בין המיצרים: ממשלה מתפטרת, ממשלה מוגבלת

אם הממשלה תחליט להתפטר, מרחב הפעולה שלה יוגבל במידה מסויימת. ההגבלה אינה תולדה של חוק, אלא של פסיקת בג"ץ. ב־2001 עתרו פעילי ימין נגד המגעים שניהלה ממשלת ברק המתפטרת עם הרשות הפלסטינית. בג"ץ דחה את העתירות וכתב כי "עם התפטרות הממשלה לא נוצר חלל שלטוני ריק וממשיכה להתקיים ממשלה המשמשת כרשות המבצעת של המדינה. בכך מובטחת ההמשכיות והיציבות". אך בכל זאת בג"ץ מצא לנכון להגביל את מרחב הפעולה של ממשלת מעבר: "המשפט החוקתי הישראלי אינו מכיר בדוקטרינה המצמצמת את סמכויותיהם של ראש הממשלה והשרים לפעולות שוטפות בלבד. עם זאת, על ממשלה יוצאת לפעול בסבירות ובמידתיות".

רה"מ בנימין נתניהו צילום: לע"מ, ערוץ הכנסת

הסבירות והמידתיות האלה הוכנסו בהמשך להנחיות היועץ המשפטי לממשלה לשני נושאים עיקריים - מינויים וחקירות פליליות, וזאת תחת הנחת הבסיס ש"הממשלה אינה פועלת עוד מכוח אמון הכנסת, אלא מכוח עיקרון הרציפות עד לכינון ממשלה חדשה". בתחום המינויים החשש הוא כפול. ראשית, "כריכת שיקולים מפלגתיים ואישיים בהליכי מינוי ערב בחירות, ובכלל זאת חשש מוגבר לניגוד עניינים במינוי ולהעדפת אינטרסים מפלגתיים על פני האינטרס הציבורי". שנית, שנגזר מקודמו: "חשש מפני יצירת עובדות מוגמרות שעלולות להעמיד את הממשלה העתידה להיבחר בפני מצב בלתי הפיך".

סכנת כתב אישום מאיימת על ראש הממשלה לא פחות, ואולי יותר, מדימוי ביטחוני רופס. הנחיות היועמ"ש בתחום האכיפה הפלילית נוגעות לכל שלבי החקירה וההעמדה לדין. הכלל הבסיסי הוא ש"מערכת אכיפת החוק אינה מעורבת בזירה הפוליטית. לפיכך, פעילות רשויות אכיפת החוק ערב בחירות תתנהל כסדרה, גם ביחס להליכים בעניינם של נבחרי ציבור ומועמדים לבחירה; והטיפול בתיקים אלה יהיה, ככלל, בהתאם למהלך העניינים השוטף ועל פי סדרי העדיפויות הנוהגים". ההבדל היחיד הוא מקדם זהירות גבוה יותר. לכן פתיחת וניהול חקירה נגד נבחרים או מועמדים זקוקה לאישור של דרגים גבוהים יותר. לגבי הטיפול בתיקים שחקירת המשטרה הסתיימה בהם, למשל טיוטת כתב אישום ושימוע לנתניהו קובעת ההנחייה שהדבר ייעשה "תוך מתן הדעת לזהירות הנדרשת". כלומר, לפי שיקול דעתו של היועץ.