הנושה להגיש ערעור לבית המשפט בתוך 30 יום וכי "ימי פגרה יספרו במניין המועדים להגשת ערעור על הכרעת הנאמנים, וכל ערעור אשר יוגש לאחר מועד זה לא יתקבל".

אין זמן לערעורים

האם סביר לדרוש מנושה לערער בתוך 30 ימים, גם כשהם חלים בעיצומה של פגרת הקיץ של בתי המשפט? זה בדיוק מה שקרה לחברת מאג 58 שמירה בע"מ ‑ חברת ניקיון שסיפקה למגה שירותי ניקיון בסניפים שונים. מאג 58 הגישה בפרואר 2016 תביעת חוב בסכום של 66 אלף שקל, ולאחר כמעט 18 חודשים אישרו לה הנאמנים את רובו הגדול של הסכום ‑ 57 אלף שקל. למרות זאת, הנושה טענה שהיא זכאית למלוא הסכום שתבעה, שמגלם 174 שעות עבודת ניקיון שנתבעו ולא אושרו.

הנאמנים הגישו בקשה לסלק את הערעור על הסף בנימוק שהחברה הגישה אותו ב־8 בנובמבר, כלומר למעלה מ־3 חודשים לאחר שנמסרה הכרעתם, כאשר הובהר מראש שימי הפגרה כלולים במועדים. כך יצא שהכרעה שנמסרה בתחילת פגרת הקיץ ולפני החגים חייבה הגשת ערעור בעיצומה של הפגרה הגרעינית, שבה עורכי הדין מצויין בחופשה השנתית שלהם. לטענת הנאמנים, החברה היתה צריכה לבקש ארכה.

מי שציפה שהכנרית סיגל יעקבי תצא להגנת הנושים, ותצביע על חוסר ההיגיון בכך שהנאמנים לא כפופים לשום מגבלה אך הנושים חייבים להגיש ערעור באמצע פגרת הקיץ של בתי המשפט — טעה. הכנרית כתבה בעמדה שהגישה לבית המשפט כי חברת הניקיון יכלה להתנגד להוראות הסדר הנושים, ומשלא עשתה זאת "אין לה אלא להלין על עצמה".

אין סבלנות לעובדים

דרך אחרת של נאמני מגה לצמצם את היקף החוב של מגה היא סירוב להכיר בחובות כלפי עובדים. לפני כחודשיים העלו 196 עובדים של מגה טענות לניגוד אינטרסים כלפי הנאמנים, שביקשו לסלק ערעור של העובדים על הכרעת חוב בעניינם. העובדים טענו שמגה לא כיבדה שורה של זכויות סוציאליות שלהם, אבל הנאמנים דרשו שיגישו 196 ערעורים נפרדים.

בתגובה האשימו העובדים שבקשת הנאמנים נגועה בשיקולים זרים, ונועדה לגרום לכך שמרביתם, שמשתכרים קצת יותר משכר המינימום, יוותרו על הזכות להגיש ערעור. הם טענו כי התנהלות הנאמנים "קשורה לאינטרס שלהם להקטין את מצבת החובות של החברה, כדי שיוכלו לטעון שאחוז החזר החובות לנושים עלה, ושכר הטרחה אותו הם זכאים לקבל יגדל בהתאם".

במקרה אחר, אגרונום שעבד עם מגה במשך 25 שנה ביקש לאשר לו 1.2 מיליון שקל כתנאים סוציאליים. הנושים דחו את התביעה בטענה שהשכר ששולם לו היה גבוה מדי. הם בחנו מהו שכרו הממוצע של אגרונום בעל ותק דומה והגיעו למסקנה שהוא עומד על 17,500 בחודש, בשעה שהאגרונום קיבל 29 אלף, שקל בחודש. הנאמנים היו אמורים להגיב לתביעה תוך 15 יום, אבל דחו אותה לבסוף רק אחרי חודשיים וחצי ושתי בקשות ארכה. הם תירצו זאת בעומס עבודה.

את ההתנהלות של נאמני מגה אפשר להבין על רקע העובדה האה: תקנות שכר הטרחה של נאמנים יוצרות קשר ישיר בין היקף ההחזר לנושים לבין שכר הטרחה שלהם. משעה שהנאמנים הציבו רף מסוים בדבר היקף החוב שיאושר לנושים לפני שחלק גדול מהתביעות הוכרו, יש להם תמריץ לעמוד ביעד שהוצג ולוודא שהיקף החובות המאושרים יסתכם ב־1.2 מיליארד שקל, ולא יותר מכך.

לצורך הדוגמה נציין למשל כי אם הנאמנים מצליחים לחלק לנושים 1 מיליארד שקל מתוך חוב 1.2 מיליארד שקל, הרי שמגיע להם 153 מיליון שקל שכר טרחה. אבל אם הם מצליחים לחלק לנושים 1 מיליארד שקל מתוך היקף חוב 1.4 מיליארד שקל, שכר הטרחה צונח אוטומטית ל־100 מיליון שקל.

נאמני מגה מסרו את התגובה הבאה: "הטיפול בהכרעות החוב הינו מקצועי ומהיר לפי כל קנה מידה, והנאמנים דוחים בשאט נפש כל ניסיון לקשור בין בקשת שכר הטרחה לטיפול בהכרעות החוב. אלה דברי הבל ורעות רוח. הכרעות הנאמנים עומדות לביקורת שיפוטית מלאה ואין כאן אלא המשך הנסיונות לפגוע בשמם הטוב של הנאמנים. הנאמנים לא יירתעו וימשיכו לפעול במקצועיות, ולא ייגררו לרדידות הכתבות המתפרסמות בעניינם חדשות לבקרים. גם כתבות אלה לא ישנו את תוצאות פועלם המדברות בעד עצמם".