שנאת נשים במספרים: הכלכלנית המבריקה שמדדה את המיזוגניה בקרב כלכלנים

אליס ווּ עשתה את הדבר הכי קרוב ללהיות זבוב על הקיר וחשפה פער עצום באופן שבו כלכלנים מתייחסים לנשים ולגברים במקצוע. קל להוכיח שיש מעט נשים במחלקות לכלכלה באוניברסיטאות, אבל כשהן מתלוננות על אווירה לא אוהדת - את זה כבר קשה להוכיח. אלא שבמחקר פורץ דרך שפרסמה בקיץ הוכיחה וו את העוינות כלפי כלכלניות ואפילו כימתה אותה.

וו ניגשה לאתר ששמו Many Nations, One Team (בכתובת econjobrumors.com), ובו כלכלנים מהאקדמיה ומהעולם העסקי מרכלים על מי עבר לאן, מתייעצים ומפטפטים ביניהם. כל הפוסטים אנונימיים, כך שאי אפשר לדעת אם נכתבו על ידי אשה או גבר, אבל זהו פורום פעיל ואטרקטיבי שמי שרוצה להיות בעניינים עוקב אחריו, כך שהוא אומר משהו אמין על המקצוע. וו מצאה עוד יתרון באנונימיות: היא מבטלת לחץ חברתי, שעשוי להשפיע על הכותבים, ולכן זו הזדמנות לחזות במה שאנשים מאמינים וחושבים, אך לא מעזים לומר בגלוי.

איור: אלה כהן

וו ניתחה יותר ממיליון פוסטים שפורסמו בפורום, וסיווגה אותם לאלה שנכתבו על נשים ולאלה שנכתבו על גברים, על פי השימוש בכינויי גוף. ואז היא איתרה עבור כל קבוצה את 30 המילים הייחודיות והשכיחות בה. המילים שנכתבו בהקשר של נשים היו סקסיסטיות, שליליות ומרגיזות: מגרה, לסבית, בייבי, סקסיזם, ציצי, אנלי, נישואים, פמינאצית, זונה, חמה, וגינה, שדיים, הרה, היריון, חמודה, נשואה, מגויסת, יפהפייה, חרמן, הידלקות, יפה, מזכירה, לזרוק, קניות, לצאת, לא למטרות רווח, כוונות, סקסית, יצאנו וזונה.

לעומת זאת, הרשימה המקבילה בפוסטים שעסקו בגברים כללה מילים מקצועיות כמו יועץ, אוסטריה (בהתייחס לאסכולה האוסטרית בכלכלה), מתמטיקאי, תמחור וספר לימוד. המושגים נשאו מטען חיובי כמו מטרות, מצטיין ונובל.

הפער בין שתי הרשימות וההצצה לאופן המכוער שבו כלכלנים מדברים על כלכלניות עוררו סערה בביצה המקצועית. דיוויד רומר, כלכלן מברקלי, אמר שהמאמר של וו חושף "ביב שופכין של מיזוגיניות". ג'נט קארי, כלכלנית מפרינסטון, אמרה שהממצאים "מכמתים באופן סיסטמטי משהו שרוב הכלכלניות כבר יודעות, וחושפים את העמדות שקיימות בפינות חשוכות של המקצוע". פרופ' טיילר קוואן מאוניברסיטת ג'ורג' מייסון, אחד הכלכלנים המשפיעים בעולם כיום, צייץ בטוויטר בתגובה למחקר של וו: "בואו נודה באמת: אליס וו היתה הכלכלנית הכי משפיעה ב־2017".

המחקר של וו הוא עבודת התזה שלה. הצעירה בת ה־22, שהסעירה את חוגי הכלכלה, החלה לפני חודשים אחדים את הדוקטורט שלה בכלכלה בהרווארד. היה אפשר לצפות שלנוכח ממצאי המחקר היא תשקול שוב את בחירתה במקצוע, אבל הם דווקא דרבנו אותה להמשיך בו. "כשאת רואה את הדברים הרעים האלה את רוצה להוכיח את עצמך", אמרה ל"ניו יורק טיימס". "המחקר שלי מוכיח שיותר נשים צריכות לעבוד בתחום הזה ולשנות אותו".