חזקיהו: "נקים גוף שיפשט את הבירוקרטיה לעסקים בישראל"

"ישראל ירדה מהמקום ה-27 למקום ה-54 במדד עשיית העסקים. גופי הממשלה מסתכלים על המגזר העסקי בעיקר כרגולטור מפקח ולא מספיק כ"לקוח" שאותו הם אמורים לשרת ולסייע. אין הסתכלות של אף גוף על עלות הבירוקרטיה – כמה עולה לנו ולמגזר העסקי לעבוד מול הבירוקרטיה. אנו מתכוונים להקים גוף שמתכלל את הבירוקרטיה במטרה לשפר את המצב של ישראל בתחום זה", כך אמר היום החשב הכללי באוצר, רוני חזקיהו בכנס מכון אהרון למדיניות כלכלית במרכז הבינתחומי הרצליה.

חזקיהו התייחס לוועדה לשיפור הסביבה העסקית בראשה הוא עומד ואמר כי, "הקמנו ועדה ביולי האחרון, ועשינו ועדה חוצת משרדים. באנו ואמרנו יש לכם מטרה, לבדוק את המצב, ולהגיד מה צריך לעשות, צמצום הבירוקרטיה. הבירוקרטיה זה השלב בו העסק בה למלא אחרי הוראות הרגולציה ואז הוא נתקע בכל מיני פעולות. כמי שהיה בכל הצדדים, אני יודע שהדבר בלתי נסבל".

בנוגע לחשיבות פיתוח התשתיות אמר חזקיהו כי, "אם נמשיך להשקיע ברמה הנוכחית נדרדר בהשוואה בינ"ל. אם אנו רוצים להשתפר נדרשת השקעה הרבה יותר גדולה. לא מדובר רק על סכומים, מדובר על שורה של צעדים – גיבוש תכנית לטווח ארוך והמבחן הסופי יהיה בביצוע. המערכת תקועה בחסמים בלתי אפשריים – אין משילות ואי אפשר להרים פרויקטים – זה לוקח לפעמים 15 שנה. גם במשרד אחד, ועוד יותר בפרויקטים בין-משרדיים. אפשר להקל על זה רק אם יש תכנית שמתכללת ומקלה על התיאום".

על הגירעון אמר חזקיהו: "חשוב לראות שבסופו של דבר אנחנו די מתייצבים לא מעט זמן על רמת גרעון של 2%, מצד שני לא צריך לשכוח שרובו ככולו בעיקר בגלל גידול בהכנסות, צריך להבין שהכנסות זה תחזית והוצאות. זה מה שהממשלה שולטת בו. לכן יש תרומה רבה לשמרנות הפיסקלית שהביאה לכך שאנחנו יודעים לעמוד ברמת ההוצאה שלו".

רוני חזקיהו, החשב הכללי וראש הוועדה לשיפור הסביבה העסקית צילום: אוראל כהן

השפעת שילוב הערבים והחרדים במשק לא מסתכמת רק בתעסוקה

"לא נכון להתייחס אל חרדים וערבים ביחד. מדובר באוכלוסיות שונות עם נתונים שונים והשפעתן הכלכלית על המשק שונה. ההשפעה לא נגמרה רק בהשתתפות בשוק התעסוקה – צריכה להיות כלכלה אחת לישראל". כך אמר היום שאול מרידור, הממונה על התקציבים במשרד האוצר בכנס. לדברי מרידור, "יש לנו בעיה בקצה התחתון של ההתפלגות של ההון האנושי – פערים גדולים לעומת ה-OECD. שוק שנסמך בצורה משמעותית על טכנולוגיה לא מייצר מספיק הון אנושי איכותי גם בשכבות החלשות. קיימים פערים גדלים במיומנות בין אוכלוסיות".

