הרב אוירבך: האיש שניסה לעצור את יציאת החרדים לעבודה
הרב שמואל אוירבך, מנהיג הקיצונים בזרם הליטאי, לא הצליח לעצור את התפרקות חברת הלומדים החרדית, אבל ללא ספק הצליח לעכב אותה
בניגוד למה שמקובל לחשוב, המלחמה המרכזית של הפלג הירושלמי הקיצוני, שמנהיגו הרב שמואל אוירבך (אויערבאך) נפטר בסוף השבוע, איננה על גיוס תלמידי הישיבות. המלחמה האמתית שלהם היא על שימור חברת הלומדים החרדית, כלומר להבטיח שגברים חרדים ימשיכו ללמוד בישיבות ולא יצאו לעבוד.
הרב אוירבך ניסה ליישם בכך את השקפתו/צוואתו של מייסד דגל התורה הרב אליעזר מנחם שך לפיה דרך החיים הלגיטימית היחידה לגבר חרדי לימודי תורה. מההשקפה הזו נגזר שכל מי שאינו לומד יהיה עשיר או מצליח ככל שיהיה הוא סוג של כישלון.
אוירבך הוכתר לפני כחמש שנים כמנהיג הקיצונים בזרם הליטאי ("הפלג הירושלמי") בניסיון להתחרות בהנהגה של מנהיג דגל התורה המנוח הרב אהרון לייב שטיינמן. גם שטיינמן סבר שלימוד התורה היא דרך החיים האידאלית לכל גבר יהודי. הוא רק הבין שיש משפחות שאינן יכולות להרשות לעצמן כלכלית שהגבר ילמד כל חייו ושיש גברים שאינם מתאימים ללימוד בישיבה. לכן קבע שיש לאפשר למי שאינו מסוגל לצאת לעבוד. אם שטיינמן תרם רבות להשתלבות הגברים החרדים בכלכלה הישראלית, אוירבך עשה הכול למנוע זאת.
הרבה יותר קשה להפגין נגד יציאת החרדים לעבודה
אנשי הפלג הירושלמי מרבים מאוד להפגין ואף לחסום כבישים במחאה על מעצר עריקים חרדים. הם גם אחראים לקמפיין החרדקים שעשה שיימיניג לחרדים שהתגייסו. הבעיה שלהם היא שהרבה יותר קשה להפגין נגד יציאת החרדים לעבודה. בסופו של דבר המדינה לא מכריחה לעבוד. היא מקסימום מעודדת. היציאה לעבודה היא תהליך שנובע בין היתר מהרצון של משפחות חרדיות לצאת מהעוני.בניגוד לשירות צבאי יהודים עבדו לאורך כל הדורות. לכן גם קשה יותר לתקוף את התופעה.
תלמידיו של הרב אוירבך מבכים את מותו צילום: אוהד צויגנברג
חברת הלומדים החרדית היא ככל הידוע החברה היחידה בהיסטוריה שרוב הגברים בה למדו ולא עבדו (בשנים האחרונות קצת יותר מ-50% מהגברים החרדים עובדים
ולכן זה כבר לא רוב). סייעו לכך ההטבות הרבות שהעניקה המדינה לשכבות החלשות וביחוד קצבאות הילדים שהיו בעבר נדיבות במיוחד למשפחות מרובות ילדים. אלא שככל שהחברה החרדית גדלה הלך ונעשה בלתי אפשרי למדינה לשמר את ההטבות האלו. מי שקיצץ את קצבאות הילדיםהיה שר האוצר בנימין נתניהו ב-2003 ובכך יצר תמריץ גדול ליציאה לעבודה.
לאורך רוב שנות המדינה פעלה לצד יהדות התורה העדה החרדית האנטי ציונית שלא לקחה כסף מהמדינה ואנשיה ולא השתתפו בבחירות. זה היה פלג קטן שעיקר השפעתו הייתה בכך שהוא הציב אלטרנטיבה קנאית יותר. אוירבך נכשל בניסיונו להשליט את השקפתו על כל הציבור החרדי. מה שהוא כן עשה זה להקים בעצם עדה חרדית שניה – קבוצה קטנה המהוות כ-5% מהציבור החרדי שנוקטת קו הרבה יותר קנאי ממנו.
לכך יש שתי תוצאות: הראשונה היא שלפחות בקבוצה חרדית קטנה דרך החיים של חברת הלומדים תשמר. התוצאה השנייה היא שהפלג הירושלמי יסמן בקו הקנאי לשאר החברה החרדית שהם אינם קנאים מספיק. הפלג הוא כבר עובדה קיימת. אתמול בבוק הוכרז על הקמת מועצת בני תורה שתנהיג אותו אחרי פטירת הרב אוירבך. כך בעצם תוגשם צוואת הרב אוירבך: הפלג לא יצליח למנוע השתלבות של החרדים בצבא ובעבודה אבל הוא יעשה הכול כדי לעכב אותה ולחבל בה.
