אימפריית הנדל"ן של דואר ישראל

שבועיים לאחר שוועדת השרים לענייני הפרטה אישרה מתווה להפרטת דואר ישראל - "כלכליסט" והתנועה לחופש המידע חושפים את רשימת הנכסים המלאה של החברה הממשלתית. לא פחות מ־886 נכסים בכל רחבי הארץ נכללים ברשימה; כל אחד מהם שווה בין עשרות אלפי שקלים, במקרה של סניפים קטנים בפריפריה, ועד עשרות מיליונים ויותר ‑ במקרה של בנייני משרדים שלמים במרכז.

רשימת הנכסים נמסרה לתנועה לחופש המידע בעקבות פנייה שנעשתה בינואר, עם התעוררות השיח על הפרטת הדואר. תשובת הדואר הגיעה באפריל, וכעת הרשימה נחשפת לראשונה.

לרשימת הנכסים המלאה - לחצו כאן

מה שהופך את המידע לרלוונטי כל כך דווקא עכשיו היא החלטת הממשלה שהופכת את ההפרטה לעובדה מוגמרת. בהפרטה קודמת, של חברת בזק, נמתחה ביקורת חריפה על כך שהנדל"ן הרב של החברה לא תומחר בערכו הראוי.  

"כאשר מדינת ישראל בוחרת לקדם הליך של הפרטה, ואין זה משנה אם מדובר בגוף עתיר נכסים או עתיר חובות, עליה לנקוט בשקיפות המרבית", אומרת מנכ"לית התנועה לחופש המידע עו"ד רחלי אדרי. "כל התנהלות אחרת מעודדת חשדנות וספקנות מצד הציבור ופוגעת ביחסי האמון הדרושים להתנהלותה של חברה תקינה. אנחנו רוצים למנוע הישנות של מסירת נכסים ציבוריים במחיר שאינו משקף את שוויים כפי שארע בהליך הפרטת בזק".

שווי הדואר כשווי קרקעותיו

לפי המתווה שאושר בוועדת השרים לענייני הפרטה יימכרו בשלב הראשון 20% ממניות החברה למשקיע אסטרטגי פרטי. אחרי שנתיים יימכרו 20% נוספים לציבור הרחב באמצעות הבורסה לניירות ערך. בסוף התהליך יימצאו 40% ממניות הדואר בידיים פרטיות.

מאז החלה הפרטת הדואר לקרום עור וגידים, גורמים בכירים המעורים בפרטי התהליך הסבירו כי למרכיב הקרקע חשיבות מיוחדת בהפרטה. זאת משום ששווי קרקעות הדואר משקף במידה רבה מאוד את שווי הדואר כולו.

די להביט בדו"חות הכספיים כדי להבין את התמונה. אף שנכסי דואר ישראל מוערכים בכ־6 מיליארד שקל, כאשר צוללים אל תוך הדו"חות מתבררת תמונה הרבה פחות מרנינה: כ־3.8 מיליארד שקל הם פיקדונות הציבור בבנק הדואר (שיחד עם המזומנים של הבנק מגיעים לכ־4 מיליארד שקל). מיליארד נוסף מהווים כספי הפנסיה של העובדים. המיליארד הנותרים הם בעיקר קרקע ונדל''ן.

משום כך דאגו ברשות החברות הממשלתיות להזמין כמה הערכות שווי לכלל נכסי הדואר, כדי למנוע טעות בהערכת השווי של הקרקעות שתוביל למכירת נכס לאומי אסטרטגי לידיים פרטיות בנזיד עדשים.

בדיקה ראשונית שביצע "כלכליסט" בסיוע כמה שמאים בכירים מעלה כי ספק רב אם שווי הנדל"ן של הדואר יישאר מיליארד שקל בלבד, כפי שהוא מופיע בדו"חות החברה כיום. בתל אביב לבדה מוערך שווי הנדל"ן של הדואר בלמעלה מחצי מיליארד שקל (ראו למטה).

מנכ"ל רשות החברות ינקי קווינט. הזמין כמה הערכות שווי לנכסים צילום: בשמת איבי

ואמנם, אחד הסעיפים החשובים שנכללו במתווה ההפרטה קובע כי המשקיע האסטרטגי שירכוש 20% מהדואר לא יהיה רשאי למכור את אחזקותיו בחברה בשבע השנים הראשונות. המטרה הסמויה של הסעיף הזה היא למנוע מצב שבו המשקיע מבקש "לעשות סיבוב" על הקרקע במקום להשקיע בהשבחת החברה.

עוד מתברר כי במסגרת הליך ההפרטה כבר חשבו ברשות החברות מה לעשות במאות הנכסים ובעשרות אלפי המטרים הרבועים של החברה הממשלתית.

ל"כלכליסט" נודע כי בין ינקי קווינט, מנהל רשות החברות הממשלתיות שמוביל את התהליך, ובין הנהלת רשות מקרקעי ישראל (רמ''י) כבר התנהלו שיחות באשר לאופן ניהול הקרקעות והנכסים של הדואר. קווינט הוא בעל ניסיון בתחום, שכן עד מינויו למנהל רשות החברות הוא שימש כיועץ המשפטי של רמ''י ונחשב לאחד האנשים החזקים בה.

הדואר ורמ"י יחליפו נכסים

לפי השיחות שניהלו קווינט והנהלת רמ"י, צוותים של רמ''י והדואר ימפו את כל נכסי דואר ישראל ויחליטו איזה מהם יישאר בידי הדואר ואיזה מהם יועבר לרמ''י, לפי צורכי הדואר ולפי פוטנציאל הפיתוח של הנכס. בתמורה תעניק רמ''י לדואר קרקעות לבניית סניפים חדשים, וכן כסף מזומן שישמש את חברת הדואר לחיזוק מבנה ההון הרעוע של בנק הדואר ‑ מנוע הצמיחה העיקרי של החברה.