מוסף כלכליסט
חקר ביצועים: השבוע של כץ, אירונאוטיקס והביצה מאינסטגרם
וגם: הפרסומת הפסולה של ישראכרט, המירוץ לתפקיד יו"ר פז, הביקורת על גלנט והמהפכה הבאה של אמזון
בועת ההלוואות: בלימה מדומה
השבועות האחרונים עשו רושם שהרגולטור מהדק את שליטתו בבועת ההלוואות הצרכניות. את היוזמה של שופרסל לחלק הלוואות בסניפים, כאילו היו עגבניות, הוא הקפיא כדי לחשוב מחדש על הדרך שבה יימכרו. הפרסומת הטיפשית של ישראכרט, שהבטיחה שההלוואות הופכות מינוס לפלוס, נגנזה. אפילו הבנקים הורידו את הרגל מהגז, ובחודשים האחרונים מחלקים ללקוחות הפרטיים הרבה פחות הלוואות. אבל סימני הבלימה האלה מטעים, כי הכוחות התת־קרקעיים שממשיכים להציף אותנו בהלוואות חזקים יותר. שר האוצר משה כחלון הבטיח תחרות במערכת הבנקאית, והוא נמצא רגע לפני בחירות. כדור השלג שיצר — ועדת שטרום, ששמה לה למטרה להוזיל את האשראי באמצעות הגדלת ההיצע — מתגלגל וגדל. כך או אחרת, השוק ימשיך לדחוף לנו הלוואות במורד הגרון, ואין בלימה אמיתית באופק.
גולן פרידנפלד
להאזנה לכתבה, הוקלט על ידי הספריה המרכזית לעיוורים ולבעלי לקויות קריאה
חברת המל"טים נמכרת
אירונאוטיקס: מה לזה ולבורסה?
חברות ביטחוניות הן נטע זר בבורסה. כל המהות של הפיכת חברה לציבורית והשקיפות המתחייבת מכך הרי מנוגדות לאופיין של חברות שסוחרות באמצעי לחימה ודוגלות בחשאיות. כשיצרנית המל"טים אירונאוטיקס הונפקה לפני שנה וחצי, המשקיעים התעלמו מהדיסוננס המובנה הזה והתמסרו לפנטזיה על נשק ישראלי חדש ומצליח. המציאות הגיעה מהר, עם ביצועים מאכזבים, צווי איסור פרסום סביב אירועים דרמטיים שהתחוללו בחברה וחקירה של רשות ניירות ערך. עכשיו החברה זכתה לחילוץ של רפאל הממשלתית, ששילמה 850 מיליון שקל בגלל ההסלמה במלחמה מול התעשייה האווירית, ובמצב הנוכחי זה נראה כמו מחיר חלומי, אבל ההרפתקה הבורסאית החלה כששווי החברה היה מיליארד שקל. למשקיעים כדאי לזכור את זה בפעם הבאה שחברה מסתורית מציתה להם את הדמיון.
סופי שולמן
המירוץ ליו"ר נמשך
פז: זמן להכריע
השבוע חשף "כלכליסט" שמות חדשים במירוץ המתמשך ליו"ר פז. אחת החברות הציבוריות הגדולות במשק מתנהלת בלי יו"ר מאז אוקטובר, וגם בעל שליטה אין לה, מה שהופך את המנכ"ל (המוערך) יונה פוגל לשליט יחיד. אליעזר שקדי כבר הוביל במירוץ לתפקיד היו"ר, אבל מיטב־דש, מבעלי המניות המרכזיים, ביקש להוסיף מועמד מטעמו וקידם את אברהם ביגר, המנכ"ל המיתולוגי של פז לשעבר. זה אקטיביזם מוסדי בריא, אבל בפועל הוא סנדל גם את המינוי של שקדי וגם את זה של ביגר; והשמות החדשים שנזרקו השבוע מבהירים שהסיכויים של ביגר נמוכים. במצב העניינים הנוכחי, זה הגיוני: מנכ"ל דומיננטי ויו"ר דומיננטי בחברה בלי בעלים יתקשו לעבוד יחד, ופוגל כמובן מעדיף יו"ר "עדין" יותר. מיטב־דש והמוסדיים האחרים בפז צריכים להבין כעת אם הם רוצים מנכ"ל חזק או שיילחמו על מינוי יו"ר חזק, או במילים אחרות: זמן להכריע עד כמה הם סומכים על פוגל.
רחלי בינדמן
יונה פוגל צילום: עמית שעל
מכרז לרכבת בצפון
כץ: מקדם רק את עצמו
שר התחבורה ישראל כץ רשם השבוע עוד שפל של קידום עצמי מנותק מהמציאות, ודווקא בתחום התחבורה הציבורית שאותו הזניח כל העשור האחרון. חברת חוצה ישראל הודיעה על זוכה מסוים באחד המכרזים לפרויקט הרכבת הקלה נצרת־חיפה, ובהודעה על הזכייה התגאה כץ בכך שמשרדו מקדם את המיזם. אלא שהפרויקט נולד ב־2010, בראשית כהונתו של כץ, נמרח במוסדות התכנון עד החודש שעבר ורק אז יצא למכרז, וההשקה שלו מתוכננת ל־2026. אם רכבת מחיפה לנצרת שכץ מקדם נמרחת רק 16 שנה, מעניין מה קורה לפרויקטים שהוא לא דוחף.
