הבחירות בתעשייה האווירית: חגיגה דמוקרטית להצלת שושלת כץ

הפרשות של יאיר וחיים כץ מעבודות השיפוץ בבית ועד הסחיטה באיומים: הפרשות של יאיר וחיים כץ ברקע הבחירות לוועד התעשייה האווירית מרחפת חקירת פרשת השחיתות בחברה שהסתיימה בחודש פברואר, וממתינה בימים אלה להכרעת הפרקליטות אם להגיש כתבי אישום נגד החשודים המרכזיים תומר גנון לכתבה המלאה 

עובדי התעשייה האווירית צפויים לבחור היום את המועמד המועדף עליהם לתפקיד יו"ר ועד העובדים. לפי כל התחזיות, יאיר כץ, בנו של שר הרווחה חיים כץ, יזכה בתפקיד ויבצר את הכוח הפוליטי שלו ושל אביו. לתוצאות הבחירות השפעה רחבת היקף שגולשת אל מעבר לרווחת העובדים, הן קריטיות לעתידה של החברה, חשובות למעמדה הפוליטי של משפחת כץ, וישפיעו גם על מעמדו הפוליטי של יו"ר ההסתדרות אבי ניסנקורן.

לטענת מוטי פרץ, המועמד המרכזי שניצב מול כץ, על תאריך הבחירות הוחלט כמעט בחשאי, ובחופזה, כדי לקבוע עובדות בשטח ולהמליך את הבן והיורש מבעוד מועד, לפני שהמועמדים המתחרים יוכלו להתארגן. פרץ נהנה מתמיכת אמיר חרמוני ‑ מי שפוטר מתע”א בידי חיים כץ והקים את התנועה לטוהר המידות ‑ בעיקר משום שפרץ אינו חלק ממשפחת כץ.

מה היה דחוף

חרמוני ופרץ טוענים כי ב־29 במרץ, בדיוק ביום שבו יצאו עובדי תע"א לחופשת פסח, קבעה ועדת הבחירות שבה מכהנים אנשיו של כץ כי מועד הבחירות הוא 2 במאי. מכיוון שהעובדים שהו בחופשה, פרץ ואחרים קיבלו את הבשורה הזו רק ב־8 באפריל. בזמן הקצר שנותר נדרש פרץ לאסוף 200 חתימות ולהכריז על מועמדותו. בפועל נותרו לפרץ, לטענתם, כעשרה ימים נטו לכנס את אלפי עובדי החברה שנמצאים בכמה מפעלים ברחבי הארץ. לעומת זאת, קמפיין הבחירות של יאיר כץ היה כבר באוויר ביום החזרה מהחופשה, ובתוך ימים ספורים הצליח כץ לפגוש אלפי עובדים.

יו"ר הוועד עד כה היה אהוד נוף, אלא שהשבוע נוף פרש רשמית מעבודתו בחברה. עובדה זו מאפשרת לאנשיו של כץ לטעון שהחליטו על מועד מוקדם לבחירת יו”ר חדש כדי לא להותיר את התפקיד מיותם, במיוחד בתקופה שבה ההנהלה מקדמת תהליכי התייעלות. אבל באפריל 2017 הושעה נוף מעבודתו יחד עם ארבעה חברים נוספים בארגון ובהם יאיר כץ בעקבות מעצרם בחשד לסחיטה באיומים של עובדים בחברה במטרה לשכנע אותם להתפקד לליכוד, ולהצביע בפריימריז של התנועה לרשימה שיקבלו מארגון העובדים. אף אחד בארגון העובדים לא חשב אז שצריך למהר ולמנות מחליף לנוף.

