קרן המטבע העלתה את תחזית הצמיחה לישראל, וחתכה את התחזית העולמית

הקרן מפרסמת את תחזיותיה לגבי כלכלות העולם פעמיים בשנה, באפריל ובאוקטובר. מצבה של ישראל טוב יותר בסקירה הנוכחית בהשוואה לקודמת, שבה חזתה הקרן כי כלכלת המדינה תצמח ב־3.3% ב־2018.

העלאת תחזית הצמיחה של ישראל בסקירה אינה מובנת מאליה, במיוחד לאור תחזיות כלכלני הקרן לגבי הכלכלה הגלובלית. לפי התחזית, בששת החודשים האחרונים הסיכונים להתמתנות הצמיחה הגלובלית עלו ו"הפוטנציאל להפתעות לטובה פחת", לשון התחזית.

בגלל טראמפ

בקרן המטבע אף הפחיתו את תחזית הצמיחה הגלובלית מ־3.9% בתחזית הקודמת ל־3.7% בזו הנוכחית - בעיקר על רקע הקשחת מדיניות הסחר של ארה''ב, שמאיימת לחולל מלחמת סחר. עם זאת ארה"ב, הכלכלה הגדולה בעולם, עדיין נהנית ממונטום חיובי עקב תמריצים פיסקליים.

בקרן המטבע הורידו גם את תחזיות הצמיחה עבור גוש היורו ובריטניה וציינו כי תחזיות קודמות שהיו אופטימיות לגבי ארגנטינה, ברזיל, איראן וטורקיה נבחנו שוב ומותנו על רקע מתחים גיאו־פוליטיים ופוליטיים פנימיים.

התחזית המעודכנת של הקרן מתייחסת גם לרמת האינפלציה במשק הישראלי, שהועלתה לכמעט 1% - הגבול התחתון של יעד יציבות המחירים שקבעה הממשלה, לעומת תחזית אינפלציה של 0.7% בלבד. חשוב לא פחות, תחזית האינפלציה של ישראל בטווח הבינוני־הארוך, עד לשנת 2023, עומדת על 2% - בדיוק באמצע היעד. בסוף 2018 האינפלציה השנתית כבר תגיע ל־1.2% ובסוף 2019 היא תעמוד על 1.5%. זה שלושה חודשים שהאינפלציה במשק הישראלי מעל הגבול התחתון, אחרי שנים רבות של דפלציה.

למרות האופטימיות שעולה מהעדכון כלפי מעלה של תחזית הצמיחה, בקרן עדיין סבורים כי בטווח הבינוני־ארוך, ב־2023, קצב הצמיחה של ישראל ירד לרמה של 3% בלבד. מדובר בנתון די מטריד, שכן הוא משקף צמיחה לנפש נמוכה למדי של 1% בלבד, הנובעת מכך שקצב הצמיחה הטבעי של אוכלוסיית ישראל נאמד ב־2% לשנה.

מעניינת לא פחות היא תחזית הקרן לגבי העודף בחשבון השוטף של ישראל. החשבון השוטף הוא מדד העוקב אחר הכניסה והיציאה של מט''ח מכלכלה. עודף בחשבון השוטף, למשל על רקע עודף יצוא של סחורות, שירותים, השקעות ישירות ופיננסיות, משקף מצב שבו נכנס יותר מט''ח מאשר יצא החוצה.

לפי תחזיות קרן המטבע, העודף בחשבון השוטף של ישראל צפוי לעמוד בשנתיים הבאות על 2.3% מהתמ''ג, לעומת 2.9% ב־2017, 3.9% ב־2016 ו־5.4% ב־2015.

עוד אקזיטים בדרך

כפי שפרסמו הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה ומשרד האוצר בשנה האחרונה, ההתמתנות בעודף בחשבון השוטף נובעת בעיקר מזינוק חד בגירעון בחשבון הסחורות, שקוזז במקצת על ידי עלייה בעודף חשבון השירותים. גם במקרה זה, הקרן אופטימית לגבי העתיד המעט יותר רחוק של ישראל. לפי התחזית ל־2023, העודף בחשבון השוטף צפוי לזנק שוב לרמה של כמעט 3% מהתמ''ג. כלומר, כלכלני הקרן צופים כי בשנים הקרובות תיכנס כמות משמעותית של מט"ח לישראל, דבר המבשר על התחזקות השקל אל מול המטבעות העיקריים, לרבות הדולר והיורו. הסיבות לתחזית האופטימית הזאת: צפי להמשך מכירת חברות ישראליות לגורמים זרים, יצוא הגז וצמיחה ביצוא השירותים מישראל, בעיקר בהייטק.

תחזית הקרן אופטימית גם בנוגע לתעסוקה. לפי התחזית, שיעור האבטלה בישראל בשנים 2018‑2019 יעמוד על כ־3.9% - שפל של כל הזמנים. הדבר מעיד על כך כי כלכלני הקרן סבורים שהירידה הדרמטית שנרשמה בשנים האחרונות בשיעור האבטלה בישראל אינה תופעה זמנית או חולפת, אלא מבוססת על גורמים מבניים.

כחלון ונתניהו צילום: אלכס קולמויסקי

על הסקירה חתום פרופ' מאורי אובסטפלד, הכלכלן הראשי של קרן המטבע ומבכירי המאקרו־כלכלנים בעולם. בתחילת החודש הודיע אובסטפלד כי יפרוש מתפקידו בסוף השנה. לרגל פרישתו וציון עשור לנפילתו של בנק ההשקעות ליהמן ברדרס - אירוע המציין בעיני רבים את פרוץ המשבר הפיננסי של 2008 - אובסטפלד צירף לתחזית כמה תובנות על הכלכלה הגלובלית, שעשויות להיות שימושיות מאוד עבור מקבלי החלטות.

"ייתכן כי האתגר החדש הגדול ביותר עבור הכלכלות המתקדמות הוא ההתמודדות עם הצמיחה האיטית בהכנסות העובדים, תחושת ההידרדרות בניידות החברתית והתגובה הלקויה של הממשלות", כתב אובסטפלד. "לא רק שמגמת הצמיחה ארוכת הטווח של הכלכלה היא כלפי מטה, אלא שבמקרים רבים, ה'רווחים' הדלים הגיעו בעיקר לחזקים ביותר בכלכלה. המשברים, ולעתים גם התגובה של הממשלות, מיררו עוד יותר את מצב הרוח של הציבור. אי־שביעות הרצון הזו גרמה להעצמת המתחים במדיניות הסחר אך גם להגברת הסקפטיות כלפי מדיניות ומנהיגים 'מתונים', שנהגו לתמוך בשיתוף פעולה בינלאומי כתגובה לאתגרים. מדיניות תקציבית מכלילה, השקעות בחינוך והבטחת גישה לשירותי בריאות נאותים ניצבים בראש סדר העדיפויות ועשויים להפחית את אי־השוויון".