בנק ישראל נגד הנוסח החדש של החוק לביטול עמלת פרעון מוקדם של משכנתא

בנק ישראל מתנגד לגירסה החדשה של החוק לביטול עמלת פרעון מוקדם של משכנתא שהגיש יו"ר ועדת הפנים ח"כ יואב קיש (ליכוד). הצעת החוק צפויה להועלות לדיון היום בוועדת הכלכלה.

"ועדת ההסכמות" שבה חברים יו"ר הקואליציה ח"כ דודי אמסלם (ליכוד) ומרכז סיעות האופוזיציה ח"כ יואל חסון (המחנה הציוני) קובעת היום אילו הצעות חוק יועלו בהסכמה השבוע להצבעה בקריאה השנייה והשלישית במליאת הכנסת. לנוכח התנגדותה של שרת המשפטים איילת שקד ושל בנק ישראל לא ברור אם הצעת החוק לפרעון עמלת פרעון מוקדם - אכן תועלה השבוע.

המפקחת על הבנקים ד"ר חדוה בר אמרה בוועדת הכלכלה שמתכנסת בצהריים שהשכבות החלשות כמעט שלא ממחזרות משכנתאות, ולכן ההצעה לא צפויה לסייע להן, אך הן ישאו בעלות שלה בשל עליית הריבית והקיצור הצפוי של התקופה לפירעון של ההלוואות.

בבנק ישראל אומרים כי הצעת החוק בנוסח האחרון שלפיה עמלת הפרעון המוקדם תבוטל כליל- שונה באופן מהותי מהגרסה שעברה בקריאה ראשונה, וזהה להצעה שהוגשה לכנסת ב-22.3.2017 לה התנגד הבנק המרכזי. יתר על כן, ההצעה בנוסח זה לא עברה את אישורה של ועדת שרים לחקיקה (שהיתנתה שהמשך הליכי החקיקה יתואמו עימה).

בנק ישראל הודיע לכנסת שהוא מתנגד להצעה כפי שהיא. "בעוד שכוונת ההצעה הינה לסייע לנוטלי המשכנתאות, הרי שביטול מלא של עמלת הפירעון המוקדם צפוי להביא להשכלות שליליות על הצרכנים נוטלי המשכנתאות.

צילום: שאטרסטוק

בבנק ישראל מזהירים שביטול עמלת הפירעון המוקדם ידיר אוכלוסיות חלשים משוק המשכנתאות כי הדבר צפוי לקצר את אורך חיי המשכנתא המקסימאלי שהבנקים יציעו ללקוחותיהם בריבית קבועה, היות ולבנקים לא תהיה יכולת לגדר את הסיכון שנגזר מהאפשרות לפירעונות מוקדמים במשכנתאות. בישראל אין שוק עמוק מספיק לגידור סיכונים לטווחים המקובלים במתן משכנתאות, ובפרט לטווים של 25 עד 30 שנה, ואין שוק איגוח (למכירת משכנתאות על-ידי הבנקים ו"הורדתן" מהסיכון של הבנקים),ן כפי שקיים במדינות מפותחות רבות. קיצור משך המשכנתאות יתבטא בכך שההחזר החודשי של הלווים יעלה, ולכך שאוכלוסיות חלשות יתקשו לעמוד בהחזר החודשי המוגדל וגם במגבלות הרגולטוריות שיש על הבנקים בנושא.

עוד הסבירו בבנק ישראל כי המהלך המוצע ייקר לציבור את הריבית על המשכנתא כי ביטול עמלת פירעון מוקדם יביא לכך שהבנקים יצטרכו לבטח את עצמם כנגד הסיכון לפירעונות מוקדמים. נזכיר שמדובר באופציה חד צדדית של הלקוח, לפרוע את ההלוואה בכל רגע, ולא קיימת אופציה מקבילה לבנק. לביטוח זה יש עלות, אשר תגולגל לנוטלי המשכנתאות בצורה של העלאת ריבית, שעל פי הערכות בנק ישראל עלולה להיות משמעותית (וייתכן מאוד שהעלות אף תעלה לאורך זמן, ככל שתעלה הריבית במשק ובמקביל יעלה התמריץ לפירעונות מוקדמים). מעבר לכך, מכיוון שמדובר בשינוי משמעותי כשאין ניסיון קודם שמאפשר לדעת את השלכותיו, תיווצר אי ודאות גדולה, וגם היא עלולה להיתרגם לעליית ריביות המשכנתאות.

עוד טענו כי ההשפעות של ביטול העמלה (קיצור אורך חיי המשכנתא ועליית הריבית) צפויות להיות מושתות על כלל האוכלוסייה כבר ברגע נטילת המשכנתא, בין אם הלקוח יבצע פירעון מוקדם בנקודה כלשהיא בעתיד ובין אם לאו. מאחר והעשירונים הגבוהים נוטים לבצע פירעון מוקדם בשיעורים גבוהים יותר מאשר העשירונים התחתונים (ובעיקר החמישון התחתון), ביטול העמלה יוביל לכך שהאוכלוסיות החלשות שאינן פורעות את המשכנתאות לפני הזמן יסבסדו את האוכלוסיות החזקות שכן נוטות למחזר.

בבנק ישראל הוסיפו כי הצעת החוק פוגעת בסמכויותיו של הנגיד החדש פרופ' אמיר ירון שנכנס לתפקידו רק בשבוע שעבר, שלו כידוע נתונה האחריות לפיקוח על הבנקים וליציבות הפיננסית במשק. עוד אמרו כי לנגיד החדש לא התאפשר להציג לפני הח"כים את עמדתו בסוגייה ולא נכון לחוקק את החוק בחיפזון בלא מתן אפשרות לנגיד להצגת עמדתו בצורה מסודרת.