המטרות הפוליטיות של הח"כים יקבלו עוד 1.1 מיליארד שקל

לקראת היציאה לפגרת הקיץ שלאחריה יחל מושב החורף שאיש אינו יודע מה יהיה אורכו ושבמהלכו צפויה הכנסת להתפזר, הח"כים עורכים ניקוי שולחן: ל"כלכליסט" נודע כי חברי ועדת הכספים של הכנסת יאשרו היום חלוקת כספים קואליציוניים בהיקף של כ־1.1 מיליארד שקל. כמעט כל הסכום מיועד למטרות של המפלגות הדתיות - יהדות

התורה, הבית היהודי וש"ס - בהתאם להסכמים הקואליציוניים שנחתמו עימן בעת הקמת הממשלה הנוכחית ובעת הדיונים על תקציב המדינה ל־2019.

465.2 מיליון שקל יגיעו למטרות של יהדות התורה, 431 מיליון שקל יחולקו למטרות של הבית היהודי, 208 מיליון שקל יגיעו למטרות של ש"ס, 7.3 מיליון שקל יחולקו למטרות של הליכוד - 4 מיליון שקל מתוך סכום זה יוקצו ליד ושם - ו־2 מיליון שקל יועברו למטרות של הרשימה הערבית המשותפת במסגרת תוכנית החומש של החברה הערבית.

כשצוללים לעומק ההעברות התקציביות שוועדת הכספים צפויה לאשר היום, מגלים שמבחינה כספית, מרבית הדרישות של המפלגות הדתיות נוגעות לתחום החינוך המגזרי והיהודי. כך, יהדות התורה תקבל 127 מיליון שקל לרשת החינוך העצמאית שמזוהה עימה וכן 163 מיליון שקל לתמיכה במוסדות תורניים; ש"ס תקבל 105.4 מיליון שקל עבור רשת מעיין החינוך התורני שמזוהה עימה; והבית היהודי, מפלגתו של שר החינוך נפתלי בנט, תקבל 56.5 מיליון שקל לתמיכה במוסדות תורניים, 76 מיליון קל עבור חינוך יהודי בתפוצות, 115.5 מיליון שקל עבור החינוך הממלכתי־דתי, 10.5 מיליון שקל עבור מענק ירושלים בחינוך, 5 מיליון שקל עבור תגבור לימודי יהדות ו־3 מיליון שקל עבור מורות מתנדבות במסגרת שירות לאומי.

עם זאת, הדרישות של המפלגות הדתיות בתחום החינוך אינן נוגעות רק למגזר שלהן. כך, לדוגמה, יהדות התורה דרשה 1.3 מיליון שקל עבור חלוקת מלגות לסטודנטים שלוקחים חלק בפרויקטים של חונכות; הבית היהודי דרשה 45.7 מיליון שקל עבור מלגות לתלמידים וסטודנטים, 23 מיליון שקל עבור חינוך בלתי פורמלי, 8.2 מיליון שקל לפרויקטים להכשרות מורים ו־1.4 מיליון שקל עבור תגבור שירותי החינוך בפריפריה; ש"ס דרשה 7 מיליון שקל עבור פנימיות של ארגון מת"ן, 8.5 מיליון שקל שישמשו מוסדות חינוך לרכישת ריהוט ומחשבים, 8 מיליון שקל עבור חינוך לזהירות בדרכים, ומיליון שקל עבור תמיכה במוסדות ציבור בתחומי ההדרכה, הסיורים החינוכיים, הטבע והסביבה. בנוסף, 66 מיליון שקל יוקצו לתקצוב בתי הספר של החופש הגדול, לפי דרישה משותפת של יהדות התורה וש"ס.

הבדיקה שעיכבה

בסוף 2016, ערב אישור התקציב הדו־שנתי ל־2017—2018, החליטה הממשלה על הגדלת התקציבים שיחולקו לפי דרישות השותפות הקואליציוניות. ההגדלה הזו למעשה נכפתה על הממשלה, משום ששרים וח"כים בקואליציה איימו להצביע נגד התקציב וחוק ההסדרים שנלווה אליו, שכלל אז את החוק שמטיל מס על בעלי דירה שלישית ומעלה של שר האוצר משה כחלון, שהתעקש עליו בזמנו. אם חברי הקואליציה היו חוברים לאופוזיציה ומצביעים נגד התקציב כך שהוא לא היה עובר, הממשלה היתה נופלת. משום כך, למשרד האוצר ולממשלה לא נותרו ברירות רבות אלא להעלות את היקף הכספים הקואליציוניים.

