$
משפט

העליון: שחקן הפוקר יידרש לשלם מס על ההכנסות מהמשחקים בחו"ל

שחקן הפוקר רפי אמית אמשיקשוילי ערער על דרישת רשות המסים כי ישלם על הכנסותיו ממשחקים בחו"ל בטענה כי באותה שנה לא היה תושב ישראל ומאחר ושהה בארץ רק 30 יום. השופט מזוז: "מי שהוא אזרח ותושב ישראל ויוצא לחו"ל, נקודת המוצא היא שהוא נותר תושב ישראל"

עמרי מילמן 17:0710.10.18

בית המשפט העליון דחה היום ערעור של שחקן הפוקר רפי אמית אמשיקשוילי על דרישת רשות המסים כי ישלם על הכנסותיו ממשחקים שהוצאה לאזרח ישראלי על הכנסות שהופקו בהימורים בחו"ל.

 

 

 

אמשיקשוילי, ישראלי שהחל ב-2002, בהיותו בן 23, לשהות לסירוגן בישראל ובארה"ב שם השתתף בתחרויות פוקר במדינות שונות. לפי דיווחי המס שלו בשנת 2005 הוא הרוויח 511 אלף דולר, בשנת 2006 הוא הרוויח 180 אלף דולר וב-2007 הרוויח 243 אלף דולר. ב-2006 העביר לחשבונו בישראל 580 אלף דולר וב-2007 העביר עוד 466 אלף דולר.

 

בעוד ששחקן הפוקר טען כי בשנת 2007 לא היה תושב ישראל ומאחר ושהה בארץ רק 30 יום, רכש באותה שנה בית בקנדה וביטל את תושבתו מול הביטוח הלאומי (שאינה בוחנת את אותם פרמטרים כמו רשות המסים), ולכן אינו חייב לשלם מס על הכנסותיו בשנה זו שהופקו מחוץ לישראל (מאחר והיה תושב זר). מבחן התושבות בוחן היכן מרכז החיים של אותו אדם, בין היתר דרך מספר הימים בהם שהה בארץ.

 

בנוסף טען כי אותן הכנסות ממשחקי פוקר אינן מהוות הכנסה לפי פקודת מס הכנסה מאחר ויש לראות בו תושב חוזר הפטור ממס על הכנסות שהופקו בחו"ל. במקביל טען גם כי לא מדובר בהכנסה מעבודה או עסק אלא הכנסה מהימורים ומאחר ובפסיקה כבר נקבע כי "טקסס הולדם" הוא משחק אסור בארץ מאחר והתוצאות תלויות יותר בגורל מאשר בהבנה או יכולת.

 

לאחר שבית המשפט המחוזי פסק לטובת רשות המסים ערער אמשיקשוילי לעליון שכאמור דחה גם כן את הערעור.

 

 

משחק פוקר משחק פוקר צילום: shutterstock

 

 

"מדובר בעבודה עבורו"

 

על טענה זו קבעו השופטים ניל הנדל, מני מזוז ויעל וילנר כי שחקן הפוקר השתתף בהיקף תחרויות באופן כזה המעיד כי מדובר בעבודה עבורו כך ששאלת ההימורים כאן אינה רלוונטית.

 

בנוגע לשאלת התושבות קיבלו מזוז וולינר את עמדת הפרקליטות לפיה נקודת המוצא היא שתושב ישראל שנסע לחו"ל נותר תושב ישראל, אלא אם הוא מצליח להוכיח באופן ברור כי הוא השתקע במדינה אחרת.

 

לדברי מזוז "מי שהוא אזרח ותושב ישראל - ובמיוחד מי שנולד וגדל בישראל - ויוצא לחו"ל, נקודת המוצא היא שהוא נותר תושב ישראל, אף אם הוא שוהה פרקי זמן ממושכים מחוץ לישראל, וזאת כל עוד אין אינדיקציות ברורות לכוונתו לנתק את זיקת התושבות לישראל ולקבוע לעצמו מקום מושב אחר, כגון על ידי ויתור על אזרחות, מכירת ביתו ונכסיו בישראל, הקמת בית ומשפחה וכן מקום עיסוק במדינה אחרת, תוך ניתוק זיקותיו אלה מישראל.

 

"עצם השהות לפרקי זמן ממושכים מידי שנה מחוץ לישראל אינה מצביעה בהכרח על ניתוק זיקת התושבות לישראל. במציאות הגלובלית העכשווית רווחת התופעה של שהות ממושכת מחוץ למדינה לצרכים שונים, כגון לצרכי לימודים אקדמיים, לצרכי עבודה (בדרך כלל בחברות בינלאומית), לצרכי שליחות ממלכתית או נציגות מסחרית, לצרכי השתתפות בטורנירים של ספורט או עיסוק באומנות בתחומים השונים, ועוד."

 

לכך הוסיפו השופטים כי בני משפחתו של השחקן מתגוררים בארץ, הוא לא הקים בית במדינה אחרת, ונסע עם דרכון ישראל למדינות שונות.

 

השאלה העקרונית שעלתה בעקבות הערעור המדובר היא האם ניתן לא להיות תושב ישראל יותר מבלי להיות תושב של מדינה אחרת. פקודת מס הכנסה אינה מחייבת תושבות אחרת כדי לבטל את התושבות הישראלית, אולם השופט הנדל ציין כי אמנות בינלאומיות מנסות למנוע מקרים כאלה. בכל מקרה לאור כך שלא השתכנעו השופטים כי שחקן הפוקר אינו תושב ישראל, לא הכריעו בשאלה העקרונית.

 

המדינה יוצגה בערעור על ידי עו"ד חן אבידוב מהמחלקה הפיסקאלית בפרקליטות המדינה ועו"ד מאיר פורת מהמחלקה הפיסקאלית בפרקליטות מחוז תל-אביב (אזרחי).

 

את אמשיקשוילי ייצגו עורכי הדין בנימין טובי ודותן עינב ממשרד שקל ושות'.

בטל שלח
    לכל התגובות
    x