האוצר מתקפל: ריכך את חוק מוסד הבוררות בלחץ עורכי הדין

פערים גדולים במשא ומתן בין הכנסת לאוצר על היקף חוק ההסדרים. מו"מ אינטנסיבי מתנהל בין הגורמים השונים כדי להגיע להסכמות.

בנקודת מחלוקת מרכזית משרד האוצר ריכך אתמול (ב') את תזכיר החוק המסדיר את הקמת מוסד בוררות החובה מול חברות הביטוח במסגרת חוק ההסדרים. זאת במטרה להביא לתמיכתה של שרת המשפטים איילת שקד שתדון היום בהצעת החוק.

הצעת החוק זכתה להתנגדות נחרצת מצידו של נשיא לשכת עורכי הדין אפי נוה שכן המהלך ייפגע בפרנסתם של עורכי הדין שנהנים מתביעות ההולכות וגוברות כנגד חברות הביטוח וכן של היועץ המשפטי לכנס איל ינון שהומלץ על ידו להתמנות לשופט בעליון. גם שקד נחשבת לקרובה לנוה. כך למשל שונתה הגדרתם של הבוררים לפוסקים ומעמדם יהיה כשל שופטי בית משפט שלום, כך שהטענה כי נמנע מהמבוטחים וחברות הביטוח לפנות להכרעה משפטית נוטרלה למעשה.

עוד הוחלט כי תהיה רשימה סגורה של עילות בהן יוכל לדון המוסד החדש. כך למשל הוא לא יוכל לדון בסוגיות ביטוח מורכבות כמו בפגיעות גוף בעקבות תאונות או חבויות בעקבות ביטוח צד ג', שכן לרוב מדובר בתביעות מורכבות שאורכות זמן. אולם הוא כן יוכל לעסוק בתביעות בנוגע לנזק ברכוש או ביטוח בריאות. עוד נקבע כי יהיה צורך במתן הודעה מנומקת אם לא ניתן לברר התביעה במוסד. עוד שונה אופן המינוי כך שוועדה תמליץ על מספר מועמדים לפי צורכי המוסד, מתוכם השר יחליט את מי למנות בעוד שבהצעה המקורית לשר היה שיקול דעת מוגבל מאוד.

מלבד ההתנגדות הנחרצת של עורכי הדין שמחלחלת לכנסת ולממשלה, מאחר שהצעת החוק הגיעה במקור מרשות שוק ההון ולא מאגף תקציבים שמקיים את המשא ומתן על חוק ההסדרים מול אדלשטיין. על כן אין מי שייאבק על החוק וגם כחלון לא שש להלחם עליה מול נוה וחברות הביטוח.

הקמת המוסד שזוכה להתנגדות חסרת תקדים מצד הכנסת ולשכת עורכי הדין אמורה להפחית את העומס המוטל על בתי המשפט, ולאזן בין פערי הכוחות שבין המבוטח לחברות הביטוח שנהנות מכיסים עמוקים יותר ועורכי דין מנוסים. הפוסקים יחליטו האם לחייב את חברות הביטוח לשלם למבוטחים תגמולי ביטוח. על פי התזכיר שר האוצר אמור לקבוע אגרות עבור הגשת בוררות כאשר ההליך הבירור אמור להיות נגיש וזול. על הפוסקים ייאסר לעבוד בעבודות נוספות כדי להמנע מניגודי עניינים.

שרת המשפטים איילת שקד צילום: אוהד צויגנברג

נושא נוסף שהיה במחלוקת ושוועדת השרים לענייני חקיקה הגיעה בו אתמול להסכמות הוא הצעת מחליטים לפיה חברי ועדת המכרזים יהיו עובדי ציבור ולא פוליטיקאים. החלטות הוועדה תהיינה מחייבות ולא בגדר ההמלצה. מדובר בהמלצות המרכזיות של הדו"ח המיוחד שחיברה לפני כשנתיים המשנה ליועץ המשפטי לממשלה דינה זילבר אשר היה מיועד להפחית את השחיתות שפקדה את השלטון המקומי בישראל. ההצעה החדשה צפויה להיכנס לתוקף בתחילת שנת 2019.

ההצעה הועלתה אתמול אך הדיון נדחה להיום וטרם עבר אישור של ועדת שרים בראשות שרת המשפטים איילת שקד. ל"כלכליסט" נודע כי תעבור מחר אחרי שכל הצדדים הגיעו להסכמות.

מדובר בשינוי דרמטי ויסודי הנוגע לשינוי בהרכב ובסמכויות ועדת מכרזים בשלטון המקומי – המוסד שלפי דו"ח זילבר אחראי לחדירת השחיתות והפגיעה בטוהר המידות בשלטן המקומי. השינוי כבר גורם לתסיסה בקרב כמה מראשי הרשויות שכן מדובר בתקופה הרגישה ביותר עבורם: שנת בחירות.

יו"ר הכנסת ח"כ יולי אלדשטיין אמר אתמול "כלכליסט" ש"יש ויכוחים קשים מאוד. לא הגענו להסכמות. הפערים קיימים". יו"ר ועדת הכספים של הכנסת ח"כ משה גפני מיהדות התורה אמר ש"האוצר רוצה הרבה דברים אבל יהיה חוק הסדרים קטן".

בין הנושאים השנויים המחלוקת גם רפורמת הסיעוד ושני חוקים הקשורים לתל אביב.רפורמת הסיעוד של השר כחלון היא רפורמה גדולה שנהנית מתמיכה גם באופוזיציה אבל בכנסת לא רואים את הקשר שלה לתקציב וגם באוצר מעריכים שהיא לא תכנס. המשמעות היא שהאוצר יצטרך להביא אותה לכנסת בהליך האיטי והרגיל.

שתי דוגמאות נוספות לחוקים כאלה הם החוקים הקשורים לתל אביב, זה שמפקיע שטחים מבית ספר מקווה ישראל לצורך מסילת הרכבת הרביעית באיילון וזה שיאפשר להעביר את פארק אריאל שרון לניהול עריית תל אביב ובתמורה יאפשר לה לבנות 2,500 דירות בשוליו.באוצר אמרו אתמול "שעוד אין הסכמות". על ההכרזות של אדלשטיין וגפני אמרו ש"תמיד יש הכרזות כאלו. זה חלק מהמשחק".

כתבו: עמרי מילמן, אדריאן פילוט ושחר אילן