נאמני הדר דימול משאירים את בנק הפועלים לבד: "הסכמתנו לארכה לא מהווה תחליף לפנייה לשופט"

התסבוכת המשפטית אליה נקלע מי שהוא לכאורה הנושה הגדול ביותר, בנק הפועלים, בתיק הקפאת ההליכים של אולם האירועים הדר דימול, הולכת ומעמיקה. אחרי שנחשף בכלכליסט כי הבנק הגיש ערעור על דחיית תביעת החוב שלו באיחור, הגישו כעת הנאמנים, עו"ד אביב פריצקי ורו"ח בועז גזית, עמדה לבית המשפט אשר לא תומכת בבנק ולהפך, מסבכת אותו.

על פי עמדת הנאמנים, הם אמנם הסכימו שהבנק יקבל ארכה לצורך הגשת הערעור שלו, אולם הסמכות היחידה להחליט בעניין היא של בית המשפט. לדבריהם, בפועל הבנק מסיבה לא ברורה נמנע מלהגיש בזמן את בקשת הארכה ועשה זאת רק לאחר המועד חלף. "אין בהסכמת הנאמנים כדי לרפא את הפגם שהבנק לא פנה בעניין זה לבית המשפט הנכבד במועד", כתבו, "פניית הבנק לאחר שחלף המועד ומבלי לציין זאת בפני בית המשפט, הינה פגם נוסף בהתנהלות הבנק".

אולם האירועים היוקרתי, הממוקם במתחם הבורסה על גבול רמת גן-תל אביב, נקלע להקפאת הליכים במאי 2017 עקב חובות של כ-40 מיליון שקל, רובם לבנק הפועלים. האולם נמכר, אך הסדר הנושים עדיין לא אושר והתיק סבוך.

אולם הדר דימול

בתחילת חודש יוני נחשף בכלכליסט כי עו"ד גיל הירשמן, המייצג את בנק הפועלים בתיק, פנה ב-23 במאי לשופט אלכסנדר רון מבית המשפט המחוזי בירושלים ובבקשה קצרה בת מספר שורות ביקש ארכה להגיש ערעור על הכרעת חוב. הירשמן לא חשף שהבקשה מוגשת באיחור, לאחר שהכרעת החוב שדחתה כמעט במלואה את דרישת הבנק בהיקף 26 מיליון שקל, כבר הפכה חלוטה (שלא ניתן לערער עליה).

כתוצאה מחשיפת כלכליסט ביקשה אחת הנושות של הדר דימול, חברת דקמא, לבטל את ההחלטה של השופט שהסכים למתן הארכה ונטען כי הוא הוטעה ולא הוצגה לו תמונת המצב המלאה. הבנק בתגובה שכר את שירותיו של עו"ד אורי גאון, מומחה בדיני בנקאות, שהצטרף להירשמן והגיש 17 עמודים ו-117 סעיפים, עליהם חתומים 5 פרקליטים, בניסיון להצדיק את המסמך הטכני שכלל כמה שורות במקור ובו התבקשה הארכה.

הבנק טען שהנאמנים נתנו לו ארכה וההליך תקין. אלא שכעת חלה תפנית מעניינת, כשהנאמנים הגישו תגובה בה הם לא מגבים את הבנק אלא להפך. אגב בתיק הדר דימול משמשת גם עו"ד קרן רייכבך סגל כנאמנת, אולם היא בחרה שלא לעסוק בנושא הארכת המועד, כנראה מאחר שהיא מייצגת את הבנק בתיק אחר.

הנאמנים טוענים כי הכרעתם בתביעת החוב של הבנק נמסרה לבנק ביום 8 במרץ 2018 והמועד האחרון לערער עליה חל ב-30 באפריל 2018. "הנאמנים הסכימו קולגיאלית לבקשת הבנק למתן ארכה ואולם הארכת המועדים הינה עניין המצוי בסמכות בית המשפט בלבד", נטען בתגובת הנאמנים. לדבריהם, הם רשאים להביע עמדה בבקשה להארכת מועד, אולם הואיל והמדובר במועד שנקבע בחיקוק, הרי שההחלטה בנושא מסורה לבית המשפט ולא לנאמנים.

הנאמנים אף מוספים ומתבססים על הנחיית מנהל המחלקה המשפטית בכונס הרשמי מדצמבר 2017, שבה נכתב בין היתר כי: "הנאמן איננו 'בית משפט' לצורך הארכת מועדים ומכאן שאין בסמכותו להאריך מועדים. לכאורה הנאמן יכול ליתן הסכמתו לבקשה להארכת המועד, שכן הוא בעל דין אולם... עליו להפעיל שיקול דעת באופן קפדני יותר מבעל דין רגיל".

לדברי הנאמנים, הם לא מסרו לבנק ואף לא היו יכולים על פי דין למסור שהסכמתם מהווה תחליף לאישורו של בית המשפט למתן הארכה, וברור שהעניין מסור לסמכות בית המשפט בלבד. "מסיבה שאינה ברורה לנאמנים הבנק לא הגיש לבית המשפט בקשה להארכת מועד... בסופו של יום הבנק הגיש את הבקשה רק למעלה משלושה שבועות לאחר שהמועד להגשת הערעור כבר חלף", נטען.

עוד טענו כי מתגובת הבנק עצמה עולה כי טעה כאשר סבר שאינו נדרש להגשת בקשה להארכת מועד. "קיים טעם לפגם בכך שהבנק לא מצא לנכון לציין בבקשתו שהוגשה לבית המשפט הנכבד, כי המועד הקבוע בחוק להגשת הערעור חלף עוד לפני שהוגשה בקשתו להארכת המועד", סיכמו.

לאחר שעיין בתגובת הנאמנים, מיהר בנק הפועלים לבקש מהשופט להתיר לו להגיש תגובה לדברים, שטרם הוגשה. לטענת הבנק, תגובת הנאמנים חסרת תום לב ועלול להיגרם לבנק "נזק כבד ובלתי הפיך ככל שחלילה הבקשה תתקבל".

לפי בנק הפועלים, באמצעות אורי גאון וגיל הירשמן, עמדת הנאמנים מפתיעה ופסולה והוא אף תוקף את עצם הבחירה של הנאמנים להגיב לבקשה. מהדברים עולה שהבנק ציפה שהנאמנים יצאו להגנתו או לכל הפחות ימנעו מלנקוט עמדה כלשהי.