עד המדינה בפרשת ישראל ביתנו: "המסחרה הזו היא מאז קום המדינה"

"המסחרה הזו, הקח ותן, זה דבר מקובל מאז קום המדינה...זה מקובל שמישהו נותן לך סכום ויש גוף ציבורי שרוצה לתמוך. אם זה בתחום שיפוטו ואתה יכול לעזור אז העסקה מתבצעת" – כך העיד היום עד המדינה, גרשון מסיקה, שהיה ראש המועצה האיזורית שומרון. מסיקה מסר את עדותו במשפטם של סגנית שר הפנים לשעבר פאינה קירשנבאום, יו"ר מטה ישראל ביתנו לשעבר דאוד גודובסקי ומנכ"ל משרד החקלאות לשעבר רמי כהן, הנאשמים בשורת עבירות שחיתות במסגרת פרשה 242 המכונה גם "פרשת ישראל ביתנו".

המשפט מתקיים בבית המשפט המחוזי בתל אביב, בפני השופט ירון לוי. האישום עליו העיד היום מסיקה מתייחס לפרשת החברה לפיתוח השומרון (חל"פ) ולסיכום בין קירשנבאום לבין מסיקה, בדבר העברת תקציבים לטובת חל"פ שומרון בעד מתן טובות הנאה למפלגת ישראל ביתנו.

על פי כתב האישום, לחברה לפיתוח השומרון נותר חוב בהיקף 28 מיליון שקל כתוצאה מהלוואה שהתקבלה מהמדינה בשנות התשעים לצורך בניית יחידות מגורים בשטחי השומרון. ב-2010 פנה מסיקה לחברי כנסת שונים במטרה שאלה יסייעו במחיקת החוב ובמסגרת זו נפגש עם פאינה וביקש שתסייע לחל"פ למחוק את החובות.

גרשון מסיקה. "ברגע שהיתה לי הבנה שאנשים לקחו לכיס, אמרתי שזה פסול" צילום: אוראל כהן

על פי כתב האישום, בפגישה סוכם כי לצורך המחיקה תפעל פאינה לכך שמפלגת ישראל ביתנו תעביר סכום של 3.5 מיליון שקל מתוך הכספים הקואלציוניים וכי בעד העברת הכספים תשלם החל"פ מיליון שקל לצרכי מפלגת ישראל ביתנו.

בפועל, בדצמבר 2011 נמחק חוב של החל"פ בסכום של 10.5 מיליון והמחיקה כללה בין היתר סכום של 3.5 מיליון שקל שמקורו בכספים קואליציוניים של ישראל ביתנו. החל"פ שילמה את כספי השוחד באמצעות מתן שירות למפגה מבלי לגבות תשלום עבורם ולמשל באמצעות שירותי הסעות למפלגה ללא תשלום כשווי ההסעות מסך החוב בגין כספי השוחד אשר הועמד על 1.5 מיליון שקל.

לפי כתב האישום, חיים בן שושן, מנכ"ל חל"פ שומרון, שהיה מודע לכך שההסעות ניתנות לישראל ביתנו ללא תשלום וכחלק מקיזוז החוב בגין כספי השוחד, תמחר את ההסעות בסכום גבוה מהמקובל במטרה להקטין את החוב כמה שיותר.

מסיקה התבקש לתאר את האירועים בעדותו בבית המשפט וסיפר: "התחברנו לישראל ביתנו. פאינה היתה אשת הקשר. בכל יום שני אני בכנסת, אני רואה אותה, לא תמיד פגישות מסודרות. היא היתה המוציאה והמביאה של המפלגה ובפרט לגבי הסכמים קואליציוניים. היא עזרה בהרבה נושאים".

"בקשר למחיקת החובות פניתי לכל מי שיכול לעזור. זה לא אטרקטיבי מחיקת חובות, אחרי שאתה משכנע ח"כ לעזור לך, אתה צריך שיהיה לו כסף. זה דבר מקובל מקום המדינה, המסחרה של קח ותן, אחר כך צריך אישור של ועדת הכספים".