ליאור גוטמן
ישראל כץ צילום: אלכס קולומויסקי
ביקורת על ההוא שנטש
שאשא ביטון: גול עצמי
כוונת יואב גלנט להתמודד בפריימריז הקרובים בליכוד היתה הסוד הגלוי ביותר במערכת הפוליטית במשך שנתיים לפחות. העיתונאים ידעו, הליכודניקים ידעו, וכמובן גם יו"ר כולנו משה כחלון וכל חברי סיעתו. ידועה היטב היתה גם העובדה שחלק מהחלטותיו הושפעו מהכוונה זו - ממינויו של חבר מרכז המפלגה העוצמתי חיים אביטן לראש הרשות להתחדשות עירונית ועד סל ההטבות שקידם גלנט ליישובי יהודה ושומרון. לכן המתקפה של שרת הבינוי והשיכון הטרייה יפעת שאשא ביטון על קודמה, שלפיה הוא "עסק חצי מהזמן בפריימריז בליכוד", היא גול עצמי. כי מי אחראי למינוי? כחלון. ומי היה יכול לרסן את ההתנהלות של גלנט במשך כל הקדנציה שלו? ומי נתן לזה רוח גבית כשר האוצר? ניחשתם נכון. אבל כחלון רק רצה להימנע מסכסוך מתוקשר. רציתם שקט? קיבלתם שקט. עכשיו תהיו בשקט.
נמרוד בוסו
יפעת שאשא ביטון צילום: אסף בר שי
העובדים מקבלים סיוע
השבתת הממשל: מפילים גבולות
השבתת הממשל הפדרלי בארצות הברית נהפכה השבוע לארוכה בהיסטוריה, וממשיכה להצמיח מחוות אנושיות מרגשות. בשדות התעופה, למשל, יש צוותי חירום — אנשי ביטחון ופקחי טיסה — שממשיכים לעבוד בלי לקבל שכר. ארגוני מתנדבים אמריקאיים הקימו עבורם מטבחים שמספקים להם ארוחות, ופקחי הטיסה הקנדים שלחו לעמיתיהם מדרום מאות מגשי פיצה. במקביל, חברות ורשויות מקומיות מעניקות לעובדים האלה הקלות בתשלומי החשבונות, הלוואות ונסיעות חינם בתחבורה הציבורית. כשנזכרים שכל ההשבתה הזאת מתרחשת בגלל ההתעקשות של נשיא ארצות הברית לבנות חומה שתרחיק נזקקים מדרום, שהובילה לעימותים הן עם השכנה שמעבר לגבול והן בתוך ארצות הברית, כל המחוות האלה מזכירות איך אפשר דווקא להפיל חומות.
תמר טוניק
צילום: גטי אימג'ס
אמזון בדרך לעוד מהפכה
סטרימינג לגיימינג: הטלטלה בדרך
אחרי שחיסלה את רוב חנויות הספרים וטלטלה גם את הקמעונאיות הוותיקות והיציבות, אמזון עומדת להפיל גם את יצרניות המשחקים. כבר שנים שכל ענף הגיימינג מתכוונן למעבר לסטרימינג, כך שלא יהיה צורך לקנות משחקים ויהיה אפשר לשחק בכולם אונליין, על הענן. עד עכשיו זה לא קרה, אבל השבוע התברר שאמזון נכנסת לתחום, עם הכיסים העמוקים, העננים החזקים והיכולת המוכחת, כאמור, לשנות לחלוטין חוקים של ענפים ותיקים. במקביל גם מיקרוסופט, גוגל וחברות גדולות נוספות מנסות לפצח את הסטרימינג של הגיימינג. העובדה שמדברים על הקונספט הזה כבר 20 שנה היתה אמורה לאפשר ליצרניות המשחקים להתכונן ליום שבו המודל הכלכלי שלהן ישתנה לחלוטין, ובכל זאת קרוב לוודאי שלפחות חלק מהן לא ישרדו את הנטפליקסיזציה של הענף.
ליאור באקאלו
צילום: שאטרסטוק
הכתבות והמדורים של מוסף כלכליסט
ביצה עם 32 מיליון לייקים
שיא האינסטגרם: המדבר של הממשי
תמונה סתמית של ביצה קיבלה השבוע יותר מ־32 מיליון לייקים באינסטגרם (נכון ליום שלישי), ובכך שברה את השיא והדיחה מהצמרת תמונה שפרסמה קיילי ג'נר אחרי לידת בתה, בפברואר שעבר. חשבון המשתמש, שנפתח רק לצורך העניין, פשוט כתב: "בואו נשבור את השיא של קיילי. אנחנו יכולים". וזה עבד. כמה קל לגייס את הגולשים, ומתברר שלא כל כך משנה אם זה לטובת שלום עולמי או לייק לביצה. למעשה, לביצה יש יותר סיכוי: לייק לתמונה מרגשת של גופת ילד פליט שנסחפה אל החוף, למשל, מחייב קבלת החלטה, התגייסות רגשית, אמירה פוליטית בסיסית, והכרה בזוועות העולם. לייק כזה מצריך תקווה, או מייצר ייאוש. לא מפתיע שהשיא הקודם באינסטגרם היה שייך לתמונה של תינוקת, להודעה אופטימית. אבל מתברר שלייק לכלום דורש מאיתנו עוד פחות.
הגר רבט
צילום: Instagram/world_record_egg 
