"מינוי דוד האן לשופט הוא מינוי פוליטי פסול"

מינוי פוליטי פסול של אדם שלא עבר קורס מועמדים לשיפוט, אדם נטול מזג שיפוטי שלוקה ביחסי אנוש בעייתיים, כונס נכסים רשמי (כנ"ר) כושל שהעדיף למנות מקורבים כבעלי תפקיד ושערך כנס מיותר כדי להאדיר את שמו - אלו עיקרי ההסתייגות שהגישה תנועת יושרה לישראל נגד מינוי הכנ"ר לשעבר פרופ' דוד האן לשופט בבית המשפט המחוזי לוועדה לבחירת שופטים. העמותה הוקמה על ידי עו"ד איתן ארז, מפרק ונאמן מוכר, והיא שמה לה למטרה להילחם בשחיתות ולפעול למען טוהר המידות.

בפתח ההסתייגות, שמתפרסת על פני 230 עמודים ושהגיעה לידי "כלכליסט", נכתב כי הרעיון למנות את האן לשופט "נעוץ בעובדה שבני משפחתו הינם פעילים מרכזיים במפלגת הבית היהודי" ושללא הקשרים הפוליטיים יש להניח כי הוא לא היה מועמד לשפיטה. אביו כיהן כמזכיר סיעת המפד"ל, שהפכה לימים לבית היהודי; אמו מכהנת כיו"ר תנועת אמונה מייסודה של המפד"ל; ואחיו משמש כיועצו של שר החינוך נפתלי בנט, יו"ר הבית היהודי. "חלילה למערכת המשפט להיקלע למצב שבו שופטים ממונים משיקולים פוליטיים, כיוון שזה יהיה קיצה", טוענת התנועה.

"כל התנהלותו של האן היא בבחינת 'אני ואפסי עוד'"

בנוסף, נטען כי האן נעדר מזג שיפוטי ראוי: "שופט חייב להיות נעים הליכות ובעל סבלנות. עובדיו של האן במשרד הכנ"ר העידו כי דרש מהם לכנותו פרופ' האן, שלא טרח לברכם לשלום כשפגש אותם ולא ענה לברכתם. כל התנהלותו הינה בבחינת 'אני ואפסי עוד'. נקל לשער כיצד יתייחס אדם שכזה, אם ימונה לשופט, לעורכי דין ובעלי דין שיופיעו בפניו".

דרושה בחינה מחדש האן קיבל שני פטורים יותר מדי הכנ"ר לשעבר המועמד כיום לתפקיד שופט לא נקרא לחקירה פלילית בפרשת העסקת היחצן משה גל ונהנה מתמיכת שרת המשפטים איילת שקד בקבלת פטור מקורס הכנה לשופטים. ראוי שהוועדה לבחירת שופטים תבחן היום את שני המקרים הללו משה גורלי, 3 תגובות לכתבה המלאה 

בהמשך ההסתייגות נטען כי האן כשל בתפקידו ככנ"ר, שהוא הוביל מגמות שגויות "שיהפכו את ישראל לגן עדן לפושטי רגל" וכי הוא פעל משיקולים זרים ומינה מקורבים כבעלי תפקיד. התנועה טוענת כי בתקופת כהונתו ככנ"ר עשה האן מאמצים להעביר לעוה"ד חגי אולמן, שלמה נס ואמנון לורך "תיקים גדולים הכרוכים בשכרי טרחה אסטרונומיים". על אולמן נכתב כי הוא ידיד קרוב של האן ועל לורך כי הוא שותף במשרד יגאל ארנון, שבו האן התמחה. "את לורך ביקש האן למנות בפירוק של רשות השידור ב־2015. את נס ביקש האן להעדיף כשאישר לו שכר טרחה בשיעור של 21% מהסכומים שיגבה בתביעה של מפרק אגרקסקו נגד המדינה. כמו כן, האן המליץ להעניק לאולמן שכר טרחה בשיעור של 15% בתיק אי.די.בי, חרף העובדה שהתביעות הוגשו טרם מינויו (בסופו של דבר אולמן גרף יחד עם הנאמן השני 13 מיליון שקל - ע"ר)", וזאת בשעה שהתנגד לבקשתו של ארז לגבות שכר טרחה בהיקף של 8% מניהול התביעות בתיק אלי רייפמן.