על ההסכמות אליהן הגיע מול ישראל ביתנו סיפר מסיקה: "הם קיבלו עמלה 25%, יש יחסי אמון ויחסים מתמשכים. אמרתי לבן שושן (חיים, המנכ"ל) שזה המתווה שאנחנו צריכים לספק שירותים במיליון וחצי שקל ובתמורה ימחקו חוב ב-3.5 מיליון שקל. אני הסברתי קודם שמחיקות זה דבר שלא רוצים לעשות. זה מקובל שמישהו נותן לך סכום ויש גוף ציבורי שרוצה לתמוך אם זה בתחום שיפוטי ואתה יכול לעזור אז העסקה מתבצעת"

"התחלתם לשלם את העמלה עוד לפני שהמחיקה בוצעה?", נשאל מסיקה והשיב: "פאינה ידועה כבעלת מילה".

בהמשך העיד על כך שחל"פ התבקשו לצמצם את היקף הקיזוזים: "פאינה קראה לי ואמרה שהחר"פ הגזימו במחירים ואנו נגבה בדיוק כמו החברה לפיתוח בנימין והמחירים תוכננו לפי זה. המנכ"ל קבע מחיר גבוה כי הוא רצה כמה שיותר לקזז. בחדר שלה בכנסת נקראתי, היא אמרה לי הגזמתם במחיר. אמרתי לה שהיא צודקת והמחירים יהיו לפי חברה בסדר גודל דומה. רק אני והיא נכחנו בפגישה אני חושב".

מסיקה נשאל גם כיצד נקבע היחס 1.5 מליון שקל שיסופקו בשירותים בתמורה לכיסוי חוב של 3.5 מיליון שקל. הוא טען כי מדובר ב-25% ולא ב42%: "אם אתה מפחית את המע"מ וגם את הרווח שהיה לנו כי סיפקנו שירותים במחיר שכלל רווח, אז זה בערך עמלה של 25%. אני לא זוכר מי נקב בסכומים האלה אבל זה התאים לי, וזה גם היה לא מוגבל בזמן".

במענה לשאלה מדוע לא המשיך לעבוד עם חברת אמנה שהציעה שירות דומה תמורת עמלה של 25% הוא השיב: "כי הם רצו צ'קים מיידים עם המחיקה, והחברה לא יכלה לעמוד בזה".

מסיקה העיד כי מבחינתו לא ראה פסול בכך, כל עוד לא משולמות טובות הנאה לפרטיים. בחקירתו הנגדית הוא נשאל מדוע אם כך הוא הפך לעד מדינה, אם לגרסתו אין פסול במעשים שנעשו. "מה היה לך להסתיר, אם זה אכן נכון וזה לגיטימי ואתה אומר 'אני לא רואה דבר בעייתי או פלילי', למה אתה צריך להיות עד מדינה?", נשאל מסיקה.

הוא השיב: "אני אמרתי שמקובל שיש פניות לגופים כלכליים שיעזרו וזה היה לפני העד מדינה. ברגע שהיתה לי הבנה שאנשים לקחו לכיס, אז אמרתי אם זה לכיס זה פסול. אמרו לי תגיד כל מה שאתה יודע, ואמרתי הכל".

בשלב זה ביקש השופט ירון לוי לחדד מול מסיקה את הנקודה ואמר לו: "יש שלושה פרמטרים שהסתרת. הראשון זה גובה הסכום, השני זה הלינק בין גובה הסכומים בין ה1.5 מיליון שקל ל-3.5 מיליון שקל, והשלישי זה הסיוע למפלגה להבדיל מפרטיים. את אלה אתה הסתרת לפני שהפכת לעד מדינה, ויש משהו בשאלת הסנגור, אתה יכול להסביר למה הסתרת? חשבת שמשהו לא בסדר בכל אחד מהם".

מסיקה השיב: "כשאתה מזומן לחקירה ורוצה להציל את עצמך, אתה מנדב מינימום של מידע. בדיעבד הבנתי ששילמו לאנשים פרטיים, זה לא בסדר, הייתי מוכן להחזיר את המפתחות".

כתב האישום הוגש באמצעות המחלקה הכלכלית בפרקליטות המדינה וחתומים עליו ד"ר מאור אבן חן, סגן מנהל המחלקה הכלכלית בפרקליטות, ד"ר יונתן קרמר, סגן בכיר במחלקה הכלכלית וגיא גמליאל, עוזר במחלקה הכלכלית.

קירשנבאום מיוצגת על ידי עורכי הדין גיורא אדרת ואורן אדרת, את דוד גודובסקי מייצגים עורכי הדין מאור ברדיצ'בסקי ולירן זילברמן, את רמי כהן מייצגים אבי חימי, משה וייס ואוריה תוהמי.