המחלוקת נפתרה: מכרזי תחבורה ב־54 מיליארד שקל ייצאו לדרך

לאחר חודשים של דיונים, משרדי הכלכלה והאוצר הגיעו להסכם שיאפשר להוציא לפועל חמישה מכרזי ענק בתחום התחבורה בהיקף כספי מוערך של 54 מיליארד שקל, כך נודע ל"כלכליסט".

מדובר במכרזים להקמת קווי רכבת קלה בירושלים ותל אביב ונתיבים מהירים באיילון ובכביש ירושלים-תל אביב. בזכות ההסכמות, התעשייה המקומית צפויה ליהנות בשנים הקרובות מהשקעות בהיקף של מיליארדי שקלים בשנה.

ההסכמות פותרות מחלוקת ממושכת בין הרשות לשיתוף פעולה תעשייתי (רשפ"ת) במשרד הכלכלה, לאגף החשב הכללי במשרד האוצר.

המחלוקת התגלעה סביב השאלה אם הזוכות במכרזים בפרויקטי הענק האלה יחויבו ברכש גומלין, ומה מהרכישות שלהן בארץ ייחשב כרכש כזה.

הסיכום בין האוצר לבין הרשות דרמטי ויאפשר, כאמור, להוציא לדרך את המכרזים החשובים.

לשם ההמחשה, בתחילת 2018 התעוררה מחלוקת דומה על רקע מכרזים להפעלת קווי אוטובוסים, אלא שבמקרה הזה המשרדים עדיין לא הגיעו להסכמות.

במאי 2018 הסוגיה התגלגלה לבית המשפט בעקבות עתירה של התאחדות התעשיינים ואחת המתמודדות במכרז. מאז ועד היום הוקפאו כל המכרזים להפעלת קוי אוטובוסים, כולל מגה-מכרז שנועד להכפיל את כמות האוטובוסים בירושלים. 

כל הספקים יחויבו ברכש גומלין

על פי חוק חובת מכרזים, בכל מקרה שבו משרד או חברה ממשלתית מתקשרים עם ספק זר בהיקף של 5 מיליון דולר לפחות, מחויב אותו ספק לבצע רכישות בתעשייה המקומית בהיקף של 35% - 20% מהיקף העסקה שבה זכה.

חמישה מכרזי הענק שנכללו בהסכם ייצאו בשיטת PPP (קיצור של Public Private Partnership) במסגרתה נבחר ספק למימון והקמת הפרויקט, הוא נהנה מההכנסות שהפרויקט מניב למשך תקופה ארוכה שבדרך כלל עומד על 25 שנה, ובסיומה הוא מחזיר את התשתית לבעלות מדינת ישראל.

הרכבת הקלה בירושלים צילום: דוברות המפלגה כולנו

החברות שיזכו בחמשת המכרזים יפעלו כמעין אינטגרטור שירכז את כל אחד מהפרויקטים. כלומר, הן אלה שיתקשרו עם קבלנים שיקימו את הפרויקט, ולא המדינה. כך, מי שיבחר את ספקי הרכבות וקרונות, או את מערכות החשמל והמחשב, הן חברות פרטיות, שלא כפופות לחוק חובת מכרזים, ולא הממשלה או חברה ממשלתית שמחויבות לפעול על פי חוק זה.

באגף התקציבים רצו כי חובת רכש גומלין תוטל רק על האינטגרטור, כלומר החברה שמוציאה לפועל את הפרויקט בשלמותו, ולא על הקבלנים שהיא שוכרת.

לעומת זאת ברשות לשיתוף פעולה תעשייתי שבמשרד הכלכלה התנגדו לעמדה זו וביקשו כי החובה תוטל על כל אחד מקבלני המשנה.

לטענתם, הגישה של האוצר היא דרך להתחמק מרכש גומלין. זאת, משום שכ-30% מכל פרויקט כוללים שורה של עבודות בתחום ההנדסה האזרחית ועבודות אחזקה שמטבע הדברים היו מבוצעות על ידי ישראלים גם ללא חובת רכש גומלין.

