הפיצוי להורי עוטף עזה הוא פלסטר על פצע שצריך תפרים

הורים שמתגוררים בטווח של עד 40 ק"מ מרצועת עזה והפסידו ימי עבודה בשל הנחיית פיקוד העורף שלא לפתוח את מוסדות החינוך יקבלו פיצויים, כך הודיעה רשות המסים. התקנות הזמניות החדשות יחולו מ־1 במאי 2018 ועד סוף השנה, ובמסגרתן יפוצו גם דבוראים שכוורותיהם נפגעו מבלוני תבערה ועסקי תיירות בטווח של עד 40 ק"מ מהרצועה שאיבדו עבודה בגלל המצב הביטחוני.

עד היום קיבלו הורים פיצויים רק במקרה שמקום העבודה שלהם נסגר, אך ברשות המסים הבינו שישנם הורים רבים שילדיהם לומדים בקרבת הרצועה ואילו הם עובדים רחוק יותר, ולכן נאלצו להישאר בבית למרות שמקום העבודה שלהם התנהל כרגיל. התקנות החדשות באות לתקן את העיוות הזה.

הפיצוי לדבוראים בא גם הוא לתקן עיוות, שכן עד כה הפיצוי לחקלאים ניתן לפי יישובים בלבד. כוורות הדבורים מוחזקות לרוב על קרקעות של קק"ל שאינן שייכות ליישוב מסוים ולכן לא מזכות בפיצוי. רוב העסקים בענף התיירות באזור נעדרו עד כה מרשימת מקבלי הפיצויים משום שהם יחסית רחוקים מהרצועה, מה שלא שינה את העובדה שחוו ביטולים רבים וירידה דרסטית בהזמנות. כעת גם עסקים כאלה, שנמצאים בטווח של עד 40 ק"מ מהגבול, יקבלו פיצוי. בקרן הפיצויים (מס רכוש) יש כיום 14 מיליארד שקל.

הפגנת נוער עוטף עזה מול הכנסת, בשבוע שעבר צילום: יואב דודקביץ

לכאורה הודעת רשות המסים משקפת היענות לדרישה ציבורית ולמצוקת התושבים, אך בפועל מדובר בפלסטר במקום פתרון קבוע, בהחלטה שמטרתה לפצות בכמה שפחות כסף - כך טוענים הח"כים חיים ילין מיש עתיד ואיתן ברושי מהמחנה הציוני. זאת משום שהאלטרנטיבה לתקנות הללו היא להכריז על מצב משק לשעת חירום, שההשלכות שלו כוללות הרחבת האזורים בהם ניתן פיצוי על נזק עקיף, פיצוי גם לענפי המסחר והתעשייה ופתיחת מחסני חירום. המשמעות - מצב חירום יעלה למדינה הרבה יותר.

עוד בעיה היא שהתקנות תחומות בזמן, רק ממאי עד דצמבר. כלומר הן יפתרו את הבעיה הנקודתית של החודשים האחרונים, אבל ישאירו את ההורים בעוטף עזה בלי פתרון קבוע.

בית באשקלון שנפגע מרקטה צילום: AFP

ברושי מזכיר שאחרי מלחמת לבנון השנייה מבקר המדינה מתח ביקורת על כך שהממשלה עשתה הכל כדי לעקוף את הצורך להכריז על מצב משק לשעת חירום באמצעות החלטות נקודתיות, בדיוק כפי שנראה שהיא עושה כעת. לדברי ילין, מבחינת הממשלה הכרזה על מצב משק לשעת חירום היא גם איתות לחמאס שמדובר בעימות ממושך וכך מביאה להסלמה, ועל כן הכרזות כאלה נוטות להגיע באיחור ומוחלות רטרואקטיבית.

התעשייה, המסחר והשירותים ימשיכו לספוג הפסדים

העלות הצפויה של התקנות החדשות עומדת נכון לאתמול על 30 מיליון שקל, וכל יום נוסף של עימות יגדיל אותה. הפיצויים ששולמו אחרי מבצע צוק איתן, שבו הוכרז מצב חירום, הגיעו ל־1.5 מיליארד שקל, וההבדל העיקרי הוא תשלום על נזק עקיף שנגרם לתעשייה ולמסחר.

בהודעת האוצר ורשות המסים נאמר למשל שהשאלה אם לפצות על פגיעה במסחר, בתעשייה ובשירותים באזורים נרחבים יותר נבחנת עכשיו. המשמעות היא שאולי לגבי ההורים, עסקי התיירות והדבוראים הגיעו מים עד נפש, אבל יתר הענפים יצטרכו לספוג הפסדים עד שלא תהיה ברירה אלא לפצות גם אותם. או שתהיה ברירה והפיצוי לא יגיע.

במשרד האוצר וברשות המסים עובדים על התקנות החדשות כבר זמן רב בשל נזקי הבלונים והעפיפונים, ולכן יכלו לפרסם אותן אתמול, קרוב מאוד לפתיחת סבב הלחימה. מנהל קרן הפיצויים אמיר דהן אומר שמעסיקים מכל הארץ יוכלו לבקש פיצוי עבור היעדרות של הורים שילדיהם לומדים במוסדות שפתיחתם נאסרה, וכי גם עצמאיים שנשארו בבית יוכלו לבקש פיצוי לפי חישוב של שווי יום העבודה שלהם.

ברושי טוען גם שתקנות מסוג זה חושפות את התושבים ביתר שאת לשרירות לבם של פקידים, ובסוף הם עלולים שלא לקבל את הכסף. לדברי דהן, הגשת הבקשות תיעשה בהליך פשוט ונוח. ילין הגיש אתמול הצעת חוק להסדרה קבועה של הפיצוי להורים, שתעלה לדיון בוועדת השרים לענייני חקיקה ביום ראשון הבא. יש לקוות שלא תיפול שם אוטומטית רק בגלל שהוא מהאופוזיציה.

"אם אני לא יכולה להגיע לעבודה, שהממשלה תשלם"

דבורה חורב, תושבת הישוב מעגלים, אם לשבעה ועובדת במעון ילדים, אומרת ש"אם הם מחליטים שאני לא יכולה להגיע לעבודה, שהממשלה תשלם. זה לא שהחלטתי לקחת חופש". אבי רחף, מנהל פרויקטים ממפלסים, אומר ש"אנחנו העצמאיים רק משלמים. לא מפוצים". בצוק איתן, הוא אומר, קיבל 2,000 שקל פיצוי אחרי ארבעה חודשים ונאלץ לשכור לשם כך עורך דין.