האוצר שוקל להקל על השוטרים בהסכם השכר

משרד האוצר פועל להפחית את הרף הנדרש להוצאתה לפועל של ההחלטה לתת לשוטרים, שוטרים בגמלאות, אנשי שב"כ, מוסד וצוערים תוספות שכר של 22 מיליארד שקל ב־15 שנים. אלא שההקלות האלה עלולות לחשוף את המדינה לסיכונים.

לפי החלטת הממשלה המקורית מנובמבר, לפי החלטת הממשלה מנובמבר, כדי לממן את התוספת שניתנה בשל "היעדר ביטחון תעסוקתי", ולאחר שבית הדין הארצי לעבודה קיבל את עתירת אנשי גופי הביטחון, יבוצע קיצוץ רוחבי של 1.3% בתקציב המדינה ל־2019. עוד נקבע כי כדי שאנשי הביטחון יקבלו את התוספת עליהם להחתים 95% לפחות מכל אחת מהאוכלוסיות.

שוטרים בעבודה צילום: גיל נחושתן

אלא שעד כה, העותרים שדרשו את התוספות התקציביות לא הצליחו להגיע לשיעור החותמים שעליו סיכמו הצדדים ערב החלטת הממשלה. כעת מפעילים השוטרים לחץ עצום על שר האוצר ויתר הגורמים המעורבים לקבוע בהחלטת ממשלה כי אחוז התומכים שיידרש יהיה 90%, או שתימצא דרך אחרת להפחית את התמיכה הנדרשת. השוטרים, שעשו הכל כדי ללחוץ על השרים, הפקידים והתקשורת כדי לקבל את תוספת השכר השנויה במחלוקת, בזמן ששכרם הממוצע לפני התוספת של כ־7% מגיע לכ־17 אלף שקל, לוחצים על שר האוצר משה כחלון להעביר את התיקון בהחלטת ממשלה חדשה, למרות תקופת הבחירות והבעייתיות בקבלת החלטות פופוליסטיות בתקופה זו. ההחלטה צפויה לעלות בעוד שבועיים לאישור הממשלה.

המשמעות של הפחתת שיעור החותמים היא שחשיפת הממשלה לתביעות גדלה, משום שכל מי שלא חתם יוכל תיאורטית לתבוע את המדינה. ההסכם חל על כ־60 אלף אנשי כוחות הביטחון. כלומר, הפחתה של 5% בשיעור החותמים פירושה שמספר החתימות הנדרש יורד ב־3,000, שהם 3,000 תובעים פוטנציאליים. ההיקף הכספי של התביעות יכול להיות גדול, כי הפיצוי ניתן על 12 שנים לאחור ו־16 שנים קדימה, והוא אינו כולל ריבית והצמדה.

המדינה נקלעה למצב הזה כי החליטה לא לעתור לבג"ץ נגד פסיקת בית הדין הארצי לעבודה, ומשום שלא החליטה לבטל החלטה קודמת משנות ה־70 שעל פיה, שכר השוטרים וכוחות הביטחון מוצמד לשכר אנשי הקבע, שבו יש תוספת על היעדר ביטחון תעסוקתי. זו תוספת לא רלוונטית לעותרים כי הם ממילא נהנים מקביעות כעובדי מדינה. ההחלטה הקודמת לא בוטלה משום שכחלון וראש הממשלה בנימין נתניהו סירבו להיתפס כ"איש הרע" בסיפור.