אילו עמדת החשב הכללי היתה מאומצת, טוענים אנשי משרד הכלכלה, בשלב שבו היו נרכשים קרונות הרכבת, או מערכות החשמל, עסקאות במאות מיליוני שקלים היו חומקות מחובת רכש גומלין, שכן האינטגרטור כבר היה ממצה את חובותיו באותן עבודות הנדסה והדרכה.

במשרד הכלכלה טענו כי עמדת האוצר תגרום להפסדים גדולים לתעשיינים בישראל

המחלוקת בין משרד הכלכלה לחשב הכלכלי היא לא רק על פרשנות משפטית גרידא, אלא נובעת מחילוקי דעות עקרוניים,  היות שבמשרד האוצר מתנגדים לחובת רכש גומלין בטענה כי היא מרחיקה מתחרים ממכרזים, גורמת לסירבול המכרזים ומייקרת את הצעות המחיר. לעומת זאת, ברשות לשיתוף פעולה תעשייתי  גורסים כי מדובר במכרזי ענק שיניבו הכנסות נכבדות לגופים רבים, ומן הראוי כי גם התעשייה המקומית תיהנה מכך.

לאחר חודשים של מגעים בין המשרדים, הוחלט לאמץ את עמדת הרשות, כך שבכל מכרז באחד מ-5 הפרויקטים (למשל לרכישת קרונות, מערכות החשמל וכדומה) הזוכים יחויבו ברכש גומלין בשיעור שבין 20-35%.

עם זאת, כדי להקל על המתמודדות במכרזים הוחלט כי הן יוכלו לממש מחצית מחובת רכש הגומלין בהשקעות עקיפות בישראל שאינן קשורות לפרויקט. כלומר, החברה שמספקת קרונות רכבת תצטרך לבחור ספקים מקומיים לחלק ממערכות הרכבת (למשל כסאות או מטפים), אך תוכל לממש חלק מחובותיה גם בהשקעות שאינן קשורות.

לשם המחשה, חברת סימנס שזכתה בעבר במכרז לאספקת 330 קרונות בעלי הנעה חשמלית, היא תאגיד ענק העוסק במגוון תחומים והשקעותיה באחד מתחומים אלה בארץ יכולות להיחשב רכש גומלין, גם אם אינן קשורות לקרונות.

יגאל גורביץ, מנהל אגף רכש גומלין ברשות מסר ל"כלכליסט": "אנו מברכים על הסיכום לאור חשיבותו הרבה לקידום התעשיה הישראלית ובטוחים שמדובר בתחילתו של שיתוף פעולה פורה עם אגף החשב הכללי. מדובר בבשורה של ממש לתעשיינים המקומיים שצפויים להשתלב כספקי משנה בפרויקטי תשתית רחבי היקף בעקבות רכש הגומלין, לעבור הסמכות בינלאומיות, לרכוש ידע ייחודי ולהיפתח לשווקים חדשים".

שר הכלכלה והתעשייה, אלי כהן מסר: "נמשיך לעמוד על כך שחברות זרות ירכשו בחזרה מהתעשייה הישראלית, מה שיאפשר את הרחבת התעסוקה, התעשייה והכנסות המדינה.

רכש גומלין מייצר השקעה בתעשייה המקומית בכלל, ובתעשייה הקטנה והבינונית בפרט בהיקף של למעלה מ- 2 מיליארד דולר בשנה, ומהווה כלי נוסף למימוש היעד של משרד הכלכלה לחצות את רף ה-120 מיליארד דולר ביצוא השנתי".

שר האוצר משה כחלון מסר כי "הסיכום החדש יחזק את התעשייה הישראלית ויספק פרנסה לאלפי משפחות בישראל בשנים הקרובות. התעשייה הישראלית היא מהמתקדמות והאיכותיות בעולם ואני שמח שהצלחנו לעגן את מעמדה בפרויקטים לאומיים שנבנים כאן בארץ. נמשיך לחזק את התעשייה כי אכפת לנו ממנה ואכפת לנו מרבבות המשפחות המתפרנסות ממנה ברחבי ישראל".