פרשת מצלמות המהירות: המשטרה סיימה את חקירת בכיר מכון התקנים החשוד במתן עדות שקר
אילן כרמית, הבכיר במכון התקנים שאישר את תו התקן למצלמות המהירות א3, נחקר בחודש מאי האחרון ביחידה הארצית לחקירות הונאה. מהפרקליטות נמסר כי לחקירתו של כרמית "אין קשר לדיון המהותי הנוגע לאמינות המצלמות"
- ראש ועדת התעבורה בלשכת עוה"ד: "כדאי לכל מי שיש לו קנס על מהירות לבקש להישפט"
- משטרת ישראל מאשרת: קיבלת דו"ח על מהירות? אל תמהרו לשלם אותו
- לא יעיל, כן משתלם: מדוע מצלמות המהירות ימשיכו לתקתק
על פי הודעת המשטרה כרמית נחקר בחודש מאי האחרון ביחידה הארצית לחקירות הונאה (יאח"ה) בלהב 433 לאחר שעל פי החשד מסר עדות שקר במסגרת הליך המתנהל בבית משפט השלום בעכו הנוגע למצלמות המהירות א3. תיק החקירה הועבר לפרקליטות לצורך עיון והחלטה בדבר הגשת כתב אישום.
עוד נמסר מהמשטרה נמסר כי "לעצם חקירתו בנושא עדות השקר, שבוצעה לבקשת הפרקליטות כאמור, אין קשר לדיון המהותי הנוגע לאמינות מצלמות א3, נושא בו מתבצעת סדרה של בדיקות טכנולוגיות, שסיכום ביניים שלהן יסתיים בימים הקרובים ויפורסם לציבור".
מצלמת מהירות צילום:אלכס קולומויסקי בחודש יוני האחרון הורתה פרקליטות המדינה למשטרה להקפיא באופן זמני את מתן הדוחות ממצלמות המהירות המוצבות בצדי הדרכים - זאת עד להבהרת כשירותן. ההוראה הדרמטית ניתנה בעקבות הליך משפטי מאומץ שניהל עורך דין פרטי בשם תומר גונן, שבו הוא הצביע על הבעייתיות הקיימת באכיפת מהירות הנסיעה על ידי המצלמות.
בישראל פועלות מעל 200 מצלמות מהירות שיוצרו על ידי חברת גאטסו ההולנדית. מצלמות אלה (השייכות לפרויקט המכונה א3) החליפו בהדרגה את מצלמות המהירות הישנות מבוססות הרדאר בין השנים 2012 עד 2014.
אילן כרמית. חקירתו הסתיימה
פרויקט א3 נחשב לפרויקט אכיפת המהירות השאפתני בתולדות המדינה, ובמשך השנים הוא ספג ביקורות רבות על חוסר יכולתו למנוע תאונות בפועל לנוכח העלייה המתמדת במספר ההרוגים בתאונות. לאחר שבמשך השנים הועלו טענות ביחס לאמינות המצלמות, החליט עו"ד גונן לקחת את הנושא לבית המשפט.
עו"ד גונן ייצג בבית הדין לתעבורה בעכו קבוצת נהגים שקיבלו ב-2015 דו"חות מהירות על בסיס המצלמות. באפריל 2016 הוא זימן לעדות בבית הדין קבוצה של מומחים ממכון התקנים שהודו לראשונה כי מצלמות המהירות לא נבדקו כלל בניסויים בישראל - זאת מאחר והמשטרה הסתמכה לצורך כך רק על ניסויים שבוצעו בחו"ל.
בהמשך זימנה המשטרה לעדות מומחים מהולנד מטעם יצרנית המצלמות וגם מטעם מכון התקנים, אך אלה לא שכנעו את בית הדין כי מצלמות המהירות אכן אמינות. גם בדיקה נוספת, שבוצעה על ידי אנשי הטכניון, לא הצליחה להוכיח את אמינות המצלמות בכל הקשור לנהלי הבדיקה והתקינה שלהם. על רקע זה, הורתה הפרקליטות להקפיא את מתן דו"חות מהירות באמצעות המצלמות.
חשוב להדגיש, כי רק האכיפה על ידי מצלמות המהירות מוקפאת באופן זמני. עם זאת, אמצעי אכיפת המהירות הנוספים שמשטרת ישראל מפעילה, קרי מכמונות הדבורה ואקדחי הלייזר עדיין פעילים. להערכת גורמים במשטרה, תוגבר בעת הקרובה האכיפה באמצעות אמצעי אכיפה חלופיים אלה, כדי "לפצות" על אובדן יכולת האכיפה מהמצלמות.
