הממשלה אישרה את הקיצוץ הרוחבי ומימון שכר השוטרים

הממשלה אישרה בצהריים את מימון שכר השוטרים, והנהגתו של קיצוץ רוחבי בתקציב המדינה. נגד ההצעה הצביעו שר הרווחה חיים כץ (ליכוד) ושר החקלאות אורי אריאל (הבית היהודי). על פי התוכנית, יקוצצו 22 מיליארד שקל (1.3% מתקציבי משרדי הממשלה). הקיצוץ ייתפרס על פני 17 שנה עד שנת 2035.

ההצעה כוללת גם תקצוב האירוויזיון וכן תקצוב של חצי מיליארד שקל לתוכנית לחיזוק הדרום.

שר האוצר משה כחלון התעקש לקיים היום (א') את ההצבעה בממשלה על מימון שכר השוטרים, והנהגתו של הקיצוץ הרוחבי. כחלון והאוצר חששו שאם ההחלטה לא תתקבל היום - אז הסיכויים לאשרה במועד מאוחר יותר קלושים לנוכח אווירת הקדמת הבחירות.

ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר האוצר משה כחלון צילום: עמית שאבי

במערכת הפוליטית רווחו שמועות על "דיל" כביכול בין כחלון לרה"מ נתניהו, לפיו בתמורה לאישור הקיצוץ בממשלה - יתמוך כחלון באי הקדמת הבחירות. כחלון אמור להיפגש בערב בעניין הבחירות עם נתניהו.

במשרד האוצר דחו את הידיעות הללו ואומרים כי אם הממשלה לא תאשר את ההצעה - אז – כחלון לא יפגע פוליטית כי הוא הגיש את ההצעה לממשלה.

הקיצוץ גרר קרב צעקות בממשלה

בזמן הדיון החל קרב צעקות בממשלה בין ראש לשכת ראש הממשלה למנכ"ל האוצר. ראש לשכת נתניהו יואב הורוביץ צעק על מנכ"ל האוצר שי באב"ד: "אתה שרלטן, פוליטיקאי שקרן שעושה עלינו סיבוב. תמשוך את ההחלטה". כל זאת, על רקע השאלה אם התאגיד יממן את האירוויזיון או שהסכום יילקח מהאוצר. במהלך הדיון הייתה הפסקה כדי לאפשר לראש הממשלה נתניהו ולשר האוצר כחלון לקיים התייעצות עם בכירי האוצר, ושעה קלה לאחר חזרת הנוכחים מההפסקה אושר הקיצוץ.

רבים מהשרים שהתנגדו העלו את נושא האירוויזיון וטענו כי התקציב צריך להילקח מהתאגיד בלבד, ולא ממשרדם. השרים הסכימו לקיצוץ מסוים ממשרדם רק לטובת עוטף עזה. בין היתר, גם השר נפתלי בנט ביקש לדחות את ההצבעה. במשרדו החלו בבדיקה לעומק במטרה לבחון אילו תוכניות חשובות ייפגעו כתוצאה מהקיצוץ.

כבר אתמול אמר השר לביטחון פנים גלעד ארדן כי הוא מתנגד לקיצוץ הרוחבי כי משרד האוצר החליט לקצץ ממשרדו סכום גבוה יותר ביחס לכל משרד אחר, בשל העובדה ששכר השוטרים והסוהרים יועלה. היום תקף אותו שר הרווחה חיים כץ ואמר לו: "אני לא מוכן להוריד ילדות לזנות בשביל השוטרים שלך". על פי התוכנית, ממשרד הרווחה יקוצצו 1.3%, כמו ביתר המשרדים. גורמים במשרד הרווחה אמרו כי "הם פוגעים גם בתכנית שנקראת 'נושמים לרווחה', שמטרתה להוציא משפחות ממעגל העוני".

בנימין נתניהו, יובל שטייניץ, גלעד ארדן ומירי רגב בישיבת הממשלה היום צילום : אמיל סלמן

השר לביטחון פנים, גלעד ארדן: "כל מי שמייחס לשכר השוטרים שיקולים פוליטים או מחטף, זה שקר. זו החלטת ממשלה משנות ה-70. צר לי שפקידים באוצר מנסים לצבוע את ההחלטה בצבעים פוליטיים". השרה מירי רגב אמרה שהיא מתנגדת לקיצוץ הרוחבי. בטח כאשר הוא מיועד בין היתר למימון האירוויזיון. "מוכנה לקצץ ממשרדי רק לטובת תושבי עוטף עזה".

