מחיר הבחירות: מיליארדי שקלים וביטול רפורמות

רק אדם אחד בישראל יקבל, או אולי כבר קיבל, את ההחלטה אם לפזר את הממשלה ולהקדים את הבחירות - ראש הממשלה בנימין נתניהו. נדמה שרק סוגיה אחת תכריע עבורו אם לעשות זאת: החקירות שמתנהלות נגדו והמלצות המשטרה להגיש נגדו כתב אישום.

כל זה היה נכון גם בשבוע שעבר. מה שהשתנה השבוע, אם שואלים את שותפיו הקואליציוניים של נתניהו, זה שהם סבורים שהוא נוטה להכריע: הבחירות יתקיימו ביוני או יולי הקרובים. ככל שזה תלוי בו. לדברי השותפים, אתמול התפזר הערפל שמיסך את כוונותיו של נתניהו ועכשיו הכיוון ברור: בחירות שיתקיימו טרם הגשת כתב אישום נגדו, במועד שיאפשר לו לבסס את הקמפיין שלו על חגיגות יום עצמאות, טקסי יום השואה ויום הזיכרון - וחשוב מכך, פתיחת שגרירות ארה''ב בירושלים.

ראש הממשלה בנימין נתניהו. היחיד שבאמת יכול להחליט אם המדינה הולכת לבחירות צילום: רויטרס

לכל השותפים ברור כעת כי חוקי הגיוס לחרדים אינם הסיבה האמיתית למשבר הקואליציוני. שותף בכיר אחד אף הסביר כי הלכה למעשה, "לא רק שמשבר הגיוס פתיר, הוא גם נפתר". לדבריו, הנוסח של חוק הגיוס שגובש קשה יותר עבור החרדים מכל ניסוח אחר - והם קיבלו אותו, מתוך רצון לפתור את המשבר.

נתניהו לא רוצה להפיל במו ידיו את "הממשלה הימנית הטובה ביותר שהיתה כאן אי פעם", כפי שהגדירו אותה שותפיו. הוא צריך מישהו שיעשה עבורו את העבודה המלוכלכת. זה בדיוק מה שמעורר את זעם השותפים. מבחינתם, הוא מנסה להפיל עליהן את האחריות להקדמת בחירות שהם בכלל לא רוצים, איש איש מסיבותיו.

מצבו של אריה דרעי ברחוב החרדי קשה והסקרים לא מחמיאים; נפתלי בנט ואיילת שקד מעוניינים להמשיך במשרדיהם, וגם אם מצבם טוב בסקרים לפעמים המציאות שונה; משה כחלון רוצה לאשר את התקציב, שמבחינתו מלא בסוכריות ונטול גזירות משמעותיות; החרדים מבינים שלא יקבלו ממשלה כמו זו באף תרחיש אחר; ואביגדור ליברמן מקשיח עמדות כי הוא נמצא במצב פוליטי בעייתי - מצד אחד הוא עלול לאבד את משרד הביטחון אם יהיו בחירות, מצד שני הוא מפחד לאשר חוק שמטיב עם החרדים ולצאת חלש מול הקהל החילוני שלו, שגם ככה נוהר אל יאיר לפיד.

מה יעלה בגורל התקציב

לצד דרמת גיוס החרדים, ככל שהממשלה רוצה להמשיך להתקיים היא צריכה לאשר את תקציב 2019 עד לסוף השבוע. ועדת הכספים תצטרך לאשר את התקציב עוד היום כדי שיספיק לעבור את ההליכים הבירוקרטיים הנדרשים לקראת אישור בכנסת ביום חמישי.

כרגע עומדים בפני הממשלה שלושה תרחישים, שישפיעו באופן שונה על התקציב ובהתאם על עבודת הממשלה.

בתרחיש הראשון, הממשלה מתפרקת ומתקיימות בחירות בקיץ. במקרה זה, אישורו של תקציב 2019 יידחה וממשלה חדשה שתורכב תאשר תקציב חדש על פי השקפתה, ככל הנראה עוד לפני תחילת 2019. בתרחיש כזה, הממשלה המתפרקת תיאלץ כנראה לאשר בנפרד חלק מכריות הבטחון של תקציב 2018.

בתרחיש השני הממשלה לא מאשרת את התקציב והולכת לבחירות רק לקראת סוף השנה - כפי שמאיימים שותפיו של נתניהו לקואליציה. במקרה כזה, הממשלה תתחיל את 2019 ללא תקציב מאושר ותתנהל לפי תקציב של 1 חלקי 12 מתקציב 2018, כאשר מי שיכהן כסוג של שר אוצר בפועל, שיידרש לאשר כל הוצאה תקציבית חריגה, יהיה החשב הכללי רוני חזקיהו.

בתרחיש השלישי המשבר נפתר והתקציב מאושר בימים הקרובים. לכאורה עסקים כרגיל, אולם התרחיש הזה יכול ליצור דילמה במקרה שבו בכל זאת הולכים לבחירות לפני המועד המתוכנן, נובמבר 2019. במקרה כזה, ממשלה חדשה עשויה לקום עוד לפני שהתקציב ייכנס לתוקף, והיא תצטרך להחליט אם לקבל את התקציב שהוכתב עבורה או לייצר תקציב חדש.

