הנשיא אורנשטיין מינה נאמנים לחברת 'יעקב אלעזר בנייה ויזמות'
חובות החברה עומדים על כ-39 מיליון שקל ונכסיה דלים, אך בעליה הודיעו שיסכימו לתת נכסים אישיים שלהם לצורך גיבוש הסדר. אורנשטיין מינה את אמיר פלמר ושי ברניר כנאמנים
נשיא בית המשפט המחוזי בתל אביב איתן אורנשטיין הורה אתמול (ג') על הקפאת הליכים למשך חודש ימים לחברת הבנייה יעקב אלעזר בנייה ויזמות 2010 וכן על מינוי שני נאמנים: עו"ד אמיר פלמר ועו"ד שי ברניר.
- מפרקים את הלו"ז: לאן נעלמו הדיונים בתיקי הפירוקים?
- ביהמ"ש מינה 2 מפרקים זמניים לחברת איי.ג'י אינווסטק טכנולוגיות
- המפרק התפשר עם נושה? שכר הטרחה יופחת
חובות החברה מסתכמים ב-39 מיליון שקל ומהבקשה עולה שאין לה רכוש משמעותי, אך לבעלי השליטה יש רכוש נרחב שהם מוכנים לתת לטובת הסדר, חלקו הגדול משועבד לנושים.
בהחלטה יוצאת דופן שמסר כתב אורנשטיין שהוא ממנה דווקא את פלמר וברניר לאור הצורך "בתחלופת מינוי בעלי תפקיד" ובהינתן שהנאמנים שמינויים התבקש על ידי החברה, עו"ד אלונה בומגרטן ועו"ד שולי גולדבלט, מונו על ידו לאחרונה כבעלי תפקיד בתיקים.
ב"כלכליסט" פורסם בהקשר זה שבומגרטן מונתה מיוזמתו של אורנשטיין בתיק הקפאת הליכים של חברת מכונות משקה 'ארד אביב אחזקות' לפני קצת יותר מחודש ובנוסף מונתה בנובמבר 2017 לפי בקשת החברה כנאמנת של רשת סליו. עו"ד גולדבלט מונה לאחרונה ע"י אורנשטיין, לבקשת נושה, כמפרק זמני של יורוקום נדל"ן.
ככל הידוע, זוהי הפעם הראשונה בה מתייחס הנשיא אורנשטיין בהחלטה שהוא כותב לבעייתיות הטמונה בכך שרשימה קבועה ומצומצמת של בעלי תפקיד מתמנים שוב ושוב בתיקים. במצב כיום גם לא ניתנת עדיפות במינוי בעלי תפקיד למי שיש להם רקורד של הצלחה מוכחת בשיקום חברות כך שגם הנושים נפגעים מהמצב הזה.
את בקשת ההקפאה הגישו החברה והערבים לחובותיה, מאיר אלעזר, יעקב אלעזר ואילנה אלעזר. החברה עוסקת מזה כ-80 שנה בהקמת פרויקטים שונים בנדל"ן, בעיקר בעיר רחובות. כיום יש לה שני פרויקטים פתוחים: האחד פרויקט לבניית כ-68 יחידות דיור ברחובות שנמצא בשלב עבודות חפירה והשני פרויקט פינוי בינוי בתל אביב שעדיין מצוי בשלב מקדמי של השגת חתימות, כשנכון לרגע זה חסרות ארבע חתימות כדי שניתן יהיה לקדם את הפרויקט. אם יצא הפרויקט אל הפועל הוא יכלול כ-96 יחידות דיור. רוב חובות החברה הם לחברת מניף שירותים פיננסיים.
בתום דיון שהתקיים אתמול בפניו כתב אורנשטיין כי על פני הדברים קיים ספק בהיתכנות הסדר נושים בהינתן הקשיים שבהם מצויה החברה והיקף חובותיה, לעומת נכסיה, ובהינתן הפער בין החובות לעומת הנכסים. "עם זאת ולא בלי לבטים החלטתי להורות על הקפאה ארעית לתקופה מוגבלת", כתב. הוא הסביר שעושה זאת במטרה לאפשר מיצוי של הליכי הבראה על פני דרך של פירוק. צו הקפאת ההליכים ניתן לתקופה של חודש ימים.
ב"כלכליסט" נחשף שלשום כי בקשת ההקפאה היתה לכאורה אמורה להיות מוגשת לבית המשפט המחוזי מרכז, שהוא זה שמוסמך לדון בחברות שמקום מושבן הוא ברחובות. אולם החברה באמצעות עו"ד מיכאל חינצ'ין הגישה את הבקשה דווקא לבית המשפט המחוזי בתל אביב. ההסבר לכך היה שכתובתה הרשומה של החברה היא אומנם ברחובות, אך בפועל משרדה עבר לתל אביב לפני שנים. לא הוסבר מדוע לא טרחה החברה לעדכן את רשם החברות בשינוי הכתובת.
הנשיא אורנשטיין כתב בהחלטתו כי נתן דעתו לסמכות המקומית של בית המשפט אך מדברי באי כוח החברה והכנ"ר עולה שפעילותה מתנהלת ממשרדיה בשדרות נורדאו בתל אביב. "משכך מקום העסקים של החברה הוא בתל אביב ולא ברחובות". השופט הסביר כי "המען הרשום של החברה בפנקס רשם החברות הוא תיבת דואר ברחובות ואין לה משרד ממשי".
מבדיקת "כלכליסט" עולה כי הסמכות המקומית נקבעת, כפי שעולה מתקנה 1 לתקנות החברות (פירוק) כך: "בית המשפט המחוזי שבאזור שיפוטו מצוי משרדה הרשום של החברה או מקום עסקיה העיקרי". העובדה שהחברה שינתה את משרדה מרחובות לתל אביב אך לא הודיעה על כך לרשם החברות, לא מאפשרת ככל הנראה להעביר את אזור השיפוט, מאחר שהתקנה מתייחסת ל"משרד הרשום" ולא למשרד בפועל. מקום העסקים, כפי שעולה בין היתר מפסק הדין בתיק הוניגמן, נקבע על פי המקום בו רוב הפעילות והפרוייקטים ולא על פי הרישום על גבי החוזים.
אורנשטיין צירף נימוק שלישי לכך שהתיק יכול להישאר בתל אביב ולא לעבור לבית המשפט בלוד והוא שבמקביל הוגשה בקשת כינוס נגד החברה, וזו הוגשה בתל אביב (למבקשת הכינוס יש זכות לבחור היכן ברצונה להגיש את הבקשה) כך שמטעמי יעילות נכון שההליכים יתבררו באותו בית משפט.