אתרי השופינג בארץ לא מגלים מה נעשה עם מידע פרטי שנאסף עליכם

הדו"ח חובר במסגרת מחקר שנתי שנעשה בשיתוף רגולטורים בנושא הגנת הפרטיות ב-24 מדינות. עיקרי הדו"ח, שבדק את 21 יישומי הרשת והמובייל הפופולריים ביותר בארץ בתחום הקמעונאות, מציירים תמונה מדאיגה למדי; בעליהם פשוט לא מגלים מה נעשה עם המידע שנאסף במסגרת פעילתם השוטפת. לא ידוע, בשלב זה, עד כמה מוגן המידע, מי מקבל אותו ומה נעשה איתו לאחר מכן.

איזה מידע נאסף ומה עושים איתו?

המצב בישראל חמור משמעותית מבמדינות אחרות שנבחנו, ביניהן בריטניה, קנדה, מקסיקו, אירלנד, מרוקו ואחרות. לשם השוואה, 66% מהאתרים שנבחנו בישראל לא מספקים פרטים על מידע פרטי שנאסף מצרכנים ומשותף עם גורמים אחרים - בעוד בעולם הנתון עומד על 51%. כמעט כל האתרים שנבחנו בישראל (95.2%) לא סיפקו פרטים על דרכי מחיקת מידע אישי מהאתר או האפליקציה שלהם (ובעולם? 51%). בנוסף, 71.4% מהאתרים בארץ לא סיפקו מידע בדבר דרכי שמירת, אחסנת והגנת המידע שנאסף, לעומת 67% בעולם.

איסוף מידע אישי הוא פרקטיקה נפוצה בשירותים מקוונים, שכן העברתו למפרסמים לצורך אופטימיזציית מודעות ברשת היא מקור הכנסה משמעותי עבור כל מפעיל אתר ואפליקציה. במדינות רבות באירופה ישנן תקנות קפדניות בדבר איסוף והעברת המידע וכן אכיפה שלהן - בעוד בארץ ישנה מודעות מוגבלת לנושא מצד מפעילי השירותים. סוגיית שמירת המידע ומניעת הפצה בלתי מבוקרת שלו הינה משמעותית, שכן כך עלולים נתונים כשמות משתמש, סיסמאות, פרטים אישיים ועוד להגיע למסדי נתונים בלתי מאובטחים. משם, הם יכולים להיגנב בקלות יחסית בידי פושעי סייבר ולשמש במבצעי הונאה, פריצה, גניבת כספים והתחזות.  

ראש הרשות להגנת הפרטיות, עו"ד אלון בכר, מסר: "על חברות ועסקים להפנים שהמידע המוחזק אצלן אינו בבעלותן וכי יש להן חובות ואחריות כלפי ציבור הלקוחות שלהן. עליהן לשמור את המידע חסוי ומקושר לעסקה הספציפית בלבד. כן מוטלת עליהן החובה להציג ללקוחותיהם בשקיפות ובבהירות מה הן עושות עם אותו מידע, למי יועבר ולקבל את הסכמתם החופשית והמודעת לכל אלו".