בניגוד לטענות, האיחוד האירופי לא מעכב את רפורמת התמרוקים

קראתי את המאמר שפורסם לאחרונה בכלכליסט, שבו נטען כי "האירופים תקעו מסמר נוסף בארון הקבורה של רפורמת התמרוקים". ברצוני להציג כמה נקודות נוספות, כדי שתהיה לקוראים תמונה ברורה יותר, כיוון שהכתבה הכילה כמה אי דיוקים.

מחלקת קוסמטיקה (אילוסטרציה) צילום: אריאל בשור

הכתבה התייחסה לכך שהאיחוד דחה את בקשת משרד הבריאות להתחבר למערכת בינלאומית המתריעה על ריקולים בתחום התמרוקים, בדומה למערכת אליה מחובר המשרד בתחום המזון. הבקשה הוגשה ביוזמת מנכ"ל משרד הבריאות משה בר סימן טוב, במסגרת מתווה זמני שמטרתו היתה לאפשר יבוא מקביל של תמרוקים עוד בטרם אושרו תקנות התמרוקים החדשות בכנסת.

במהלך השנים האחרונות ניהל האיחוד האירופי מגעים עם הרשויות המוסמכות בישראל, בין השאר עם משרד הכלכלה ומשרד הבריאות, כדי להציע תמיכה בתהליך החקיקה במטרה ליצור מסגרת רגולטורית במגזר הקוסמטיקה שבה ישתקפו שיטות העבודה המומלצות של האיחוד האירופי בנושא. מגעים אלה נמשכים עד היום.

לפיכך, סיפק האיחוד האירופי מצדו הערות מפורטות ומבוססות על הטקסטים המרובים של טיוטת הצעת החוק הישראלית, שהוגשו לידיעת ארגון הסחר העולמי. נציג האיחוד האירופי גם נכח בשימוע הציבורי, שאורגן על ידי הוועדה המוסמכת בכנסת, כדי להציג את עמדת האיחוד האירופי, ולתמוך במאמצים להתאמת החקיקה הישראלית לשיטות העבודה המומלצות הבינלאומיות.

כמו כן - בתשובה לבקשת הרשויות בישראל - באוקטובר 2017 ארגנה משלחת האיחוד האירופי בישראל ביקור מקצועי בבריסל עבור מומחים ישראליים ממשרד הכלכלה וממשרד הבריאות: הם יכלו לראות לפרטי פרטים כיצד האיחוד האירופי מבצע רגולציה במגזר הקוסמטיקה.

אכן, ישראל ביקשה להפוך להיות חברה מלאה במידע הפנימי ומערכת האזהרות של האיחוד האירופי בכל הנוגע למגזר הקוסמטיקה (ולמגזרים רלוונטיים אחרים). אולם, כפי שהבהרנו מההתחלה, בחקיקה שלנו מותנה שהחברות המלאה תישמר לחברי האזור הכלכלי האירופי - שהם: המדינות החברות באיחוד האירופי, וכן גם איסלנד,

ליכטנשטיין ונורווגיה. זאת מסיבות טכניות ומנהלתיות, כדי להבטיח את יעילותה האופטימלית של המערכת.

לא ניתן להוציא מן הכלל מדינות נוספות, בין אם מדובר בישראל ובין אם מדובר בכל מדינה אחרת. אף על פי כן, מערכת האזהרות מאפשרת מידה מסוימת של שיתוף מידע, וישראל בהחלט מודעת לכך. כמו כן, האיחוד האירופי תמיד הציע לישראל לקיים שיחות סדירות על נושאים כאלה כדי לענות ככל האפשר על הבקשות והחששות של ישראל בנושא זה.

לבסוף, ראוי לציין שהנציבות האירופית מקציבה כמה מיליוני יורו בשנה כדי לשתף את הרשויות המוסמכות בישראל בשיטות העבודה האירופאיות המומלצות. הדבר מתקיים בעיקר במסגרת של סדנאות מומחים בארץ או בביקורים מקצועיים באירופה ובתוכנית תאומות (Twinning), שבמסגרתה שוהים מומחים אירופאיים מספר חודשים במשרד ממשלתי בישראל ומסייעים בעיצוב מדיניות ובהטמעתה בתחום מקצועי נתון.

תוכניות אלה תופסות תאוצה בקרב הרשויות בישראל, בין השאר במשרד החקלאות, במשרד התקשורת, במשרד החינוך, במשרד האנרגיה, במשרד להגנת הסביבה, ועוד. אם כן, דרך זו יכולה לשמש נתיב שאותו יוכלו גם משרד הכלכלה ומשרד הבריאות לחקור בכל הנוגע למגזר הקוסמטיקה. האיחוד האירופי נשאר מחויב להמשך שיתוף הפעולה עם ישראל בפיתוח המסגרת הרגולטורית הנכונה המאפשרת לכלכלות שלנו לשמור על רמה גבוהה של אינטגרציה לטובתם של שני הצדדים.

עמנואל ז'ופרה הוא שגריר האיחוד האירופי בישראל