ההערכה היא כי לחיים ויאיר כץ דחוף לקיים בחירות מכיוון שבקרוב מאוד מבקר המדינה והיועץ המשפטי לממשלה יפרסמו מסמכים דרמטיים שיחלישו את כוחם הפוליטי. היועמ"ש יכריע בקרוב באשר להמלצת המשטרה להעמידם לדין בפרשה שבה נחשדו בסחיטת עובדי תע"א. אם תתקבל המלצה להעמידו לדין, חיים כץ יפרוש מתפקידו כשר, ומעמדו הפוליטי יישחק.

במקביל לחקירת המשטרה, בשנה האחרונה גם מבקר המדינה בדק את פעילות ארגון העובדים, וטיוטה של מסקנותיו נשלחה אתמול למבוקרים ובהם חיים כץ, אהוד נוף והנהלת החברה. הדו"ח יפורסם בעוד כמה חודשים, וככל הידוע הוא כולל ביקורת נוקבת על הפעילות הכספית של ארגון העובדים של התעשייה האווירית. בין היתר, יעסוק הדו"ח בהכנסות של ארגון העובדים מהשכרת מבנים שמשמשים את חנויות שא"ל (שרות אשראי לעובד) במטה תע"א בנתב"ג. ככל הידוע, הנהלת תע"א אפשרה לוועד להשתמש במבנים ללא תמורה כספית. שא"ל, אגודה עותומאנית בבעלות ארגון העובדים, הקימה בהם חנויות הפתוחות לקהל הרחב וחלק ניכר מהכנסותיה הוזרמו חזרה לוועד כדמי שכירות.

חיים כץ צילום: עמית שעל

למערכת הבחירות הזו לוטש עיניים גם יו"ר ההסתדרות אבי ניסנקורן. הוא וחיים כץ חתומים על הסכם קואליציוני לשיתוף פעולה בין סיעותיהם – עוגנים של ניסנקורן, ועוז המזוהה עם כץ ועובדי התעשייה האווירית. אמנם עוז היא רק אחת מעשר סיעות שחתמו על ההסכם עם ניסנקורן, אך היא נהנית ממעמד בכיר, והובטח לה כי היא תהיה הסיעה השנייה בגודלה בכל מוסדות ההסתדרות. אם יאיר כץ לא ייבחר, ניסנקורן יאבד 14 אלף תומכים עובדי תע"א ומנגנון משופשף של חיילים נאמנים.

באופן רשמי הנהלת החברה מנסה לשדר עסקים כרגיל ולהדגיש כי מערכת הבחירות לארגון העובדים היא עניינם של העובדים, ולא של ההנהלה. אבל עיון בדו"חות הכספיים, שעליהם חתומה אותה הנהלה עצמה, כמו גם שיחות עם גורמים הבקיאים בתע"א, מלמדים כי זהותו של העומד בראש ארגון העובדים חשובה לעתידה של החברה ושל ההנהלה.

בסך הכל בחברה 14,800 עובדים. 9,500 עובדי חברה (כולל החברה הבת אלתא) נחשבים לקבועים, 4,700 חתומים על חוזים אישיים ועוד כ־580 מוגדרים ארעיים.

העובדים הקבועים מועסקים על פי תנאים שנקבעו בהסכמים קיבוציים, ואותם אפשר לפטר רק באישור כתוב של ועד העובדים. לא בכדי, בדו"חותיה הכספיים החברה מעריכה כי היא תתקשה לערוך שינויים מהותיים כגון הפרטה ללא שיתוף ארגון העובדים.

"התעשייה האווירית עוברת בשנים האחרונות תהליך שינוי בדנ”א שלה, היא מדהימה מבחינת עסקית וטכנולוגית, אך היא בעייתית בפרוטקציוניזם וכתוצאה מכך מתקשה להרוויח", אומר פקיד ממשלה בכיר שבקיא בנעשה בחברה ובהנהלתה.

