ארדן, עד כאן: איום מבית מאיים על תעשיית הקנאביס

הם מגיעים אלינו כמעט מכל העולם. מקנדה, מארה"ב, מגרמניה וממדינות נוספות. הם רוצים ללמוד. לנסות לפצח את סוד ההצלחה של תעשיית הקנאביס הישראלית – שכבר עשתה לעצמה שם עולמי כמובילה במחקר, בפיתוח ובייצור. בעמל רב רכשנו לעצמנו את המעמד הזה. תוך היצמדות להוראות משרד הבריאות, שמירה על הסטנדרטים הגבוהים ביותר והשקעה אדירה בהקמת מפעל מהמתקדמים בעולם שמתוחזק ומתופעל כמו מפעל תרופות. גאווה גדולה – וגם פוטנציאל כלכלי אדיר שיכול להזרים לכלכלה הישראלית מיליארדי שקלים. אבל כמו בתסריט ידוע מראש, במקום לצאת לכבוש את העולם, בכירי תעשיית הקנאביס הישראלית מגלים כי דווקא איום מבית עומד לרסק את החלום.

כבר לפני מספר שנים החלו נציגי חברות מקנדה ומגרמניה לפקוד את התעשייה הישראלית בתחום, מתוך תפיסה שהייצוא נמצא ממש מעבר לאופק, ועם אישורו, הן יוכלו לייבא קנאביס ישראלי לשווקי היעד שלהן. תקוותן ספגה מכה חזקה לאור התנגדות המשרד לביטחון פנים, אשר טוען כי גידול במספר החוות עשוי להגדיל את הסיכון לזליגת חומר בתוך ישראל.

חממת גידול קנאביס צילום: Pavlina Schultz

לאחרונה השתתפתי בדיון קידום החקיקה הפרטית של תיקון פקודת הסמים המסוכנים, אשר מטרתה המוצהרת הינה לפתור סוגיות המעכבות את הייצוא מישראל. בפועל, חברי הכנסת מצאו את עצמם מקדמים חוק אשר בינו לבין יצוא אין כל קשר. מדובר בחוק שהפך לכלי שרת בידי המשרד לביטחון פנים ומשטרת ישראל, המעוניינים לעגן בחקיקה את יכולתם להשפיע על מתן רישיונות לעוסקים בתחום ללא התחשבות במדיניות בריאות הציבור שמתווה משרד הבריאות.

דמוקרטיה? הפרדת רשויות? את זה תשאירו לשיעורי אזרחות. ברגל גסה, ללא שום הצדקה מוסרית או חוקית, במקום שתהיה אמונה על אכיפת החלטותיהן של הרשויות המחוקקת והמבצעת, משטרת ישראל מעוניינת לקבוע בעצמה את המדיניות. במאבק על האיזון בין שלום הציבור לבריאות הציבור וחיזוק הכלכלה הישראלית, ידה של המשטרה, בינתיים, על העליונה.

אבל על מה בעצם הוויכוח? נכון להיום אין כל צורך לחוקק חוק שיאפשר יצוא קנאביס מישראל. הסמכות נתונה לממשלה, אולם המשטרה והמשרד לביטחון פנים קפצו על ההזדמנות לעצור את הייצוא, בכדי לעגן בחקיקה סמכויות שאין למשטרה כיום בפיקוח על התחום בתוך ישראל. כדור השלג שהם יצרו עקב הלחץ על התעשייה המקומית לאפשר לה לייצא, אפשר להם את הזמן לדרוש ולקבל תקנים חדשים ולהבטיח תקציבים לטיפול ב "איום החדש", ובה בעת להמשיך ולעכב את הייצוא.

המשטרה והמשרד לביטחון פנים דורשים סמכויות לבטל (תוך הסתמכות על טיעון של "שלום הציבור") באופן גורף כל עסקה או רישיון של חברה בפעילות השוטפת שלה בישראל, וגם למנוע עסקה מול משקיע חוץ, לגביו לא הצליחו לאתר מידע מספק. במידה ותוסדר החקיקה, המשטרה תקבל סמכויות פיקוח חדשות - החל משלב הגידול ועד לשלב ההפצה - ובידיה תהיה גם סמכות לבטל רישיונות לעיסוק בתחום ולסגור חוות ומפעלים בצו מינהלי.

ננסה להמחיש. לפי נוסח החוק המוצע, שוטרים יוכלו עקב חשד בלבד, להיכנס לתוך שטח חווה או מפעל העוסק בקנאביס ולאסוף דגימות. במילים אחרות: בחסות החוק, צפויה משטרת ישראל לגרום במו ידיה להפרה מוחלטת של תנאי הרישיון של אותו מפעל או חווה. מדוע? משום שיש נהלים, הקפדה על חדרים נקיים, אזורי עבודה סטריליים. דמיינו שוטר שנכנס לפס ייצור במפעל תרופות ומתחיל לגעת בידיים בכדורים או בטבליות. חלם זה כאן.

חשוב להבין את המספרים. ישראל מסוגלת לספק לאירופה בלבד, בשנת הייצוא הראשונה, כ-20 טון קנאביס, שצפויים להניב לשוק המקומי הכנסות ישירות של כ-100 מיליון יורו בשנה לפחות. הסיבה האמיתית לבואן של חברות מחו"ל לארץ, כמו גם העתיד של תעשיית הקנאביס הישראלי - מצויים ביכולת לגייס תקציבים למחקר ופיתוח של מוצרי קנאביס בידי צוותים של מדענים, רופאים, כימאים ורוקחים, שמסוגלים לייצר מחקרים מדעיים וקליניים בעלי משמעות. משמעות רפואית פורצת דרך, אבל כאמור, גם כלכלית.

המחסור הבולט בקנאביס בשוק האירופי, מדגיש את ההזדמנות יוצאת הדופן שיש לישראל, תוך ניצול העובדה שכרגע פועלים בכל אירופה רק יצרן הולנדי אחד ופחות מ-10 חברות קנדיות שמייצאות קנאביס לאירופה. כל אלו יחדיו לא מספקים את מלוא הביקושים. וכך, בזמן שבכנסת מתווכחים ומקדמים חוק לא הכרחי, השוק העולמי שרק ממתין לפתיחת הייצוא מישראל, נאלץ לחפש לעצמו אלטרנטיבות בשדות זרים.

הכותב הינו מנהל הפיתוח העסקי של קבוצת בזלת – יצרנית הקנאביס הרפואי הגדולה בישראל