רפורמות בסיכון

הדרגים המקצועיים בממשלה חוששים בימים האחרונים מההשלכות של בחירות מוקדמות על רפורמות ומהלכים שונים שאמורים לצאת לפועל בתקציב 2019.

מדובר, למשל בהגדלת קצבאות הסיעוד, מהלך שנועד לאחר ביטול הביטוחים הסיעודיים הקבוצתיים שהתבררו כבעייתיים. גם הגדלת התקציבים לתעשייה בכמיליארד שקל, מהלך שזכה לכינוי נטו תעשייה, עשוי לרדת מהפרק אם הממשלה תתפזר.

המהלך להסרת חסמים בייבוא אישי של מוצרי תקשורת לא יאושר אם הממשלה תתפזר.

באוצר ניצלו את הרצון של השותפות הקואליציוניות לשמור על שלמות הממשלה כדי לקדם מהלכים מורכבים כמו צמצום השימוש במזומן או הפרדת ההכנסות מהימורים מתקציב הספורט בתקציב 2019. לשר האוצר הבא יהיה קשה מאד לאשר סעיפים כאלו.

בנוסף, הרפורמה להעברת חשבון מבנק לבנק בלחיצת כפתור עלולה להיתקע לעוד זמן רב, שכן גם ככה נקבע בה כי לבנקים יינתן פרק זמן של שנתיים כדי להיערך ליישומה.

עוד מהלך שנמצא בסיכון הוא הקמת רשויות תחבורה ציבורית מטרופוליניות בירושלים ובבאר שבע. המהלך הזה יצא מחוק ההסדרים, אולם היה אמור אמור להיות מקודם בימים אלו בנפרד.

הפעם זה עולה יותר

אם אכן יתקיימו בחירות השנה, הן יעלו למדינה יותר מ־300 מיליון שקל, בעוד יום הבחירות עצמו יעלה למשק כולו כ־5 מיליארד שקל. תקציב ועדת הבחירות המרכזית לבחירות הקרובות יעמוד על 283 מיליון שקל, עלייה של 17% מתקציב שנת הבחירות של 2015, שעמד על 242 מיליון שקל.

בבחירות הקרובות יחול לראשונה חוק הפריימריז, שאותו יזם יו"ר הקואליציה ח"כ דוד אמסלם. החוק הגדיר כי חברי כנסת מכהנים יקבלו מימון מלא לקמפיין הפריימריז שלהם וייאסר עליהם לגייס תרומות. מתמודדים חדשים יכולים לקבל הלוואה שתהפוך למענק אם יבחרו. עלות החוק עבור מערכת הבחירות הבאה מוערכת ב־20‑30 מיליון שקל.

יום הבחירות הוא יום שבתון שבו המשק אינו פועל. עלות יום עבודה למשק מוערכת ב־5 מיליארד שקל, לאור העובדה שהתמ"ג של ישראל עומד על 1.26 טריליון שקל ומספר ימי העבודה ב־2018 יהיה 249. העלות הזאת כמובן נגבית מהמשק גם כשהבחירות נערכות במועדן, אולם במצב שבו יש בחירות בישראל בכל שלוש שנים העלות גדלה משמעותית.

אפקט הנדל"ן

בענף הנדל"ן עסוקים בימים אלו בשאלה אם הליכה לבחירות מוקדמות תביא לעלייה מחודשת במחירי הדיור, לאחר כמה חודשים שבהם נרשמה מגמת ירידה במחירים.

המפתח לתשובה טמון באופן שבו ינהגו זכאי תוכנית מחיר למשתכן. כמה עשרות אלפים מהם עדיין על הגדר וממתינים לזכייה באפשרות לרכוש דירה מתחת למחירי השוק. אם ימשיכו להמתין גם במקרה של בחירות מוקדמות, הביקוש לדירות במחירי שוק צפוי להמשיך להיות נמוך יחסית - והמחירים יגיבו בהתאם.

נראה כי אין לרוכשים הממתינים לדירה מוזלת סיבה לחזור לשוק גם במקרה של בחירות. הגרלות מחיר למשתכן המתקיימות כיום ימשיכו להתקיים גם בתקופת ממשלת מעבר, שכן מדובר במדיניות ממשלתית קיימת ומעוגנת בחוק.

אלא שלא רק ניתוח קר של העובדות ישפיע על התנהלות הרוכשים. שוק הנדל"ן הוא שוק של ציפיות - וקשה לחזות את האפקט הפסיכולוגי של בחירות מוקדמות.

אם ציבור הרוכשים יעריך שתוכנית מחיר למשתכן תסתיים בקרוב, עשויה להיווצר תחושת בהילות שתריץ את הקונים בחזרה אל השוק - ולהעלות מחירים בהתאם.