אין סיבות לחגיגה: צמיחה "מטאורית", לכאורה

הנתונים האחרונים שפרסמה הלמ''ס לגבי היקף הצמיחה הכלכלית ברבעון הראשון של 2018 במשק הותירו את כולם פה פעור: 4.2% לעומת אשתקד וצמיחה של 5.2% בתוצר העסקי. גם ההרכב נראה פנטסטי: זינוק של 10% בצריכה פרטית, 12.8% בהשקעות בנכסים קבועים, 11.4% ביצוא סחורות ושירותים למעט יהלומים וחברות הזנק.

איך הצליח המשק לקבל נתונים כל כך טובים? נראה כי כל הקטרים של הכלכלה הישראלית נמצאים בכוח מקסימלי והעתיד נראה ורוד ממה שחשבנו. אלא שכאשר צוללים אל תוך הנתונים התמונה מתבררת כהרבה פחות מרנינה והרבה יותר קרובה לציפיות המקוריות של כלל הגופים: לא צמיחה של מעל 4% אלא יותר קרובה ל-3%.

אז מה קרה ברבעון הראשון שהתקבלו נתונים כל כך טובים מעל ומעבר לציפיות? התשובה פשוטה ונמצאת דווקא באירוע שהתרחש בדצמבר 2016 - רכישה המונית של מכוניות על רקע שינוי במיסוי רכבים שגרם לצניחה חדה ברכישות מכוניות בינואר-מרץ 2017. בשל סיבה זו ברבעון הראשון של 2018 נרשמה "עלייה" מטאורית ברכישת רכבים וזינוק חד בכמעט כל פרמטר אפשרי. יבוא כלי רכב הוא פרמטר שמשפיע גם על הצריכה הפרטית גם על השקעות ולפיכך גם על הצמיחה של התוצר הכללי אך גם של התוצר העסקי.

מכוניות מיובאות בנמל אשדוד. שינוי תקנות המס בענף הרכב בסוף 2016 השפיע על נתוני הצמיחה של הרבעון הראשון של 2018 צילום: אוראל כהן

הנה הפרטים של אותו "אירוע": ברבעון הראשון של 2018 הסתכם יבוא כלי רכב נוסעים ב-85,676 כלי רכב - עלייה של 102% לעומת הרבעון המקביל ב-2017. עלייה זו מוסברת, כאמור, בהקדמת יבוא כלי רכב בדצמבר 2016 על חשבון שנת 2017. בדרך כלל יבוא כלי הרכב בחודשים ינואר-מרץ הוא גבוה יחסית בשל הרצון לרשום את המכוניות כמודל של שנה חדשה. הדבר גם גרם לזינוק של 37% בגביית מע''מ יבוא.

ומה קורה כאשר מנטרלים את "אירוע הרכב"? אז כבר הצמיחה של התמ''ג (ללא מסים על היבוא) חזרה לרמות של פחות מ-3%, ירידה לא מבוטלת לאחר עלייה של 4.4% ברבעון הרביעי של שנת 2017.

הצריכה הפרטית - הקטר המרכזי של המשק - הושפעה באופן קריטי מאותו אירוע, ודי להסתכל על הנתונים: זינוק של 95% בצריכה למוצרים בני קיימא לנפש (לאחר ירידה של 11.1% ברבעון הקודם), הנובעת מזינוק חד של 279.5% בצריכת כלי רכב. אלא שכאשר מסתכלים על שאר מוצרים בני קיימא התמונה אחרת לגמרי: צריכת ציוד משק הבית כגון: מקררים, מכונות כביסה ומזגנים התמתנה ועלתה ב-7% בלבד (לאחר עלייה של 20.3% ברבעון הקודם), בדומה לצריכת ריהוט ותכשיטים. כאשר מתרחקים מאותם מוצרי בני קיימא (רכבים), המספרים פחות ופחות מרשימים: צריכת מוצרים בני-קיימא למחצה לנפש (ההוצאה על הלבשה והנעלה, טקסטיל לבית, כלי עבודה ובית קטנים חשמליים, מוצרי בידור ופנאי וחפצים אישיים) עלתה ברבעון הראשון של 2018 ב-4.7%. וכאשר מגיעים לצריכה השוטפת (ההוצאות למזון, משקאות וטבק, לשירותים אישיים, לדיור, לדלק וחשמל לאחזקת בית, ולמוצרי תעשייה לצריכה שוטפת) - אין כמעט צמיחה ומדובר בעלייה של 1% בלבד. כלומר, התמתנות לעומת הרבעון הקודם.

גם בהשקעה בנכסים קבועים – קטר מרכזי לצמיחה העתידית - הכוללת ההשקעה בבתי מגורים והשקעות ענפי המשק בבנייה, בציוד וכלי תחבורה יבשתיים, הושפעה מאירוע הרכבים: העלייה בהשקעה בנכסים קבועים משקפת עליה חריגה של 854.1% בהשקעה במכוניות נוסעים מסבירים בלמ''ס. לעומת זאת, ההשקעה במכונות וציוד – ההרכב הכי חשוב לצורך מדידת פעילות העתידית במשק - נרשמה ירידה של יותר מ-1%, ההשקעה בבנייה למגורים צנחה ביותר מ-15% וההשקעה בבנייה שלא למגורים ועבודות בניה אחרות ירדה בכ-4%. נתונים מטרידים ממש. אלא שהעלייה ברכבים שהשפיעה בסופו של דבר על העלייה בהשקעה הגולמית השפיעה גם על התוצר ועל התוצר העסקי.

גם ביצוא מתבררת מגמה לא חיובית: אחרי עלייה של 12.9% ברבעון הרביעי של 2017, הגידול התמתן ויצוא הסחורות והשירותים (למעט יהלומים וחברות הזנק) עלה ברבעון הראשון של 2018 ב-11.4% תוך עליה מתונה (1.9%) ביצוא שירותי תיירות.בנוסף, חלה ירידה ביצוא חברות ההזנק, כך שסך כל יצוא הסחורות והשירותים עלה ב- 7.2% ברבעון הראשון של 2018.

בבנק ישראל מיהרו להדגיש היום כי הם ניבאו את העלייה בצמיחה, אך בינתיים, צלילה לנתונים, מבהירה מעל כל ספק, כי אין ממש סיבות לחגיגה.