מלחמת הישרדות של חברות הסלולר

ההודעה של סלקום על העלאת מחירי חבילות הסלולר שהתקבלה אתמול הכניסה את שוק התקשורת לסחרור. לשם שינוי, לא מדובר בעוד סחרור שמלווה בצניחה במחירי המניות של החברות בענף, אלא במהלך שמגיע בניגוד גמור לשחיקה המתמשכת שהתרגלנו לראות במחירים. זאת אומנם הפעם הראשונה מאז רפורמת הסלולר של משה כחלון שחברת סלולר מודיעה בראש חוצות על העלאת מחירים, אבל בעבר הלא רחוק חברות הסלולר הקפיצו את מחירי חבילות הסלולר חדשות לבקרים. בין העלאות המחירים התכופות שלפני הרפורמה לזאת שעליה דיווחה אתמול סלקום פעורה תהום.

ניר שטרן מנכ"ל קבוצת סלקום צילום: עמית שעל

ההבדל הוא בנסיבות. ערב הרפורמה, חברות הסלולר העלו מחירים רק בגלל שהן יכלו. חברה אחת הייתה מודיעה על העלאת מחיר והשתיים האחרות היו מיישרות קו כמו חיילים במסדר של יום העצמאות. כן, אפשר לקרוא לזה חזירות. היום סלקום מעלה מחירים כי אין לה ברירה. הדו"חות הכספיים שחברות הסלולר פרסמו לרבעון השני הצביעו על המשך שחיקה בשורת הרווח. ברבעון האחרון סלקום עברה להפסד של 37 מיליון שקל, לעומת רווח של 45 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. בהנהלת סלקום הצביעו על תוכנית הפרישה מרצון של 200 עובדים שגררה הוצאה של 26 מיליון שקל כגורם שאחראי להפסד. אבל כשמנתחים את הדו"חות ומנטרלים אירועים חד־פעמיים, רואים שבהשוואה לרבעון המקביל בשנה שעברה, הרווח התפעולי של סלקום התכווץ בכמעט 70% ל־14 מיליון שקל.

לחץ בכל החזיתות

לפי כל הסימנים בד"וחות סלקום, מגמת השחיקה ברווח לא הייתה משתנה מעצמה. אחת הסיבות המרכזיות לכך היא כניסתה של אקספון עם המותג We4G שמציע חבילות סלולר במחיר רצפה. סמנכ"ל הכספים של סלקום שלומי פרילינג אמר עם פרסום הדו"חות האחרונים כי "במהלך הרבעון השני של 2018 המשיכה התחרות המוגברת בשוק הסלולר, בין היתר לאור כניסת אקספון כמפעיל סלולר נוסף, שבאה לידי ביטוי בגידול בהיקפי המעברים בין מפעילים לתקופה קצרה וירידה נוספת ברמת המחירים בשוק".

אם עד לאחרונה מי שזינבו בסלקום היו מפעילי הסלולר החדשים — תחילה גולן טלקום ו־HOT mobile ועכשיו אקספון — הרי שברבעונים האחרונים סלקום מרגישה גם את המתחרה הותיקה פרטנר שנושפת בעורפה בתחום הטלוויזיה הרב־ערוצית. ההשקה של פרטנר TV מנעה מסלקום את המעמד שממנו היא נהנתה עד כה, של שחקנית יחידה שמציעה אלטרנטיבה זולה לשחקנים הוותיקים בתחום הטלויזיה, ולסלקום נעשה צפוף במשבצת הזו.

על המצב הבעייתי של סלקום יכולה להעיד הנפקת המניות שהחברה השלימה לפני ארבעה חודשים שבמסגרתה גייסה 275 מיליון שקל. זאת הייתה הנפקה שבוצעה בלחץ, כשמחיר המניה של סלקום נמצא בשפל של שלוש שנים. מטרת הגיוס הייתה לאפשר לחברה להשקיע בתחום הסיבים האופטיים ולשפר את מבנה ההון שלה. אם בעבר חברות הסלולר היו מבצעות השקעות בתשתיות בלי קושי מתוך תזרימי המזומנים האדירים שהן ייצרו, הרי שבעידן הנוכחי הכל נעשה קשה יותר.

מתחילים בעובדים, עוברים ללקוחות

ומי משלם את המחיר כשהמצב נהיה קשה? ראשית, העובדים. ברבעון השני סלקום הכריזה על תוכנית פרישה מרצון של 200 מהם. אבל גם להתייעלות במצבת העובדים יש גבול. וכשמגיעים לגבול הזה, עוברים מהעובדים ללקוחות.