לדברי מרידור, "ב-15 שנים האחרונות קרה דבר די מדהים בכלכלה הישראלית: ההוצאה הציבורית שהיתה סביב ה-50% ירדה לסביבות ה-40%. זה דבר אדיר – לקחת 10% מהתוצר ולהפסיק להוציא אותו מההוצאה הציבורית זה אדיר. צמצום החוב בהיקפים משמעותיים לא קורה לבד – אלא תוצר של מדיניות ציבורית. אנחנו במצב הפוך מהמגמה העולמית. אנחנו מבינים שההורדה המאסיבית בהוצאה הציבורית לא תוכל לקרות שוב. כשאנחנו מסתכלים על מה לעשות – אחריות פיסקאלית היא תנאי קריטי. אך זה לא מספיק, אחריות פיסקאלית לבדה לא תייצר תמריצים מספיקים לצמיחת המשק".

בנוגע לצורך בשיפור התשתיות אמר מרידור, "מדינת ישראל נמצאת עם מלאי תשתיות מאד נמוך. הייתי יכול להרגע אם היינו משקיעים קצת או הרבה יותר מאירופה, אך אנחנו משקיעים הרבה פחות. אנחנו משקיעים יותר זמן בלהגיע לעבודה ולחזור ממנה, לא משנה אם היא בתוך עיר המגורים או בחוץ. אי אפשר להמשיך במצב הקיים. הקו הירוק והקו האדום של הרכבות לא מספיק. הממשלה צריכה להבין מה היעד שהיא צריכה להגיע אליו, היא צריכה לעשות פעולות לא רק בכסף, כי הבעיה לא נוגעת רק בשאלת התקציב אלא מנגנוני ההקצאה התכנון והביצוע וכמה הציבור מוכן לשלם היום בשביל לקבל תחבורה מחר. אנחנו היום נחפור כדי שעוד 3 שנים נתחיל לראות ניצנים ועוד 10 שנים נראה פרחים".

עוד הוסיף בנוגע לפיגור של ישראל בכל הנוגע לסביבה העסקית כי, "אנחנו עולם כלכלי אחר מלפני 30-40 שנה, ופיצוח השאלה מה הצעדים שנעשה כדי לשפר את הסביבה העסקית שאפשר לראות גם במדדים של הסביבה העסקית. כאגף תקציבים אנחנו חושבים שהדבר הזה חייב להיות האג'נדה שלנו בממשלה, לא רק לזהות מה הבעיות ומה הפתרונות אלא גם לעשות את זה בצורה מתואמת בסדרי עדיפויות. אי אפשר הכל, גם וגם וגם זה לא יעבוד".

שאול מרידור, הממונה על התקציבים באוצר צילום: שאול גולן

"הממשלה חייבת להתמקד בשיפור הפיריון"

פרופ' צבי אקשטיין, ראש מכון אהרן למדיניות כלכלית, אמר: "אנו רואים שבעשור האחרון חל גידול בשיעור התעסוקה בקרב כל קבוצות האוכלוסייה, שזוהי הצלחה אדירה. אך לגבי העשור הבא אנו חוזים כי אמנם התעסוקה תמשיך לגדול אך בשיעורים נמוכים יותר: קצב צמיחת התעסוקה יואט משמעותית ל-1.6%. המשמעות של נתון זה היא שאם רמת הפריון לעובד במשק תישמר, צפויה צמיחת התוצר לקטון משיעור ממוצע של 3.5% בשנה (בעשור האחרון) לשיעור של 2.3% בשנה בעשור הבא. מגמה זו עלולה לסמן צמיחה אפסית בתוצר לנפש והגדלת פער התוצר ממדינות הסמן. המסקנה היא שהממשלה חייבת להתמקד בשיפור הפריון במשק במקביל לעליית שיעור התעסוקה".

פרופ' צבי אקשטיין צילום: צביקה טישלר

עוד הוסיף כי, "ההייטק אינו יכול להמשיך ולהיות קטר הצמיחה ומצמצם העוני היחידי במשק. הפערים בהכנסה מעבודה (פריון) הם מקור מרכזי לשיעורי העוני הגבוהים בישראל, ויש לנקוט בצעדים קונקרטיים אשר יגדילו את הפריון של עובדים המרוויחים סכומים נמוכים. מרכיב קריטי בכך הוא הרפורמה הדרושה בכל מערך ההכשרות המקצועיות והטכנולוגיות: נדרש שיפור במערכת ההשכלה הטכנולוגית וההכשרה והמקצועית העל תיכונית".