יו"ר ועדת סל התרופות: "החברות שנכנסות לסל צריכות להוריד את מחירי התרופות"

"חברות התרופות מבינות שבישראל הן צריכות להוריד מחירים", אמר יו"ר ועדת סל התרופות, מנהל בית החולים איכילוב פרופ' רוני גמזו, ל"כלכליסט" לאחר פרסום רשימת התרופות שאישרה ביום חמישי ועדת סל התרופות ל־2019. לדבריו, "בישראל הוועדה מחליטה על מימון מלא ל־100% מהאוכלוסייה. זה חוסך לחברות את כל הצורך בפרסום ובשיווק. זה שונה ממערכות בריאות ציבוריות אחרות בעולם שמכסות 60% מהמחיר ולא תמיד את כל האוכלוסייה".

ועדת סל התרופות פרסמה ביום חמישי את המלצותיה כיצד לחלק את תוספת המימון לסל הבריאות של 458 מיליון שקל לשנה, כלומר אילו תרופות וטכנולוגיות ייכנסו לסל ואילו לא. מדובר בפועל בוועדת התקציב החשובה ביותר במדינה, לא רק משום שהיא חורצת גורלות ומקצה חיים ואיכות חיים, אלא משום שהתוקף של כל החלטה שלה לגבי הכנסה של תרופה או טיפול מסוימים לסל הוא לשנים רבות קדימה. כלומר, הסכום שהכניסה הוועדה לסל יחזור מדי שנה, וכך יצטבר למיליארדים רבים.

מנכ"ל איכילוב פרופ' רוני גמזו וסגן שר הבריאות יעקב ליצמן צילום: עמית שעל, אייל בסון

בעת פרסום ההמלצות אמר גמזו: "אנחנו מעבירים מסר לחברות התרופות: לא נסבול מחירים מופרזים וחזיריים. מחירים כאלה לא ייכנסו לסל שלנו". בפועל, משום שמחירי תרופות חדשות הופכים לכל כך גבוהים, הוועדה נאלצה להתפשר, ומהחלטותיה עולה כי מיליון שקל לחולה הוא הרף העליון של מחיר שהיא מוכנה לאשר.

הוועדה ייחדה תקציב של 82 מיליון שקל למימון טיפול חדשני בסרטן לימפומה בעלות של 1.1 מיליון שקל לאדם. כלומר, הוועדה בעצם ייחדה לתרופה זו 18% מהתוספת לסל. גמזו הסביר את ההחלטה הזאת בכך ש"עם כל אי־הנוחות, זה טיפול חד־פעמי".

אינפלציה מוצדקת

הוועדה אישרה כמה תרופות שעלותן מאות אלפי שקלים לחולה, למשל 33 מיליון שקל לסימדקו ‑ תרופה למחלת הסיסטיק פיברוזיס שעלותה 642 אלף שקל לחולה לשנה. בנוסף, אושר השימוש באינפינזי ‑ תרופה לסרטן ריאות בעלות של 60 מיליון שקל, ל־155 חולים בעלות של 210 אלף שקל לחולה לשנה. גמזו אמר שהוא מצפה שבשנים הבאות המחירים האלה יירדו במסגרת המשא ומתן בין חברות התרופות לקופות החולים.

לעומת זאת, הוא מספר שוועדת סל התרופות מסרבת זה שנים לאשר את התרופה וימיזים שנועדה לטפל במחלה המטבולית הגנטית מורקיו, הפוגעת בגדילה, בראייה ובשמיעה. גמזו מסביר זאת בכך שהעלות היא יותר מ־2 מיליון שקל לאדם, ועלות הטיפול ל־16 חולים היא 31 מיליון שקל. טיפול נוסף שנשאר מחוץ לסל נקרא לוקסטורנה ‑ טיפול בהנדסה גנטית שאמור לרפא עיוורון, אבל עולה 3.2 מיליון שקל לאדם. בסך הכל מדובר ב־13 מיליון שקל לארבעה חולים, שמיועדים לטיפול מבחינת מערכת הבריאות.

גמזו אמר ש"יש אינפלציה במחירי התרופות והטיפולים. יש סיבה ממשית וראויה לכך, כי הטכנולוגיות יותר מתוחכמות, הייצור יותר קשה, המחקר והפיתוח יותר יקרים והתרופות מיועדות לפחות ופחות חולים (משום שהן ממוקדות ‑ ש"א)". לכן, לדבריו, הוועדה צריכה לברר מתי המחיר המבוקש נכון כלכלית, "ומתי הוא חזירי. אתה כמערכת בריאות צריך לשים גבולות". הוא מציין שחלק מהחברות מסרבות להתגמש מתוך הערכה שיצליחו לשווק את הטיפולים שלהן באמצעות הביטוחים המשלימים.

תרופות על חשבון 2020

הוועדה הציבורית להרחבת סל שירותי הבריאות המליצה השנה על הכנסת 107 תרופות וטכנולוגיות לסל, בהן טיפולים עבור כ־70 אלף איש ובדיקות לאוכלוסיות נרחבות. תקציב הוועדה השנה עמד במקור על 460 מיליון שקל, אך בגלל התחייבויות מוועדת הסל של השנה שעברה הוא הצטמק ל־418 מיליון שקל. לאחר שחברי הוועדה לא הצליחו להגיע להסכמות, משרדי הבריאות והאוצר החליטו לבטל את החוב מאשתקד, ולהוסיף 40 מיליון שקל מתקציב הסל של 2020, כך שחולקו תרופות וטיפולים ב־458 מיליון שקל.

השנה, בדומה לשנים קודמות, כמחצית מתקציב הסל הוקצתה לתרופות וטיפולים לחולי סרטן. בשנים האחרונות התפתחו תרופות אימונותרפיות לסרטן (תרופות שמפעילות את מערכת החיסון כך שתילחם בגידול) ותרופות ממוקדות מטרה, שעלותן גבוהה מאוד.