נתניהו מיהר לברך ולגזור קרדיט ואמר כי "הממשלה אישרה היום שתי החלטות. האחת מתקנת 'היעדר קביעות וביטחון תעסוקתי' אצל משרתי מערכת הביטחון. זוהי בשורה לשוטרים, לגמלאי המשטרה, השב"ס, השב"כ והמוסד, המשרתים במסירות את ביטחון המדינה. זוהי בשורה שהם ייחלו לה שנים רבות. החלטה זו הוגשה לממשלה יחד עם שרי האוצר והשר לביטחון פנים. ההחלטה השנייה החשובה היא שריון מקור תקציבי לחבילת סיוע לשדרות וליישובי עוטף עזה, כפי שהבטחתי יחד עם שר האוצר ושר הפנים, בפגישתנו עם ראשי רשויות מעוטף עזה ביום חמישי האחרון. היישובים הללו עומדים בחזית ואנו תומכים בהם".

השר כחלון מסר כי "ההכרעה שהבאנו היום שמה סוף לגרירת הרגליים שנמשכה 13 שנים. קיבלנו החלטה הסטורית שעושה צדק עם השוטרים וגמלאי כוחות הביטחון שהקריבו במשך כל חייהם למען ביטחון המדינה ושמירת החוק".

גורמים באוצר אמרו: "לא יעלה על הדעת שמשרדי הממשלה יישאו בקיצוצים נרחבים ברווחה, בבריאות, בתשתיות, בביטחון, בחינוך ועוד, בעוד הקיצוץ נעשה כולו על מנת לתת תוספות שכר וגימלה לפעילי וגמלאי המשטרה, שב"כ והמוסד, והשר ארדן שהוביל את הקמפיין למתן התוספות האמורות, יתלונן שחלק קטן מהתוספות הללו יגיע מקיצוץ במשרדו. לא מעט שרים סבורים כי כל הקיצוץ שנועד לתוספות לאנשי ביטחון הפנים צריך לבוא אך ורק ממקורות המשרד לביטחון פנים ולא ממשרדיהם. בקשתו של ארדן לא לשאת בקיצוץ היא בגדר 'הרצחת וגם ירשת'".

מהמשטרה נמסר כי "תוספת השכר לשוטרים ולגימלאים היא בהתאם להחלטת ממשלה ש/33 ופסק הדין של בית הדין לעבודה. נזכיר כי לשוטרים לא קיימת כלל הזכות לשבות או להתאגד במטרה לשפר את תנאי שכרם ובכלל, וההחלטה על הצמדת השכר ניתנה בשעתו כפיצוי על חקיקה ששללה מהשוטרים זכות זו".

עוד נמסר מהמשטרה כי "כפשרה ועל מנת שלא להעמיס על תקציב המדינה, ויתרו השוטרים, הגימלאים והסוהרים, לפנים משורת הדין, על הצמדה וריבית בגין חוב שהצטבר במשך 13 שנים, ואף הסכימו לפריסת החזר הזכאות המלאה למשך כ-30 שנים מיום הזכאות (2006). משטרת ישראל תמשיך לפעול למימוש זכויותיהם, שכרם ותנאי שירותם של המשרתים בשורותיה".

"החלטה חמורה שתפגע אנושות בבריאות אזרחי ישראל"

סגן שר הבריאות ח”כ יעקב ליצמן אמר בתגובה לקיצוץ: "מדובר בהחלטה חמורה שתפגע אנושות בבריאות אזרחי ישראל. מחיתי נחרצות בפני רה”מ והשרים על הקיצוץ הצפוי והבהרתי כי זה עלול להביא להרס מערכת הבריאות בישראל. הקיצוץ הצפוי, הגדול ביותר בשנים האחרונות, יביא לפגיעה עד כדי ביטול של התכניות שנועדו להבטיח טיפול נאות באוכלוסיה. ביניהם - התכנית להורדת העומסים בחדרי המיון, התכנית לצמצום הזיהומים, התכנית לשיפור השירות בפגיות, קיצור תורים בהתפתחות הילד ועוד".

