בנק ישראל לוועדת כבל: "הבנקים לא נתנו אשראי תוך ניגוד עניינים"

בנק ישראל מגיע מוכן לוועדת כבל: ועדת החקירה הפרלמנטרית שהוקמה במטרה לחקור את כשלי הבנקים במתן אשראי ללווים גדולים ('טייקונים') בשנים האחרונות. לאחר שחדוה בר, המפקחת על הבנקים, היא זו שנתנה אור ירוק ליציאה לדרך של הוועדה, ולקראת הדיונים הקרובים בה בהם אמורה לקחת חלק כמובן גם בר עצמה לצד ראשי הבנקים, בנק ישראל פרסם אתמול (ב') באתר שלו את כל החומרים שהעביר לוועדה לבקשתה ביחס לפעולות שנקט לשמירת כספי המפקידים והמשקיעים בבנקים בכל הקשור למתן אשראי ללווים גדולים.

רוב המידע שהעביר הפיקוח על הבנקים כמובן פורסם לאורך השנים וכולל בין היתר את שלל ההוראות והמגבלות שהציב למערכת הבנקאית בכל הקשור להעמדת אשראי לעסקים, תהליכי הביקורת על לווים גדולים שהבנק מיישם, הצגת נתונים על איכות תיק האשראי של המערכת הבנקאית בישראל בהשוואה לעולם, נהלי העבודה של הפיקוח וכלי העבודה שלו וכו' - רובם ככולם פורסמו בעבר. אלא שהפיקוח מציג לראשונה את אחד הסודות הכמוסים ביותר שלו – הביקורות שהוא עורך באופן יזום מידי תקופה אצל הבנקים והממצאים שלו מהן. כמובן, שאין פירוט שמי של הביקורות, שכן הבנק מעוניין לשמור על דיסקרטיות מול ציבור מפוקחיו אך הממצאים נחשפים כעת לראשונה באופן כללי.

יו"ר הוועדה, איתן כבל צילום: דוברות הכנסת

לפי המידע שהועבר, הפיקוח מבצע את הביקורות בדיעבד, לאחר העמדת האשראי על ידי הבנקים, במטרה לזהות ליקוים ולהביא לתיקונם. הביקורות מתבצעות באופן מדגמי בלבד, על חלק מהלווים כשהמדגם נבחר לפי הערכת הסיכון ובהתאם לסדרי עדיפויות ומגבלת התשומות של הפיקוח על הבנקים. לפי הפיקוח התוצאות משתנות בין הלווים השונים ובין הבנקים השונים. ההתערבות של הפיקוח באמצעות הביקורות הללו נועדו לצמצום סיכון בלווה הספציפי הנבדק, לצמצום הסיכון ברמת הענף, ולתיקון תהליכי עבודה בראיה קדימה.

חדוה בר, המפקחת על הביטוח צילום: רונן פדידה

במסמכים שהועברו מדגישים בפיקוח כי החולשות שנמצאו בהליכי הביקורת מקורם באשראים היסטוריים של לווים מסויימים, שבדיעבד התממשו בהם סיכוני אשראי.

הסוגיות, לטענת הפיקוח, לא מאפיינות את כל האשראים שהועמדו ולא בהכרח חזרו על עצמם בכל הבנקים. בפיקוח מדגישים כי הביקורות לא העלו כי הועמד אשראי משיקולים זרים ותוך ניגוד עניינים, הגם שהם מודים בכנות כי הכלים של הפיקוח לבדוק זאת מוגבלים. במקרים חריגים, עם זאת, כאשר עלה חשש מבוסס לכך שההחלטה הייתה מונעת משיקולים זרים או מניגודי עניינים הפיקוח העביר את המידע שברשותו לטיפול משטרת ישראל או להתייעצות עם הפרקליטות – כפי שככל הנראה קרה במקרה של יו"ר בנק הפועלים לשעבר דני דנקנר.

בפיקוח על הבנקים משוכנעים כי הביקורות שהם ביצעו, וכאמור מעולם לא נחשפו לציבור, הובילו את הבנק הרלוונטי לצמצם חשיפה ללווה הנבדק, כך שההפסדים בפועל מהקשיים אליהם נקלע אותו לווה היו קטנים יותר, לשינוי מדיניות ונהלים בבנקים מסויימים כדי למנוע הישנות מקרים בעתיד, ולשינוי ההסדרה והוראות הפיקוח לכלל המערכת כדי למנוע הישנות מקרים דומים בעתיד.