זה רק הייפ: הבלוקצ'יין הוא נבוב ומזיק

על רקע נסיקתו המטאורית של מחיר הביטקוין, הלכה והשתרשה בשנה שעברה המנטרה לפיה הביטקוין הוא רעה חולפת, אבל הבלוקצ'יין זו טכנולוגיה מבטיחה שעתידה מזהיר. וכך הפכה טכנולוגיית בלוקצ'יין לבון טון של סטרט-אפים, תאגידי ענק, בנקים וגופים ממסדיים.

אל תאמינו להייפ. בלוקצ'יין הוא מבנה נתונים שמתאים לדרישות היסוד הבלתי מתפשרות של הביטקוין - העדר צורך לתת אמון בגורם מרכזי כלשהו, פתיחות מוחלטת (העדר צנזורה), שקיפות, והעדר יכולת למחוק או לשנות נתונים (רק הוספה אפשרית). ברם, הבלוקצ'יין הוא לא מבנה הנתונים הכי טוב שקיים, ההפך הוא הנכון: הבלוקצ'יין איטי מאוד, דל ביכולותיו ויקר לתחזוקה, והביצועים של כל בסיס נתונים מסחרי עולים עליו במידה ניכרת. על כן, כל שירות שלא חייב להיות פתוח ומבוזר לחלוטין כמו הביטקוין, ממילא לא צריך בלוקצ'יין.

הבלוקצ'יין הוא גם לא החידוש הגדול של הביטקוין, וטכנולוגיות ההצפנה עליהן הוא מבוסס כבר היו מוכרות שנים לפני המטבע הדיגיטלי. אכן, ההמצאה הגדולה של הביטקוין היא לא הבלוקצ'יין, אלא המנגנון להשגת קונצנזוס ברשת מבוזרת, המבוסס על משחק של תמריצים כלכליים ותחרות בין כורים על תגמול בדמות כרייה של מטבעות חדשים, אשר הצליח להחליף את הצורך בגורם מרכזי שיש לתת בו אמון.

ביטקוין צילום: Getty

הבלוקצ'יין הוא אולי ההייפ הטכנולוגי המוגזם והמנופח ביותר שצמח אי פעם, ואין פלא שנוצל לרעה על ידי יזמים חמדנים שגייסו מיליארדים רבים בהנפקות מטבע, ללא כל פיקוח, באמצעות פרסומים המציגים רעיונות לשירותים חדשים מבוססי בלוקצ'יין, שטרם באו לעולם, אך מתיימרים לחולל מהפכה בכל תחומי חיינו. במקרים רבים התברר כי מדובר בפרסומים מטעים ובמעשי תרמית, ומאות רבות של מיזמי בלוקצ'יין כשלו ונעלמו בתוך זמן קצר לאחר שגייסו הון רב מהציבור.

על רקע זה, רשות ניירות ערך האמריקאית הבהירה השנה לכל הפעילים בענף כי הנפקות המטבע, ובמיוחד החיה הקרויה Utility token, אינם אלא ניירות ערך בתחפושת הכפופים לפיקוח, ובדומה לכך, ועדה של הפרלמנט הבריטי קראה בספטמבר לתיקון דחוף של החקיקה על מנת ליישר קו עם הדין האמריקני.  

אך השימוש לרעה בהייפ הבלוקצ'יין אינו מוגבל ליזמים חמדנים שאינם מהססים לעבור על החוק. תאגידי ענק וגופים ממסדיים, שהרגישו כנראה שאינם יכולים עוד להישאר אדישים לבשורה הטכנולוגית המבטיחה, פיתחו המצאה חדשה ופרדוקסלית מאין כמוה, בדמות בלוקצ'יין פרטי. לתאגידי ענק, בנקים, וגופים ממסדיים שמפתחים בלוקצ'יין פרטי אין הרי שום כוונה לאבד את השליטה במשאבי השירות, ועל כן הבלוקצ'יין שלהם פרטי, סגור, מפוקח ומנוהל על ידי גורם מרכזי, או על ידי מספר גופים שהתקשרו ביניהם במערכת חוזית רגילה. לשירותי הבלוקצ'יין הפרטי אין אפילו דמיון רחוק לבלוקצ'יין הפתוח וחסר הגבולות של הביטקוין.

בלוקצ'יין

למונח בלוקצ'יין כבר אין כל משמעות מקובלת, ונותר רק השימוש לרעה שנעשה בהייפ. יזמים מגייסים הון לפיתוח שירותי בלוקצ'יין דמיוניים שלעולם לא ייצאו לפועל; מיזמי בלוקצ'יין, שמתיימר להיות מבוזר ופתוח, מפתחים במקרים רבים בלוף-צ'יין שאינו מבוזר ולא עמיד לשינויים (ע"ע בנקור הישראלית, אשר יזמיה השאירו דלת אחורית, באמצעותה הקפיאו את המטבעות שנגנבו מהרשת); והבלוקצ'יין הפרטי של תאגידי הענק אינו אלא שם שיווקי מבלבל למאגר נתונים סטנדרטי משותף.

טכנולוגיית בלוקצ'יין עדיין משווקת על ידי רבים כפתרון קסם לכל בעיה, אמיתית או מדומה. כך למשל, שר האוצר הבריטי הציע לאחרונה להשתמש בטכנולוגיית בלוקצ'יין כדי לפתור את בעיות הסחר עם אירלנד שיווצרו בעקבות הברקזיט...

לעומת הייפ הבלוקצ'יין הנבוב והמזיק, הביטקוין מצליח מזה כעשור לשרוד באינטרנט החופשי, ומוכיח בכך שהרעיון של כסף אינטרנטי, המבוסס על בלוקצ'יין פתוח, מבוזר וחסר גבולות, הוא רעיון חשוב ומהפכני, שרק ימים יגידו כמה רחוק הוא יכול להגיע.

הכותב הוא עורך דין, שותף במחלקת ניירות ערך במשרד אגמון ושות' רוזנברג הכהן ושות'