כחלון ופולקמן מתכננים: "מגה-חוק" למאבק בשחיתות ברשויות המקומיות

אחרי שהצליחו להשאיר בחוק ההסדרים את הצעת "טוהר המידות בשלטון המקומי" העוסקת במאבק בשחיתות בשלטון המקומי באמצעות שינויים בוועדת המכרזים, יו''ר "כולנו", משה כחלון יחד עם יו''ר הסיעה, רועי פולקמן, מתכוונים להרחיב אותה וליצור "מגה-חוק"; חוק זה יכלול כמעט את כל מסקנות ועדת ועדת זילבר, בראשות המשנה ליועץ המשפטי לממשלה, דנה זילבר, שעסקה בשחיתות בשלטון המקומי - כך נודע ל"כלכליסט".

הצעת החוק המקורית כללה שני שינויים מרכזיים בהרכב ובסמכות ועדת המכרזים - הערוץ שדרכו, לפי זילבר, חודרת השחיתות אל המערכת הפוליטית. לפי ההצעה המקורית, ועדת המכרזים בשלטון המקומי - שמחליטה עם מי להתקשר והאם ההתקשרות פטורה ממכרז - תכלול רק את הדרג המקצועי (מנכ''ל וגזבר) ושומרי הסף (יועץ משפטי), בדומה לשלטון המרכזי, ולא את הדרג הנבחר (פוליטיקאים), כפי שקורה כיום. כמו כן, החוק קובע כי החלטות של ועדות מכרזים יהיו מחייבות ולא ימשיכו להיות במעמד של "המלצה".

החוק החדש והמורחב יהיה מבוסס על כלל המלצותיה של זילבר, ויאחד את ההצעה המקורית של כחלון, יחד עם הצעת חוק רחבה בהרבה של פולקמן. ל"כלכליסט" נודע כי לפי התכנון, החוק המצומצם יעבור בקריאה ראשונה בכנסת, ולקראת הגעתו לוועדת הפנים בראשות יואב קיש (ליכוד) לקריאה שנייה ושלישית, הוא "יאוחד" עם הצעת החוק של פולקמן, שהיא כאמור רחבה בהרבה; עם זאת צפויים, כמו בכל חוק, שינויים לא מעטים.

בין השאר קובעת הצעת החוק של פולקמן הליך לאיתור נושאים שבהם עלול להיווצר ניגוד עניינים בין כהונתו הציבורית של נבחר הציבור ברשות המקומית לבין ענייניו האחרים, ולבירור מהותו של ניגוד העניינים הזה; ההליך הזה יחול על כל נבחרי הציבור ברשויות המקומיות, לרבות ראש הרשות, סגניו וראשי ועדות.

כמו כן מוצע בחוק להרחיב את מנגנון ההשעיה של ראש רשות שהוגש נגדו כתב אישום, כך שיחול גם על חברי מועצה (ולא רק חברים בוועדה המקומית לתכנון ולבנייה).

ח"כ פולקמן צילום: אלכס קולומויסקי

עוד מוצע לעגן בחוק את זכות העיון של חבר המועצה במסמכי תאגיד עירוני, "כלי חשוב המסייע לחבר המועצה בפיקוח ובקרה על התנהלות הרשות". בהקשר הזה, החוק מציע להחיל את האיסור על העסקת קרובי משפחה - לרבות אלו של ראש העיר וסגניו - גם על אותם תאגידים.

עןד נקבע כי ישיבות מועצה יהיו פומביות, למעט ישיבות שיישארו חסויות מטעמים של ביטחון המדינה או צנעת הפרט (באישור היועמ''ש); בנוסף תיקבע חובת רישום פרוטוקול והקלטה של דיוני המועצה - לרבות דיונים בוועדות המועצה.

משה כחלון צילום: יואב דודקביץ

הצעתו של פולקמן קובעת עוד כי ועדת המכרזים לבחינת עובדים בכירים, למעט מנכ''ל שהוא משרת אמון של ראש העיר, לא תאשר את המינוי אם מצאה שלמועמד יש זיקה אישית, עסקית או פוליטית לראש העיר או למי מחברי מועצת העיר; זאת, אלא אם המועמד הוא בעל כישורים מיוחדים (בדומה לקיים בחברות הממשלתיות). עוד נקבע בחוק כי לרשות המקומית תוקנה סמכות לשקול מידע הנוגע לעבר פלילי לצורך מינוי עובדים, ביצוע עבודה, תפקיד או שירות למען הרשות המקומית.

תיקון נוסף מציע כי כאשר למבקר העירייה יסוד להניח שראש העיר או היועץ המשפטי של העירייה הם צד לעשיית עבירה פלילית, יעביר המבקר את העניין ישירות לידיעת היועץ המשפטי לממשלה.

עוד מוצע כי הרשות תחויב לפרסם באתר האינטרנט שלה רשימה של כל העסקאות הצפויות להיעשות במקרקעין.

כדי למנוע התנהלות תקציבית לא מפוקחת, אשר פעמים רבות מהווה פתח לסטייה מנורמות של טוהר-מידות ומינהל תקין, מוצע שההסדר המתנה את אישור התקציב בחוות דעתו של הגזבר, החל כיום ביחס לעיריות איתנות בלבד - יחול על כלל העיריות והמועצות המקומיות.

עד לפני כמה ימים החוק היה אמור להיות מחוץ לחוק ההסדרים, אך הלחץ שהפעילו היועמ''ש אביחי מנדלבליט, יחד עם יו''ר הכנסת, יולי אדלשטיין, ושר האוצר כחלון, הכריע את הכף.

יו''ר הקואליציה, דוד אמסלם, שתמך בהוצאת החוק, אמר ל"כלכליסט" כי הוא יוכל לעבור בחקיקה רגילה. עם זאת, העובדות מראות אחרת: דו"ח זילבר אושר לפני שנתיים, והיה תקוע עד כה.

סוגיית השחיתות השלטונית - שהיא נושא לאומי - נהפכה לנושא פוליטי-מפלגתי, בעיקר על רקע חקירותיו של ראש הממשלה, בנימין נתניהו. לראיה, פולקמן התקשה למצוא חברי כנסת מהמחנה הלאומי כדי שיחתמו על החוק במהלך קידומו בכנסת - ולבסוף רק חברי "כולנו" הסכימו לחתום.