במחצית 2016 הודח רפי מאור מעמדת יו"ר החברה על ידי אורי יוגב, מנהל רשות החברות באותה עתה. זו היתה יריית הפתיחה למהלך התייעלות וקיצוצים דרמטי, שלטענת הבכיר לא היה כמותו מאז עצירת פרויקט הלביא ב־1987. במקביל להליך ההתייעלות, בשנים האחרונות רשות החברות החליפה דירקטורים בתע"א, כך שכיום כולם עברו את הליך הסינון של נבחרת הדירקטורים, כל אחד מהם נחשב לבעל עמדה עצמאית וכזה שרואה לנגד עיניו את רווחי החברה.

ביולי 2016, בעקבות מינויו לשר הרווחה, פרש חיים כץ מתפקיד מזכיר ארגון העובדים שבו כיהן במשך יותר מ־20 שנה. את מקומו ירש אהוד נוף, בהנהלה זיהו חלון הזדמנויות ובאוגוסט 2016 למרות מחאת העובדים, מיהרו לחתום עימו על הסכם התייעלות.

בעקבות ההסכם פרשו מהחברה כ־800 עובדים, 730 מתוכם קבועים ואותם אפשר היה לפטר רק בהסכמת ארגון העובדים. על פי הערכות, כתוצאה מהליך ההתייעלות החברה חוסכת כ־150 מיליון דולר בשנה, קצת יותר ממחצית הסכום מוויתורים של עובדי החברה על הטבות שכר שונות, והחלק השני של החיסכון הוא כתוצאה ישירה מהקיצוץ בכוח האדם.

הנהלת החברה מבקשת להוביל הליך קיצוצים נוסף, שגם בו תפוטר כמות עובדים דומה. בנוסף, באוגוסט שנה שעברה נבחר הראל לוקר ליו"ר הדירקטוריון, בדצמבר 2017 אישר דירקטוריון החברה בהנהגת לוקר מתווה התייעלות נוסף שבמסגרתו תקום חטיבה חדשה בשם "חטיבת תעופה" ובה יוטמעו פעילויות של ארבע חטיבות שונות ובהן בדק מטוסים, כלי טיס אזרחיים, והנדסה ופיתוח.

התוכנית הזו חשובה לחברה מכיוון ששיעורי הרווחיות מהפעילות האזרחית שלה נמוכים בהרבה בהשוואה לפעילות הביטחונית. מכאן רצון החברה לצמצם את עלויות הייצור, בין היתר באמצעות צמצום כוח אדם ועידוד פרישה מוקדמת. לשם המחשה, בדו"ח הכספי של 2017 החברה מעריכה כי בחטיבות כלי טיס אזרחיים ובדק מטוסים יש כ־122 משרות במצב שאותו היא מגדירה "תת־תעסוקה". בהנהלת החברה מעריכים כי המתווה יושלם במחצית 2019, אלא שבמקביל ארגון עובדי החברה מיהר להכריז על סכסוך עבודה, ובדו"חות הכספיים לסיכום 2017 נכתב כי הצלחת הליך איחוד החטיבות תלויה בהתקדמות המשא ומתן עם ארגון העובדים.

הנפקה עם שיתוף פעולה

שיתוף הפעולה של הוועד דרוש בתהליך נוסף שברשות החברות מבקשים להתניע בקרוב: הנפקת תע”א. בסוף 2014 אישרה ממשלת ישראל תוכנית רב־שנתית להנפקות מיעוט של החברות הממשלתיות, כלומר הנפקה של 25%–49% מהון מניות החברות. המהלך יאפשר לגייס כסף, אך גם נועד לגרום לחברות לעבור לדפוסי ניהול המקובלים בחברות ציבוריות ובכלל זה לשפר את השקיפות שלהן. הנפקת מיעוט של התעשייה האווירית אינה תלויה בוועד ותוכל להתבצע גם ללא הסכמתו, אך צעדים הכרחיים כגון שינויים בשכר העובדים ומעמדם, שתבקש ההנהלה לבצע כדי שההנפקה תצליח, תלויים בשיתוף הפעולה עם הוועד.