הכנ"ר לשעבר פרופ' דוד האן. נטול מזג שמתאים לשופט? צילום: נמרוד גליקמן

לפי ההסתייגות, בתיק הפירוק של חברת אייס קנה ובנה, שבו כיהנו כמפרקים עו"ד אמיר פלמר ורו"ח בועז גזית, "ביקש האן לבוא חשבון עם בעלי התפקיד שאינם נמנים עם מקורביו והגיש ביודעין תגובה מגמתית לבית המשפט בעניין שכר טרחתם". האן טען כי תקנה 8א' אינה צריכה להיות התקנה שקובעת את שכר הטרחה של השניים, אלא רק את שכר המימוש, מה שהיה מפחית את שכרם. לפי הנטען, ב־2014 דחה השופט אילן שילה את עמדת האן ומתח עליו ביקורת קשה.

"זה האיש ואלה שיטותיו: אם אתה חבר שלו, יאשר לך מיליונים. אם אתה לא חבר שלו, את מה שמגיע לך לפי החוק לא תקבל", לשון ההסתייגות.

הסתייגות נוספת שהגיעה לוועדה הוגשה על ידי עו"ד יוסף וינראוך - עורך דין פרטי מנתניה שעוסק בתחום חדלות הפירעון. וינראוך טוען כי יש לדחות את הדיון במועמדות האן לשיפוט עד לאחר שימוצה הבירור של פרשת העסקת היחצ"ן משה גל על חשבון קופת הפירוק של רשות השידור (ראו הרחבה במסגרת). וינראוך טוען כי הוא בחן את החומרים הרלבנטיים והגיע למסקנה ש"ישנם חשדות כבדים נגד התנהלותו של האן כמפרק רשות השידור וכי לא נערכה בדיקה יסודית לגילוי האמת ביחס לפעולות היחצנות והיקפן".

לדברי וינראוך, ההמלצות שנכללו בדו"ח הביקורת של משרד המשפטים על הפרשה (לערוך נוהל עבודה שיסדיר הפעלץ יועץ חיצוני) כלל לא רלבנטיות בעניינו שכן אין צורך בקביעת נוהל בתיק חדלות פירעון. "במקרה דנן האן הציג לבית המשפט הנכבד מצג מטעה לכאורה ביחס לאפיון העסקת היועץ", טען וינראוך.

תהיות סביב המינוי כך טייח משרד המשפטים את דרכו של דוד האן לשיפוט אין מחלוקת שהכנ"ר לשעבר השתמש בקופת רשות השידור למימון יועץ תקשורת אישי. דו"ח משרד המשפטים מנסה לגמד את הבעיה, אך רק מחריף את התהיות ערב הדיון במינוי האן לשופט ענת רואה, 101 תגובות לכתבה המלאה 

וינראוך מפנה לסתירה בין הגרסאות של האן ועוזרו לבין עו"ד עדי שמחוביץ'־גליקמן מדוברות משרד המשפטים שציינה כי נערכה פגישה בהשתתפות גל במטרה לקבוע את גבולות הגזרה, ומפנה לפגמים נוספים בדו"ח הבדיקה.

וינראוך מסכם כי המסקנה המתבקשת היא שאין בדו"ח כדי להוות כלי בידי הוועדה למינוי שופטים להכרעה בטענות העובדתיות שהועלו כנגד האן ושלא נבדקו על ידי הביקורת באופן מלא. לדבריו, מהדו"ח עולה כי האן כשל לכאורה כישלון חמור בהתנהלותו כשעשה שימוש במשאבי תיק פירוק רשות השידור לעניינים שאינם קשורים לתיק, בניגוד למה שהציג לבית המשפט שמינה אותו.

הביקורת של משרד המשפטים לא בדקה הכל

וינראוך אף מפרט כמה עניינים שכלל לא נבדקו על ידי הביקורת, כמו הטענה בדבר חוסר שביעות הרצון של האן מדוברות משרד המשפטים והכוונה למנות לעצמו יועץ תקשורת פרטי, וכן הסירוב של האן לחשוף הצעות נוספות שקיבל למתן שירותי ייעוץ תקשורתי. ואכן, כש"כלכליסט" פנה לפי חוק חופש המידע וביקש לדעת מיהם הגורמים הנוספים שעימם נוהלו מגעים לצורך מתן ייעוץ תקשורתי לרשות השידור, סירב משרדו של האן לגלות את המידע וטען שמדובר בהליכים עם אדם או גוף שמחוץ לרשות.

אלא שלטענת וינראוך לא מדובר במגעים של הכנ"ר כיחידה במשרד ממשלתי עם ספקים, אלא במגעים של מפרק עם נותן שירותים לתיק הפירוק, ולכן אין הצדקה להסתרת המידע.