דו"ח: ישראל 2064 - תושבים עניים יותר שמשלמים יותר מסים

אם המגזרים החרדי והערבי היו מגיעים לשיעורי התעסוקה והשכר הממוצעים במשק, ההכנסה הממוצעת למועסק בישראל היתה היום גבוהה ב־8% וההכנסה הממוצעת לנפש ב־17%. אם פערי התעסוקה ופערי השכר בין המגזרים האלה לשאר האוכלוסיה יישארו בעינם, ההכנסה הממוצעת למועסק בישראל תקטן עד 2064 בגלל סיבה זו ב־6% וההכנסה לנפש תקטן ב־15%. גם אם שיעורי התעסוקה של הערבים והחרדים ב־2064 ישתוו לאלה של האוכלוסיה הכללית אבל פערי השכר יישארו בעינם - ההכנסה לנפש תהיה קטנה ב־7%, כלומר הנזק הכלכלי עדיין יהיה גדול.

הנתונים הקשים האלה מגיעים מספר חדש שעומד להוציא פורום קהלת השמרני בשם "דרכה של ישראל לשגשוג כלכלי וחברתי". הספר ינגיש למקבלי המדיניות ולקהל הרחב נתונים כלכליים בעלי השפעה על עתיד המדינה.

"כל עוד המדיניות הנוכחית במערכת החינוך החרדית תמשך אנחנו נתרחק מהמדינות המובילות בעולם", אומר הכלכלן הראשי לשעבר וראש פורום קהלת לכלכלה ד"ר מיכאל שראל. "מי שאשם זה קובעי המדיניות, שבמסגרתה המדינה מממנת מערכת חינוך שלא מספקת לבוגריה כלים להשתלב בשוק עבודה מודרני. בטווח הארוך יכול להיות שזה החלק הגרוע ביותר של המדיניות הכלכלית".

חרדים בלי כלים

ברקע הדברים עומד השינוי הדמוגרפי הצפוי בגילאי העבודה. ב־2015 עמד הרכב האוכלוסיה בגילאי העבודה העיקריים על 69% יהודים לא חרדים, 10% חרדים ו־21% ערבים. ב־2064 אחוז הערבים צפוי להישאר זהה, אבל שיעור היהודים הלא חרדים יצנח ל־50% ואילו אחוז החרדים ישלש עצמו ל־30%. שראל מדגיש שבמונחי גיל העבודה 45 שנה זה לא זמן קשה כל כך לחיזוי משום שחלק מהעובדים כבר נולדו וגם שעורי הילודה של המגזרים הרלבנטיים ידועים.

שיעור התעסוקה של גברים חרדים עמד ב־2015 על 47% בלבד ושל נשים ערביות על 34%. השכר הממוצע של גברים חרדים עמד באותה שנה על 6,200 שקל, כחצי משל גבר יהודי לא חרדי 12,200 שקל. השכר הממוצע של אישה ערביה עמד על 4,800 שקל. הספר מביא נתונים חדשים על הכישורים הנמוכים של בני המגזרים להשתלבות בשוק העבודה. כך למשל רמת השליטה הממוצעת של גברים יהודים לא חרדים בני 25־34 באנגלית עומדת על 0.8 (מתוך 1.0) בעוד של גברים ערבים עומדת על 0.5 ושל גברים חרדים על 0.4.

בפורום מתריעים שהדבר "טומן בחובו לא רק סיכוי גבוה להחרפת הקיטוב החברתי אלא גם החלשת היכולת של המשק להתמודד עם מאורעות בלתי צפויים ברמה מקרו כלכלית ואסטרטגית".

"15% ב־2064 זה ירידה של בערך שליש אחוז לשנה. זה יכול להיות הפער בין שגשוג של ההייטק לכישלון של ההייטק", אומר שראל. הוא מציין ש"המדיניות היום מנסה להגדיל את שיעורי התעסוקה של הגברים החרדים בהצלחה מוגבלת ובעלות מאוד יקרה". אבל "המדינה לא הצליחה בכלל להגדיל את שיעורי ההשתכרות של הגברים החרדים ובמדיניות הנוכחית היא כנראה גם לא תצליח. כל עוד הגברים החרדים יגיעו לשנות ה־20 לחייהם עם כלים לא מספיק טובים, יכולת ההשתכרות שלהם כשישתלבו בשוק העבודה תהיה מאוד מוגבלת".

נהיה עניים יותר

שראל מסביר ש"ההשפעה של המגזר החרדי על הצמיחה וההתכנסות לכיוון מדינות המערב הרבה יותר גדולה משל הערבים, כי שיעורם באוכלוסיה יזנק. במקום להתכנס לרמת החיים של ארצות הברית ומערב אירופה רק נתרחק". חשוב לו עם זאת להבהיר שהוא אינו מפנה את הביקורת לאוכלוסיה החרדית אלא לקובעי המדיניות.

לדברי שראל יש 3 סיבות למה מוצדק להשקיע כספי מסים של אזרחים כדי לממן חינוך של אחרים: "להגדיל צמיחה ופריון ותוצר ואת ההכנסה הלאומית כדי שרמת החיים של כל האוכלוסיה תעלה; להקטין את אי השוויון לפחות בהזדמנויות וליצור מכנה משותף לכלל האוכלוסיה". לדבריו, "כשאתה מסתכל על החינוך החרדי לא רק שהוא לא עושה אף אחד מהשלושה, הוא עושה בדיוק להיפך. הוא כמעט מוודא שהבוגרים לא יוכלו להשתכר ולתרום ולייצר הכנסה וגם מוודא שאי השוויון יגדל וגם מוודא שלא יהיה מכנה משותף אז מבחינה זאת השאלה היא למה לממן אותו"?

התחזית של שראל אם ימשכו המגמות הנוכחיות, היא ש"נהיה עניים יותר בממוצע, נשלם מיסים גבוהים יותר, ויהיה אי שיווין גדול יותר". הוא מסביר שכיוון שהאוכלוסייה החרדית שמרוכזת בשלושת העשירונים הנמוכים צפויה לשלש את עצמה, "מדד ג'יני של 2065 יהיה הרבה יותר גבוה וגם יכול להיות שהעשירון העליון שמשלם חלק גדול מהמיסים יחליט שהוא לא רוצה להישאר".