עו"ד אפי נוה תובע 7 מיליון שקל מהדס שטייף ומעוד 4 עיתונאים בגל"צ
התביעה של ראש לשכת עורכי הדין לשעבר הוגשה מלבד שטייף נגד 4 עיתונאים בגלי צה"ל לרבות מנהל התחנה, שמעון אלקבץ וכן נגד גלי צה"ל באמצעות משרד הביטחון. נוה דורש להחזיר לו מיד את תוצרי הטלפון הנייד שלו שהגיעו לידיהם
ראש לשכת עורכי הדין לשעבר, עו"ד אפי נוה, הגיש תביעת פיצויים בהיקף 7 מיליון שקל נגד כתבת גלי צה"ל הדס שטייף, וכן נגד העיתונאים רזי ברקאי, נורית קנטי, אילאיל שחר ומנהל התחנה שמעון אלקבץ וכן נגד גלי צה"ל באמצעות משרד הביטחון. התביעה הוגשה לבית המשפט המחוזי מרכז.
נוה דרש מגלי צה"ל ומשטייף להחזיר לו מיד את תוצרי הטלפון הנייד שלו שהגיעו לידיהם ובמכתב התראה ששלח דרש פיצוי בהיקף 5 מיליון שקל. הדרישה הועברה באמצעות סנגורו עו"ד בועז בן צור. משלא נענתה – הגיש את התביעה לבית המשפט.
- נוה לשטייף ולגל"צ: התנצלו ופצו אותי ב-5 מיליון שקל
- השופטת שנחקרה כחשודה בפרשת אפי נוה הודיעה על יציאה לחופשה
- אפי נוה דורש מהמשטרה לחקור את כתבת גל"צ הדס שטייף
בפתח התביעה כותב נוה כי "באופן שקשה ליישבו עם אמת מידה עיתונאית או חוקית כלשהי, בניגוד לדין ותוך ביצוע שורה של עבירות פליליות, כל שיחותיו הפרטיות של התובע, כל התכתובות שניהל – חייו האישים, במלואם – נחשפו ונגלו בפני הנתבעים וחלקן אף בפני מאזיני גלי צה"ל וכלי תקשורת אחרים".
לטענת נוה בתביעה, "בזדון, בכוונת מכוון ותוך שימוש ציני באיצטלה עיתונאית נתנה נתבעת מס' 1 (שטייף) את מכשיר או מכשירי הטלפון הנייד של התובע – שלא כחוק – לידיה. מכשירים אלה שאותם קיבלה שטייף לידיה, נלקחו מן התובע ללא רשותו וללא ידיעתו והלכה למעשה נגנבו ממנו. שטייף שלא שוחחה עם התובע ולא ביקשה את הסכמתו לנטילת המכשירים, ידעה, אפוא, כי היא מחזיקה ברכוש פרטי ואינטימי של התובע שהינו, לכאורה, רכוש גנוב".
"או אז הגדילה שטייף עשות, והביאה לפריצתם של מכשירי הטלפון הניידים בעצמה או תוך שימוש במומחה אבטלה. לאחר מכן עיינה שטייף במידע האישי והפרטי שנצבר במכשירי הטלפון הניידים יחד עם הנתבעים הנוספים ובמשך תקופה מממושכת.
"בעשותם כן פשפשו הנתבעים בכל פינה ופינה בחייו של התובע: התכתבויותיו עם ילדיו הקטינים, חברת ולקוחותיו תוך הפרת חיסיון עו"ד-לקוח, למעשה שורה ארוכה של אנשים, לרבות שרים, חברי כנסת, שופטים, אנשי מערכת האכיפה ועוד".
"תמונותיו האישיות ותמונות ילדיו, קטעי קול השמורים במכשיר הטלפון הנייד, היסטורית הגלישה של התובע וכן הלאה וכן הלאה. אין היבט בחייו האישיים והפרטיים של התובע שלא נסרק על ידי הנתבעים במסרקות ברזל. לא נותר לו ולו אבק של פרטיות".
לטענת נוה בתביעה, "את שלא נשא חן בעיניהם החלו הנתבעים לחשוף באמצעי תקשורת שונים ובכלל זאת בשידור בתחנת גלי צהל וברשתות החברתיות, וכך לטענתו שיחות אישיות שניהל מצאו עצמן גלויות בכלי תקשורת השונים. פרטיותו הפכה למרמס. צנעת חייו הופרה ברגל גסה".
