חוק המרכולים חוזר לבג"ץ: עיריית ראשל"צ דורשת לאשר לה לפתוח חנויות בשבת

חוק המרכולים חוזר לבג"ץ. זאת, לאחר שעיריית ראשון לציון עתרה אתמול לבג"ץ בנושא חוק המרכולים בבקשה לחייב את משרד הפנים ומשרד המשפטים לפרסם את חוק השבת העירוני ולתת לו תוקף. ראשון לציון הייתה העיר הראשונה שהעבירה תיקון לחוק העזר העירוני המאפשר פתיחת מרכולים בשבת כדי להקדים את העברת חוק המרכולים בכנסת.

חוק המרכולים שאושר בחודש ינואר האחרון מעניק לשר הפנים סמכות לא לאשר חוקי עזר עירוניים המאפשרים פתיחת חנויות בשבת. יתרה מזאת, הוא קובע כי שר הפנים לא יאשר פתיחת חנויות בשבת אלא כדי "לספק צרכים שהם, לדעת השר, חיוניים ובהיקף המזערי הנדרש". החוק אינו משפיע על פתיחת חנויות בתל אביב כיוון שחוק העזר בתל אביב כבר אושר, אלא רק על חוקי עזר עתידיים ברשויות אחרות.

משמעות החוק היא שגורמים חרדיים יוכלו לעתור לבג"ץ כנגד עיריות שמאפשרות פתיחת חנויות בשבת כפי שעשו בתל אביב. אבל אותן עיריות לא יוכלו להעביר חוקי עזר שמאפשרים פתיחת חנויות בשבת משום שר הפנים יוכל לסכל זאת.

ראשון לציון צילום: עמית שעל

שבועיים לפני העברת חוק המרכולים, אישרה מועצת העירייה של ראשון לציון תיקון לחוק העזר העירוני שמאפשר פתיחת מרכולים וקיוסקים בשבת. על פי החוק שאושר, ניתן יהיה לפתוח מרכולים וקיוסקים באזורי התעשייה בעיר וברחובות מרכזיים: ז'בוטינסקי, הרצל, רוטשילד וירושלים. ראשון לציון הייתה העירייה הראשונה שהעבירה חוק עזר במטרה להקדים את הכנסת. חוקים דומים אושרו גם בגבעתיים ומודיעין.

כבר כשעברו חוקי העזר טען דרעי שאין להם מבחינתו שום משמעות. זאת, משום ושעל פי חוות דעת משפטית שקיבל חוק המרכולים הוא שיהיה תקף ולא יחייב אותו לאשר אותם. בעתירה של עיריית ראשון לציון נטען שמשרד הפנים כלל אינו עונה לפניות העירייה לתת לחוק תוקף ולפרסמו כדין.

בעתירה טוענת עיריית ראשון לציון שהתיקון לחוק העזר התקבל לפני אישור חוק המרכולים. "התיקון אושר ברוב מכריע של חברי מועצת העירייה, המהווים את נציגיה האותנטיים של אוכלוסיית העיר והחלטתם מבטאת את רצונם והאינטרסים של תושבי העיר. הסדר זה תפור על מידותיה של אוכלוסיית העיר, מבטא היטב את צרכיה ומאופיין בריסון ובמידתיות".

כבר ביום בו אושר החוק עתרה נגדו יו"ר מרצ לשעבר זהבה גלאון בטענה שהוא "בלתי חוקתי לאור פגיעתו הקשה בזכויות היסוד של אזרחי מדינת ישראל לחירות, לחופש המצפון ולחופש הדת בלא תכלית ראויה ובאופן בלתי מידתי". לדברי גלאון, "התיקון לחוק שולל באחת חירותם של אזרחי ותושבי הרשות המקומית לקבוע עבור עצמם בעצמם, באמצעות נציגיהם ברשות המקומית".