רשות ההגבלים משיבה לחדוה בר: אין היתכנות לבנק דיגיטלי בישראל

רשות ההגבלים העסקיים לא מאמינה בהיתכנות בנק דיגיטלי, החזון המרכזי של המפקחת על הבנקים חדוה בר, כך עולה מפירוט הנימוקים לפסילת מיזוג אגוד-מזרחי טפחות, שפרסמה היום (ה') הרשות.

לדברי הרשות המודל של בנקאות דיגיטלית ללא סניפים אינו רווח בעולם וכי הצלחתו בישראל "מוטלת בספק".

חדוה בר, המפקחת על הבנקים צילום: אוראל כהן

הרשות מביעה את עמדתה ביחס להצהרה של המפקחת על הבנקים במהלך החודש שעבר כי היא צופה שבשנה הקרובה יקום בישראל בנק דיגיטלי. ברשות מציינים בהקשר זה כי מודלים של בנק דיגיטלי ללא סניפים אינם נפוצים בעולם וכי בנק חדש עדיין נדרש להקמה של תשתית פיזית סניפית.

עוד מציינים ברשות שבנק חדש צריך לרכוש את אמון הציבור המפקיד את כספיו בבנק ולכן לבנק חדש יש קושי במובן הזה. לכן לדעת הרשות יש להשאיר את אגוד כבנק עצמאי שלא סובל מחולשה סניפית ומחולשה של אמון הציבור, משום שלדעת הרשות תחרות לא תגיע מכיוון של בנקים דיגיטליים.

רשות ההגבלים העסקיים גם מציינת את הבנקים הזרים בישראל שפעילים בעיקר בקרב לקוחות גדולים ושאין בכוונתם להיכנס למגזר הקמעונאי - בין ביתר מסיבות אסטרטגיות בינלאומיות.

חדוה בר, כחלון ויו"ר ועדת שטרום - היו בעד המיזוג 

במסמך הנימוקים סוקרת הרשות את העמדות שהביעו הגורמים השונים הרלוונטיים. כך, למעט הפיקוח על הבנקים שסבור שהמיזוג "לא יפגע באופן משמעותי בתחרות", יתר הגורמים - שר האוצר, אגף תקציבים באוצר, המועצה הלאומית לכלכלה, שר הכלכלה, ויו"ר ועדת שטרום שפרסמה המלצות להגברת התחרות במערכת הבנקאית - כולם הביעו עמדה בפני הרשות שהם מתנגדים למיזוג.

בפיקוח על הבנקים, שתומך במיזוג, ציינו בזמנו כי לאור נתח השוק הקטן של אגוד וקצב גדילת הלקוחות שלו יחד עם אתגרי ההתייעלות והמחשוב הצפויים לו - הרי שיכולתו להוות גורם תחרותי היא מוגבלת.

מנגד אגף תקציבים ציין כי אגוד, דווקא בשל נתח השוק הקטן שלו, הוא יכול "לסטות משיווי המשקל משום שלא מיצה יתרונות לגודל". במועצה הלאומית לכלכלה ציינו בפני הרשות כי המיזוג צפוי לייקר את עלויות האשראי בענף היהלומים (שכן לאגוד ומזרחי תיקי האשראי העיקריים במשק לענף זה - ר"ש). עמדתם של דרור שטרום יו"ר הוועדה להגברת התחרותיות ושל אבי בן בסט, חבר הוועדה ונציג הציבור היא שהמיזוג צפוי לצמצם את התמריץ של מזרחי טפחות הממוזג להתחרות בשני הבנקים הגדולים - פועלים ולאומי.

נימוק נוסף הוא הרצון של חמשת הבנקים הגודולים למכור 'סל מוצרים בנקאיים' ואילו בבנקים הקטנים יותר קיים הרצון למכור מוצרים בנקאיים פריקים - כמו אגוד.

בפיקוח על הבנקים בבנק ישראל לא מגיבים למסמך רשות ההגבלים.