"פייסבוק לא מאזינה לשיחות הטלפון שלכם": מנהלת המדיניות בחברה מסבירה

להאזנה לכתבה, הוקלט על ידי הספריה המרכזית לעיוורים ולבעלי לקויות קריאה https://www.clfb.org.il/heb/main/

מהו תחום אחריותך בפייסבוק?

"אני מייצגת את פייסבוק בכנסת, בממשלה, בעמותות ובחברה, וגם את ישראל בתוך החברה, כדי שיבינו מה קורה פה בשטח ובמשרד. אני מדווחת למי שאחראי לתחום המדיניות באירופה ובמזרח התיכון".

מה המדיניות לגבי מה מותר ואסור לומר בפייסבוק?

"יש נושאים שהם שחור־לבן ברור, כמו הונאות, בריונות וזכויות יוצרים. ויש דברים שהם תלויי הקשר. אנשים מדווחים לנו על תוכן ואנחנו בודקים מה עובר את הקו. דברים משתנים כל הזמן, גם אנחנו משתנים. מילים שנחשבו מקובלות אתמול, יכולות היום להיחשב גזעניות. זה לא שיש לנו חוקים מ־2004 ושמאז לא שינינו אותם".

קלטר. "הבנו שטעינו בטיפול בגורמים שהיטו את הבחירות בארה"ב, ולכן נגביר את השקיפות בפרסומים פוליטיים" צילום: עמית שעל

מתי דברים עוברים את הקו מבחינתכם?

"כשמישהו קורא לאלימות, מעודד פשע או פיגוע. המשימה שלנו היא לחבר בין אנשים ולוודא שהם יהיו בטוחים, ומצד שני להיות פלטפורמה פתוחה. לפעמים כללי הקהילה שלנו מחמירים יותר בהשוואה לחוק המקומי ולפעמים פחות. אם משהו עובר על חוק מקומי ולא נוגד את המדיניות שלנו, נחסום את התוכן כדי לכבד את החוק. אלה תמיד דברים שבני אדם בודקים, לא מכונות. הם דנים ומחליטים מה מותר.

"אתן לך דוגמה. אנחנו מתחילים להשתמש בבינה מלאכותית במאבק נגד טרור, ובזה תמיד צריך בן אדם, כי אין טכנולוגיה שיכולה לזהות אם הפוסט שמישהו העלה הוא נגד טרור או תומך בו. רק ההקשר פלוס הכוונה מראים אם רצו לתמוך, לעודד או לחנך נגד".

אתם מוחקים תוכן שנחשב טרוריסטי? היו לא מעט מקרים שבדיעבד התברר שמפגעים פרסמו בפייסבוק את כוונותיהם.

"אנחנו עובדים באופן קרוב מאוד עם מחלקות הסייבר במשרד המשפטים ובמשטרה ועם גורמים אחרים בצבא ובשב"כ. אנחנו לא המומחים, הם בשטח, זה התחום שלהם. אני מדברת איתם כל הזמן כדי לוודא שאנחנו מורידים תוכן בעייתי, ואם נקבל מידע על משהו מראש נדווח להם. גם הם יכולים לבקש מאיתנו שנמסור להם מידע. אם יש משהו של חיים ומוות או מצב חירום, אנחנו עושים הכל למען פיקוח נפש.

"והדברים האלה קורים תמיד בשילוב של טכנולוגיה עם בני אדם. לא נוריד תוכן בלי שבן אדם בדק אותו. למשל יש טכנולוגיות שיכולות לזהות תמונות של פורנוגרפיית ילדים, אבל גם זה לא שחור־לבן. היתה התמונה המפורסמת של הילדה הווייטנאמית שצולמה ערומה (תמונה מ־1972 שמסמלת את אימת מלחמת וייטנאם, וזיכתה את הצלם ניק אוט בפוליצר, קצ"ה). הורדנו אותה מפייסבוק כי זו ילדה ערומה ונוצרה סערה באירופה — איך אנחנו יכולים להוריד כזו תמונה היסטורית עם משמעות. הבנו שגם במדיניות שלנו צריך להיות מקום לדברים חריגים כאלה. הטכנולוגיה אומרת, 'זו ילדה ערומה. אסור. זה נגד המדיניות שלנו', ואז מגיעים בני האדם ויודעים שזו תמונה היסטורית חשובה שצריכה להיות בפייסבוק".

פייסבוק מוחקת גם תגובות? יש שם המון גזענות ואלימות.

