פרסום ראשון
נקבע סכום הפיצוי הסופי בפרשת קרטל החשמל: 465 מיליון שקל
כפי שנחשף ב"כלכליסט", ענקיות התשתית סימנס, אלסטום ו-ABB הסכימו לאחרונה לשלם למעלה מ-400 מיליון שקל כדי לבטל קביעה לפיה הן תיאמו עשרות מכרזים מול חברת החשמל. משרד האוצר רוצה להשתמש בכסף על מנת למתן ב-1%-1.6% את העלייה הצפויה בתעריף החשמל
הסכום הסופי שישלמו ענקיות התשתית והאנרגיה סימנס הגרמנית, אלסטום הצרפתית ו-ABB השוויצרית־שוודית לחברת החשמל ולתובעים ייצוגיים, במסגרת הסדר הפשרה בתביעה נגדן על חברות בקרטל שתיאם מחירים בעשרות מכרזים, יעמוד על 465 מיליון שקל. כך נודע ל"כלכליסט". כפי שנחשף לראשונה ב"כלכליסט" לפני כשבועיים, במסגרת הסכמות שאליהן הגיעו הצדדים הסכימו החברות לשלם מעל ל-400 מיליון שקל כדי לסיים את הפרשה.
הכספים שייכנסו בעקבות הסכם הפשרה, כך נקבע בהסדר, אמורים לבוא לידי ביטוי בתעריף החשמל של כלל לקוחות חברת החשמל, כ-2.7 מיליון איש - אבל השאלה היא מתי. עקרונית, הסכום שווה להוזלה של 1%-1.6% בתעריף. במשרד האוצר רוצים שחברת החשמל תכיר בסכום הפשרה כבר בדו"חות של שנת 2018, על מנת למנוע לפחות חלק מהעלייה הצפויה בתעריף.
- האוצר לוחץ על חברת החשמל לגבות את הכסף מסימנס - ומהר
- הפשרה בתביעת קרטל החשמל תוביל להוזלה של 1%-1.6% בתעריף
- פשרת ענק: סימנס ושותפותיה יפצו את חברת החשמל בלמעלה מ־400 מיליון שקל
מימין: מנכ"ל אלסטום, הנרי פופאר לפרג', ומנכ"ל סימנס, ג'ו קייזר צילום: בלומברג
עם זאת, יש לציין כי בפועל הכסף אמור להגיע לקופת החברה רק בעוד מספר חודשים, לאור הליך האישור הצפוי בבית המשפט. זה כולל את עמדת היועץ המשפטי לממשלה לגבי נוסח הפשרה וסכומה, וכן שמיעת התנגדויות מקרב הציבור – ככל שיהיו.
הבוקר נערך בבית משפט המחוזי מרכז בלוד דיון בו הורה לצדדים סגן הנשיא, יעקב שיינמן, להגיש את הפשרה לעיונו עוד השבוע. כפי שפורסם ב"כלכליסט", אחד התנאים של החברות לחתימה על ההסדר היה שרשות ההגבלים העסקיים תסכים, במידה וההסדר יאושר על ידי בית המשפט, לבטל קביעה שפרסמה לפני כחמש שנים על חברותן בקרטל. הרשות נתנה את הסכמתה העקרונית לכך, בכפוף לכך שההסדר יכלול פיצוי גם לצרכנים - דרך תעריף החשמל.
הסדר כובל עולמי
בקביעה שפרסם הממונה על ההגבלים העסקיים לשעבר, דיוויד גילה, הוא ציין כי החברות היה צד להסדר כובל עולמי, שישראל הייתה רק אחת מעשרות רבות של מדינות אשר הושפעו ממנו. עיקרו של ההסדר, הוא קבע, היה מניעת התחרות בשוק מסדרי המתח (GIS), תוך שימור נתחי השוק ההיסטוריים של החברות שהיו צד להסדר, כפי שהיו ערב תחילת יישומו של ההסדר, וייצוב רמה מתואמת של מחירים.
חקירת הרשות בישראל שהובילה לקביעה של גילה החלה לאחר שנציבות הסחר האירופאי קבעה כבר בינואר 2007 שסימנס, ABB ואלסטום, לצד ארבע חברות יפניות (פוג'י, היטצ'י, ניסן ומיצובישי), חברו לקרטל לחלוקת שווקים. על החברות הוטלו קנסות כבדים בסך כולל של כ-750 מיליון אירו.
החברות הגישו ערעור על הקביעה לבית הדין להגבלים עסקיים. הערעור התרכז בין היתר בכך ש"מתאם הקרטל", אריק מאייר מ-ABB, שמסר עדות מפורטת במסגרת הסדר מול הרשות שנתן הגנה לחושפי קרטלים, נפטר מאז הקביעה. על כן, הן טענו שלא ניתן להסתמך עוד על עדותו. בית הדין לא הכריע עד היום בערעור.
לאור הסדר הפשרה שהתגבש בהליכים האזרחיים, שבמרכזם תביעה על סך 3.7 מיליארד שקלים שהגישה חברת החשמל, ברשות הסכימו עקרונית לבטל את הקביעה אם ההסדר יאושר על ידי בית המשפט. זאת משום שתכלית פרסומה הייתה לשמש כראיה בתביעות נגד הקרטל. ברשות ההגבלים סבורים שהקביעה השיגה את יעדה ועל כן לביטולה לא תהיה משמעות מעשית. זאת בין היתר משום שההסדר הוא גם מול תובעים ייצוגים, כך שבמסגרת אישורו גם האינטרס הציבורי ימוצה לכאורה.
