בנק ישראל: ברפורמת הסיעוד חסר תכנון לטווח ארוך

הרפורמה, שמהווה חלק מתקציב 2019 קובעת כי עד 2021 התקציבים עבור קשישים סיעודיים יעלו ב-1.4 מיליארד שקל. בנק ישראל מציין כי תשפר את השירות לאזרח ותקל את נטל ההוצאה המוטל על משקי הבית.

ניתוח שעשה בנק ישראל בהנחה שההוצאה על טיפול סיעודי אישי בקהילה (מה שקורה במרבית המקרים) מסתכמת ב-8,000 שקל בחודש (כולל עלות העסקה של מטפל וציוד ושירותים שונים, אך לא כולל הוצאות מחיה רגילות) מעלה, כי בחלק ניכר מהאוכלוסייה ההוצאה הכרוכה בו עולה על ההכנסה השוטפת נטו. רבים מהקשישים יתקשו לממנו בעצמם בהיעדר חסכונות או מקורות הכנסה נוספים, ביניהם הכנסות מהון ומרכוש, העברות ממשקי בית אחרים או ביטוח ייעודי. אולם אפשר לפתור את קשיי המימון, או לפחות למתן אותם מאוד, באמצעות ביטוח סיעוד פרטי מהסוג שמשווקים הביטוחים המשלימים של קופות החולים אולם לעשירונים התחתונים כמעט ואין ביטוחים כאלו.

קשישה סיעודית (ארכיון) צילום: שאטרסטוק

בפירוט הבעיות שברפורמה טוען בנק ישראל כי היא מתייחסת לבעיות הנוכחיות במערכת, אך אינה כוללת צעדים הנדרשים כדי להתמודד עם הגידול שיידרש בהוצאה הציבורית לנוכח ההתפתחויות הדמוגרפיות והכלכליות. "על הממשלה להעריך את העלות הציבורית ואת צעדי המדיניות הנחוצים לשמירה על רמת שירותים נאותה בעתיד, בהתחשב בתחזיות הדמוגרפיות והכלכליות שלפי הערכות יביאו לכך שההוצאה על שירותים אלו תכפיל את עצמה עד 2045, ביחס לתוצר. בנק ישראל מבקר גם את העבודה שאין כיום גורם ממשלתי יחיד שמוביל את תכנון התחום לטווחים הקצר והארוך, לא בהיצע, לא באיכות ולא במימון.

עוד מעיר הבנק כי למרות שתוכנית הסיעוד הלאומית תפחית מאוד את נטל ההוצאה על שירותי סיעוד בקרב משקי בית של קשישים ברמות התלות הגבוהות ביותר (גמלת הסיעוד שלהם תגדל ב-36%—44%) היא לא תשפר את יכולתם של קשישים ברמות התלות הנמוכות-בינוניות לממן טיפול סיעודי. בקרב קשישים עם רמות השכר הנמוכות שנמצאים ברמת תלות גובהה יוותרו קשיי מימון חמורים, במיוחד כאשר מדובר על קשישים החיים בגפם או שאינם מחזיקים בדירה. כדי להתמודד עם זה מציע בנק ישראל לבחון את הצורך ליישם עוד צעדים שיבטיחו את יכולתם של משקי הבית לממן את הטיפול הסיעודי, כמו למשל צעדים שיעודדו אותם לרכוש ביטוחי סיעוד פרטיים או לפתוח תוכנית חיסכון ייעודית.

בנק ישראל מזהיר משחיקת החמלה של המטפלים. זאת כאשר שירותי הסיעוד המבוססים בעיקר על כח עבודה וכמעט ולא על שיפורים טכנולוגיים. המדינה לא דורשת כי העובדים יקבלו הכשרה או הדרכה מקצועית ובמקרים רבים מדובר בתנאי עבודה קשים פיזית ונפשית. בנק ישראל מזהיר כי התנאים הללו עלולים להביא לעייפות פיזית, רגשית ורוחנית בקרב מטפלים שתפגע כמובן במטופלים. מבקר המדינה התייחס לנושא בעבר והקדיש חלק גדול מהביקורת לתופעות כמו שעות טיפול שאינן מסופקות בפועל, נורמות עבודה לקויות וכו'. בנק ישראל מציין כי עדיין לא ברור כיצד רפורמת הסיעוד תתייחס לבעיות שהציב המבקר, כיצד יוקצה התקציב ומה מנגנון הבקרה לכך.

עוד מציין בנק ישראל כי תוכנית הסיעוד הלאומית אינה מתייחסת כלל לסוגיות הקשורות בביטוחים הסיעודיים הפרטיים שאינם מבטיחים כיסוי מספיק בעת הצורך. זאת מאחר ופוליסות אלו כוללות ביטוח חסר לפי בנק ישראל מאחר וחברות הביטוח מצמידות לממד המחירים לצרכן את תשלום הפוליסות בעוד ששירותי הסיעוד מתייקרים בשיעור גבוה יותר (בהתאם לעליית השכר). בעיה נוספת בביטוחים הפרטיים היא כי הם משלמים למשך חמש שנים לכל היותר, בעוד שאדם יכול למצוא את עצמו סיעודי למשך תקופה ארוכה יותר.

אם אכן יאושר התקציב עד סוף השבוע, והממשלה לא תתפרק ביממה הקרובה, התוכנית כפי שסיכמו אותה כחלון וליצמן תאושר מבלי להתמודד עם אותן בעיות שמציף בנק ישראל.