"כללי הקהילה שלנו חלים על כל התוכן בפייסבוק. זה יכול להיות פוסט, תגובות ואפילו הודעות במסנג'ר. ועל כל אחד מהם אפשר לדווח לנו. אני רוצה להיות מאוד מאוד ברורה — אין לנו רשימת מילים שאסורות בפייסבוק, ואנחנו לא מחפשים דברי נאצה בתכנים. בכל פעם שאנחנו מוחקים תוכן, זה נובע מדיווח של מישהו, אנחנו לא עושים את זה ביוזמתנו".

אם חסמתם משתמש שהפר את המדיניות, הוא בכלל יודע למה? יש לו אפשרות לערער?

"התשובה היא לא שחור־לבן, יש הרבה ניואנסים. בגדול, בכללי הקהילה כתוב שיש השלכות להפרות, והן משתנות לפי חומרת ההפרה והיסטוריית הפעילות של אותו אדם בפייסבוק. אנחנו עשויים להזהיר מישהו על הפרה ראשונה, ואם הוא ממשיך עם עוד הפרות אנחנו יכולים להגביל את יכולתו לפרסם ואפילו להוציא אותו מפייסבוק. אבל זה תלוי באדם ובהפרות.

"במקרים מסוימים אפשר לערער על הסיבות שלנו לחסימה. אם למשל נקבל דיווח שמישהו משתמש בפרופיל פיקטיבי, הצוותים שלנו יבדקו את הפרופיל, לפעמים יחסמו אליו גישה עד שהבן אדם ישלח את המידע שאנחנו מבקשים, כמו תעודת זהות. ואם נקבל אסמכתא שזה באמת בן אדם אמיתי נשחרר את הפרופיל והוא יחזור לפעול.

"דוגמה אחרת היא כשאנחנו מוחקים תוכן בגלל תמונות עירום או פורנוגרפיה. אפשר לערער דרך תיבת התמיכה בעמוד הפייסבוק ולהגיד שזו לא תמונת עירום, אלא תמונה של אם מיניקה. ואז צוות אחר יבדוק שוב את התוכן, ואם היתה פה הפרה. בדפים או עמודים אנחנו נותנים למנהלים הזדמנות לנקות אותם ולשלוח מחדש לבדיקה, ועד אז מקפיאים אותם, וכשהם נקיים אנחנו משחררים אותם. ויש מקומות שבהם אנחנו לא נותנים שום מידע ושום ערעור, כמו תמונות עירום של ילדים. אלה מקרים שאנחנו שולחים מיד למשטרה ואנחנו לא רוצים שיח עם המשתמש כי זה נושא משטרתי שצריך לטפל בו.

"ושוב, כל מקרה הוא שונה. אנחנו יודעים שיש טעויות, ומתנצלים כשאנחנו טועים. אנחנו כל הזמן עובדים כדי לשפר את התהליך".

אחת השאלות הבוערות היום ברשת היא האם פייסבוק מאזינה לשיחות הטלפון שלנו?

"התשובה היא לא. אנחנו לא מאזינים לאנשים, ולא רק אני אומרת את זה. ג'ולס פולונצקי (מנכ"ל פורום עתיד הפרטיות, ואחד האנשים הוותיקים בסיליקון ואלי שעוסקים בפרטיות, קצ”ה) כתב בתחילת נובמבר שפייסבוק מכחישה באופן מפורש שימוש במיקרופונים או האזנה כדי לשרת את מכירת הפרסומות. הוא דיבר על זה עם כמה אנשים בצוותים המשפטיים של המדיניות ושל המודעות בפייסבוק וכולם מאשרים את זה".

איך קורה שמישהו מדבר בטלפון על מעבר דירה, למשל, ופתאום מקבל פרסומות בנושא בפייסבוק?

"כל אחד יכול להקליק את הפרסום ולבדוק למה הוא קיבל אותו. יש שם שאלה, 'למה אני רואה את הפרסום הזה', והסבר — בגלל גיל, כי עשית לייק לעמוד מסוים. או אולי נתת לפייסבוק הרשאה למיקום שלך, ואת גרה בתל אביב ולרוב נמצאת שם, ואז את טסה ללונדון. אם אנחנו מזהים שנחתת, תקבלי פרסומות שמציעות לקנות כרטיסים להופעה שם".

לא מעט אנשים מספרים כי דיברו על מישהו מעברם ופתאום פייסבוק מציעה להם להיות חבר שלו. כיצד זה קורה?

"הסיבה הכי פופולרית לכך שפייסבוק ממליצה למישהו על חבר חדש היא גורם שמחבר ביניהם מכל מיני סיבות, שלפעמים לא חושבים עליהן. למשל, אם נתת לפייסבוק הרשאה לגשת לאנשי הקשר שלך, או אם מישהו הוסיף אותך לאנשי הקשר שלו בטלפון האישי שלו, גם אם אף פעם לא דיברתם.