לדברי נוה גם היום בעזות מצח שאין שנייה לה, הנתבעים מוסיפים לפזר "איומים" מאיומים שונים כאילו בכוונתם "לחשוף" מידע נוסף אשר כאמור הגיע אליהם תוך ביצוע עבירות פליליות של ממש ומוחזק על ידם בניגוד לחוק.
הנתבעים בנוסף לשטייף כתבת המשטרה של גלי צה"ל, הם רזי ברקאי מגיש התוכנית מה בוער, נורית קנטי עורכת התוכנית, אילאיל שחר ראש מערכת החדשות בגלי צה"ל, שמעון אלקבץ מפקד גלי צה"ל וגלי צה"ל תחנת הרדיו הצבאית.
בתוך כך, הבוקר (ב') דחה שופט בית המשפט המחוזי בת"א, ציון קאפח, ערעור שהגישו כלי תקשורת על ההחלטה להשאיר את צו איסור הפרסום על שמותיהן של שתי החשודות הנוספות בחקירת המשטרה - שופטת שלום ועורכת דין.
מכתב התביעה של נוה עולה כי המכשיר הנייד של נוה הועבר לשטייף בתחילת דצמבר 2018. לפי הנטען הדבר נעשה על ידי "מאן דהוא אשר ככל הנראה ביקש להזיק לו" (לנוה) ואין פירוט במי חושד נוה שביצע את המעשה.
לפי התביעה המכשיר או המכשירים היו מוגנים בסיסמה ועצם קבלת המכשירים בידי שטייף כמו גם החזקתה בהם מגבשים עבירות פליליות מצידה.
נוה משתמש במה שאמר רזי ברקאי בשידור כי דובר ב"מזוודות חומר" וטוען כי מדובר באלפי אם לא עשרות אלפי פריטי מידע שונים. "שטייף פרצה להלכה וגם למעשה עמוק אל תוך חייו האישיים והפרטיים של התובע, פריצה שאיננה נופלת בחומרתה מפריצה לבית מגורים ובמובנים מסוימים אף עולה עליה".
לפי הנטען מדובר בפגיעה קשה ובלתי הפיכה בפרטיות התובע ובפרטיות של כל אלה עמם שוחח. לאחר מכן, נטען "העבירה שטייף את העתקי המידע שנצבר בו לעיון גורמים נוספים ובהם יתר הנתבעים: ברקאי, קנטי, שחר ואלקבץ".
הוכחה לדרך הפעולה של שטייף, טוען נוה, נמסרה במהלך "המשדר המיוחד" בגל"צ כי בהליך ה"עבודה" האזינו הנתבעים במשך שעות ארוכות לחומרים שבמכשיר הטלפון הנייד וכי החבורה הנכבדה "צללה" לחומרים.
"לשמוע ולא להאמין. שורה של אנשי תקשורת יושבת לה, צוללת כלשונה לכל פינה בחייו של התובע ומחככת ידיה בהנאה מרובה".
ב-16 בינואר הפכה לגלויה החקירה נגד נוה ולטענתו החקירה נולדה כולה לאחר ששטייף מסרה את העתקי המכשירים למשטרה.
באשר לנזקים שנטען כי נגרמו לנוה נכתב בתביעה כי נפגעה פרטיותו, שמו, משפחתו, משלח ידו, חובות אתיות החלות עליו מתוקף תפקידו ועוד. לפי התביעה המעשים גרמו לנוה נזק של מיליוני שקלים כפגיעה ישירה בהכנסתו, ובהיקף מוערך של 5 מיליון שקל לפחות לתקופה של שלוש שנים.
עוד נטען כי הופר חיסיון עורך דין הלקוח של נוה ונפגע המוניטין שלו ושמו הטוב. "התובע הוא עורך דין מוכר ומצליח בישראל. התובע עסק ועוסק בתיקים שחלקם בעלי פרופיל גבוה...". כן נטען כי דיון ער בעניינו התקיים ברשתות חברתיות בליווי אינספור בדיחות, קריקטורות, תמונות ועוד, אשר משפילות ומבזות את התובע והכל בהתבסס על המידע שהופץ על ידי הנתבעים.