ליצמן הוסיף כי "הבהרתי לראש הממשלה כי צרכי הבריאות של אזרחי ישראל הולכים ועולים, לצד העלייה בתחלואת החורף שהחלה והצורך להתמודד גם עם הסיכונים להתפרצויות בתחלואת חצבת ושפעת. אני שב וקורא לשר האוצר ולראש הממשלה להחריג את צרכי הבריאות מחרב הקיצוץ התקציבי ואף להביא להגדלת התקציב לבריאות״.

יו"ר הוועדה לביקורת המדינה ח״כ שלי יחימוביץ' מסרה: "הקיצוץ הרוחבי הוא אסון, והוא פוגע אנושות בחינוך, ברווחה, בביטחון הפנים ובבריאות. מדובר בהרס מדינת הרווחה לטובת ספינים ורווחים פוליטיים, והדבר מעמיד באור מגוחך ועלוב כל הישג חברתי שהושג. קיצוץ רוחבי הוא לתמיד, והוא מגדיל הפערים, משום שמי שיש לו לא נפגע, ואילו עניים ומעמד ביניים ישלמו מכיסם מה שנגזל מהם בקיצוץ הזה״.

יו״ר מרצ ח״כ תמר זנדברג אמרה כי "ההחלטה לקצץ בשירותים החברתיים היא שערורייתית ואסור לעבור לה בשתיקה. נתניהו מנסה לייצב את הספינה השוקעת שלו על חשבוננו. לא הגיוני שאזרחי ישראל יהיו גלגל ההצלה של נתניהו".

שר החקלאות אריאל אמר כי "זוהי חרפה. הקיצוץ המאסיבי במשרד החקלאות יפגע קשות בענף החקלאות. ההצעה הוגשה כמה רגעים לפני כניסת שבת ולא היה לנו כל אפשרות להיערך. בישיבת הממשלה הסברתי כי גם כאן הופכים את החקלאים לשק החבטות לאחר שחוו קיצוץ במים לחקלאות. כל גזרה כזו תפגע בחקלאים הישראלים ובתוכניות החיזוק השונות של המשרד לטובת החקלאים".

רה"מ ושר הביטחון בנימין נתניהו מסרב לפי שעה להאריך את כהונתו של סגן שר הביטחון ח"כ אלי בן דהן (הבית היהודי). כששר מתפטר אזי פגה אוטומטית כהונתו של הסגן שלו, ולצורך מינוי מחדש דרוש אישור של הממשלה והכנסת.

בכנסת מעריכים כי בכך מבקש נתניהו ללחוץ על יו"ר הבית היהודי שר החינוך נפתלי בנט - התובע לעצמו את תיק הביטחון - שלא לתמוך בהקדמת הבחירות. בנט קרא בימים האחרונים להקדמת הבחירות.

בן דהן אמר בתגובה לאי מינויו מחדש לתפקיד סגן שר הביטחון בישיבת הממשלה:"המשבר הפוליטי תפס אותי בעיצומה של עבודה חשובה על פרויקטים רבים, למען משרתי המילואים, נכי צה"ל, תושבי יו"ש ועוד נושאים רבים. מדובר בחלק מההסכם הקואליציוני, והמשך פעילותי במשרד הביטחון אינו נוגע לעתיד הקואליציה, כפי שאינו נוגע לעבודתם של שאר השרים.

ניתן לבצע את התהליך הטכני באמצעות אישור טלפוני בלבד. אני בטוח שהשכל הישר וההגינות יגברו על כל שיקול אחר".

יצויין כי הממשלה אישרה עקרונית החלטה שתאפשר לתאגיד להציג בפני איגוד השידור האירופי שיש לו מקורות למימון האירויזיון. המדובר בסכום של כ-70 מיליון שקלים. ואולם, נתניהו אמר בדיון שהוא מבקש שאגף תקציבים יסגור שתהיה הלוואה והמדינה לא תיתן כסף למימון האירויזיון, אלא, הלוואה או שתהיה ערבה להלוואה שהתאגיד יקח.