ההחלטה הזו הובאה לאישור הממשלה בדצמבר 2016, אולם חלק גדול מהכספים האלו, שנכללו במסגרת התקציב, לא הועברו ליעדים שלשמם ניתנו, וזאת בשל דרישה של היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט שביצע באותה העת בדיקה משפטית של הכספים הקואליציוניים שלא הושלמה באותה העת. משום כך, הוחלט כי תקציבים אלו ייכללו בעתודות של המשרדים הרלבנטיים.

הבדיקה המשפטית של מנדלבליט הסתיימה, ולכן ועדת הכספים תתבקש לאשר היום את העברת הכספים ליעדים שעליהם סוכם בסוף 2016. בנוסף לכספים האלו, הוועדה תתבקש לאשר גם כספים למטרות אחרות שעליהן סוכם בעת שתקציב המדינה ל־2019 עמד להצבעה בקריאה שנייה ושלישית בכנסת במרץ 2018, אז העלו השרים והח"כים החברים בקואליציה דרישות נוספות.

משרדי ממשלה רבים מתלוננים על כך שהם לא מצליחים להעביר את הכספים ליעדם בשל הבירוקרטיה, ולפיכך הם מעבירים את עודפי התקציב — שבהם כלולים הכספים הקואליציוניים - משנה אחת לזו שאחריה. לכן, על פי רוב, העברות תקציביות, שכוללות כספים קואליציוניים שטרם חולקו, מבוצעות בסוף השנה, אולם הפעם הח"כים מבקשים לאשר את ההעברות באמצע השנה משום שההודעה על הקדמת הבחירות עלולה להתקבל עם פתיחת מושב החורף באוקטובר על רקע חוק הגיוס, כך שאם ההעברות הקואליציוניות לא יאושרו עכשיו, העברת כספים בסכנה.

מימין: יו"ר הבית היהודי נפתלי בנט ויו"ר ש"ס אריה דרעי. הכסף הולך בעיקר לחינוך צילום: עמית שעל, אוראל כהן

יש גם עלה תאנה

הנוהל שלפיו מעבירים כספים קואליציוניים לפי יעדים של המפלגות אושר בתחילת 2015 על ידי היועץ המשפטי לממשלה דאז יהודה וינשטיין והממונה על התקציבים באוצר דאז אמיר לוי. הח"כים טענו כי הנוהל, הגם שנחשב לפוליטי, הוא לגיטימי משום שהכספים משרתים את האידיאולוגיות שלשמן נבחרו לתפקידם ומשום שהם משרתים, בין היתר, מטרות חברתיות.

ואכן, לצד מטרות פוליטיות מובהקות, הח"כים דורשים כספים גם למטרות חברתיות חשובות. האוצר, מצידו, מגיש לאישור ועדת הכספים את כל ההעברות הקואליציוניות - הפוליטיות והחברתיות - כמקשה אחת, כך שאי אפשר לאשר את ההעברות החברתיות בלי לאשר את ההעברות הפוליטיות.

הבעיה היא שישנם נושאים חברתיים שלא קרובים לליבו או לציבורו של איש מהח"כים בקואליציה, ואלו סובלים מתת־תקצוב בולט. מהבחינה הזו, עדיף היה למצוא דרך רשמית לפרסם קול קורא עבור ארגונים ומוסדות חברתיים שרוצים לבקש תמיכה מהמדינה, ולבחור את המוסדות לפי קריטריונים ברורים.

ח"כ מיקי לוי, סגן שר האוצר לשעבר, אמר ל"כלכליסט" כי "ערב סיום מושב הקיץ הממשלה הזו מבצעת מכירת חיסול בכסף הציבורי של כולנו. סדר העדיפויות שלה לקוי ומעוות. במקום לדאוג לטובת הציבור כולו, חברי הקואליציה מחלקים כספים פוליטיים לעצמם שוב ושוב. במקום לתת תקציבים להקטנת כיתות לימוד, קיצור תורים והוספת מיטות בבתי חולים, מזרימים כספים למי שלוחץ יותר. בסעיפים התקציביים האלו מסתתרת איוולת כלכלית וחברתית".