"חשוב גם להדגיש שברירת המחדל באפליקציה של פייסבוק היא שהמיקרופון סגור, אלא אם כן פתחת אותו. אנשים לא ערים לזה כי הם לא מסתכלים ולא קוראים, ואני מבינה את זה, גם אני בן אדם וגם אני ממהרת".

ומה לגבי הפרטיות שלנו מול פייסבוק? גם כשאני כותבת משהו בקבוצה סודית או מפרסמת משהו רק למשפחה וחברים, אתם יודעים עליי הכל. מה אתם עושים עם המידע הזה? האם מוכרים אותו הלאה?

"ממש לא. אנחנו לא מוכרים את הדאטה של אנשים. אנחנו משתמשים בה כדי לתת להם את הפרסומות שהכי מתאימות להם ושלא יקבלו פרסומות שהם לא מעוניינים לראות. אם קיבלת פרסומת שאת לא רוצה לקבל, את יכולה להיכנס להעדפות של הפרסומת ובשני קליקים לומר שאת לא רוצה קשר לנושא הזה, ואז לא תקבלי יותר מודעות מהסוג הזה".

אפשר לא להיות חשופים לאף פרסומת?

"לא. זאת הדרך שלנו לתת את השירות בחינם".

את יכולה להבין את החשש לגבי הפרטיות? 2 מיליארד איש מסרו לכם מידע במשך עשר שנים ועכשיו מבינים שחברה אחת יודעת עליהם הכל.

"אנחנו כמובן מכירים בזה ומכבדים את החשש הזה ולכן אנחנו מאפשרים לאנשים לעשות בדיקת פרטיות כדי שירגישו יותר בשליטה, ועושים קמפיין שיגביר מודעות למה שאנחנו עושים. חשוב לנו שאנשים ירגישו בטוחים להתחבר עם החברים והמשפחה שלהם, ואם יש חשש בנושא מסוים, אנחנו פה כדי לטפל בו. המטרה שלנו היא לחבר בין אנשים, לא למכור פרסומות. אבל פרסומות הן לא משהו רע אלא דרך לסייע לחברות וסטארט־אפים ישראליים, למשל, לגדול ולצאת מישראל, להצליח. זה טוב להם וטוב לנו.

"בצוותים שלנו עובדים אנשים טובים מאוד. באתי מהסקטור הציבורי ושם תמיד ראינו בתעשייה משהו פחות טוב, וגיליתי שעובדים בפייסבוק אנשים טובים מאוד, שאכפת להם. והאנשים שעוסקים בפרטיות מבינים את התחום. עכשיו אליוט שרייג (סגן נשיא למדיניות ציבורית ותקשורת בפייסבוק, קצ”ה) פתח את בלוג השאלות הקשות כדי לתת ביטוי לאיך שאנחנו חושבים. הוא רוצה לשוחח עם הקהילה, לומר לאנשים שהם יכולים לתרום לאיך שנראה את הדברים, שיעלו נושאים שחשובים להם. יהיו פחות חששות ותיאוריות קונספירציה ככל שננהג ביותר שקיפות".

בבחירות האחרונות לנשיאות בארצות הברית ניצלו גורמים ברוסיה את מערכת המודעות שלכם כדי להטות את דעת הקהל. בשנה־שנתיים הקרובות יהיו כאן בחירות. האם נוכל להיות בטוחים שאף אחד לא יתערב בהן כך?

"מארק צוקרברג התנצל על כך והחברה מבינה שלא היינו מספיק טובים ושאנחנו צריכים להשתפר. הפקנו לקחים ומפה נמשיך הלאה ונשתפר. אנחנו רוצים לחזק את העבודה שלנו עם ממשלות דמוקרטיות כדי לחזק אותן, וזה בדיוק מה שאני הולכת לעשות. לדוגמה, יהיה תהליך שיגביר את השקיפות של פרסומות פוליטיות (כך למשל, יהיה אפשר לדעת מי יזם כל פרסומת, לראות את כל שאר הפרסומות שהוא יזם גם אם אתה לא קהל היעד שלהן, ומפרסמי המודעות הפוליטיות יצטרכו להזדהות, קצ"ה). כשיהיו בחירות בישראל אני אדאג להביא לארץ את המומחים שיסבירו את העקרונות שלנו".

בארצות הברית היה לכם צוות אחד שעבד עם קלינטון, ואחר שעבד עם טראמפ. גם פה תעזרו לפוליטיקאים ערב הבחירות?

"יש לנו מחלקה מיוחדת שעובדת עם פוליטיקאים ומפלגות ומסייעת להם להשתמש בפלטפורמה כדי להגיע לבוחרים. זה כלי חשוב מאוד, ולכן נסייע גם למפלגות ולמועמדים בישראל כשיהיו בחירות".