עם לוי־אבקסיס גנץ מסמן נ"צ כלכלי מובהק

צירוף מפלגת גשר בראשות אורלי לוי־אבקסיס מוסיף ל"מפלגת הרמטכ"לים" של בני גנץ ומשה (בוגי) יעלון עוד נופך חברתי. אל מול הכישלון של גנץ ויעלון למשוך קצין בכיר נוסף ‑ הרמטכ"ל לשעבר גבי אשכנזי ‑ צירוף המפלגה של אבקסיס, ימים ספורים אחרי גיוס יו"ר ההסתדרות אבי ניסנקורן, נדמה כהצהרת כוונות אידיאולוגית: הכוורת של גנץ עומדת למשל בניגוד רעיוני מובהק למצע הכלכלי הליברלי שהציגו אתמול ראשי הימין החדש נפתלי בנט ואיילת שקד.

צילום: חורחה נובומינסקי, אלכס קולומויסקי, דנה קופל, אוהד צויגנברג, יובל חן, חיים הורנשטיין

לוי־אבקסיס התנתה את הצטרפותה לחוסן לישראל בקידום נושאים חברתיים ובמעורבות במגעים הקואליציוניים. היא תקבל גם שיריון ברשימה לאנשי מפלגתה, ובהם המשפטנית פרופ' יפעת ביטון ומנכ"ל משרד השיכון הפורש חגי רזניק, שהמליץ עם התפטרותו על הגדלת מלאי הדיור הציבורי. אלה יצטרפו למועמדים שכבר שובצו ברשימת חוסן לישראל ונחשבים "חברתיים", ובהם ראש מועצת ירוחם לשעבר מיכאל ביטון, איש החינוך חילי טרופר, ומייסדת "התעוררות בירושלים" מירב כהן, שהתפרסמה במאבקה בעושק הקשישים.

דירות מתקציב המדינה

לוי־אבקסיס, ילידת בית שאן, בתו של איש הליכוד דוד לוי, תושבת הפריפריה, תתפוס במפלגתו של גנץ את המקום השני בהירארכיה הכלכלית־חברתית אחרי ניסנקורן. אם יקים את הממשלה או יהיה שותף בה, גנץ צפוי להעניק לניסנקורן את התיק הכלכלי־חברתי הבכיר, ולדרוש עבור לוי־אבקסיס משרד חברתי אחר, כנראה הרווחה או המשרד לשיוויון חברתי.

במערכת הפוליטית מעריכים שבניגוד לניסנקורן, לוי־אבקסיס לא תתמקד בנושאי עבודה, כגון זכות השביתה, אלא ברווחה ובדיור ציבורי ‑ אחד מתחומי הפעילות הבולטים שלה בשתי הקדנציות האחרונות. בקידום סוגיית הזכות לדיור, לוי־אבקסיס פעלה לעתים קרובות בשיתוף פעולה עם חברי כנסת מהצד השמאלי של המפה, ובהם חברי הכנסת דב חנין ואילן גילאון.

בין היתר, לוי־אבקסיס תמכה בתוכניות להגדלת מלאי דירות הדיור הציבורי באמצעות רכישה ובנייה של דירות נוספות, מדיניות שיושמה במידה מסוימת בידי יואב גלנט, שר השיכון עד לא מזמן. היא קראה להקים דירות דיור ציבורי מתקציב המדינה. עם זאת, למרות אזהרות של גורמי המקצוע מפני דלדול מאגר הדירות, היא התנגדה להפסקת המכירה של דירות ציבוריות לדיירים במסגרת חוק הדיור הציבורי.

בדיונים על הצעת החוק להקמת הרשות להתחדשות עירונית, לוי־אבקסיס פעלה מול משרד השיכון לשילוב סעיפים שיבטיחו את זכותם של דיירי דיור ציבורי בדירות הנכללות בפרוייקטים להמשיך להתגורר בפרויקט החדש.

ב־2014 הדליפו עובדי עמידר ללוי־אבקסיס חומרים על ניסיונו של שר השיכון לשעבר אורי אריאל ויו"ר עמידר לשעבר יצחק לקס להעביר במחשכים את הבעלות ב־300 מנכסי החברה למוסדות ציבוריים, רובם תורניים. את המהלך בלם לבסוף מבקר המדינה.

באותה שנה חברה לוי־אבקסיס לסתיו שפיר ולחיליק בר (המחנה הציוני) בקידום חוק שכירות הוגנת שנועד להקשיח את הרגולציה על משכירי דירות ולהטיל הגבלות על ההעלאה השנתית של שכר הדירה. ההצעה אושרה לבסוף לפני כשנתיים בנוסח מרוכך מאוד, ללא ההגבלה על העלאת שכר הדירה.

לוי־אבקסיס מזוהה גם עם ההצעה לאפשר לרוכשי דירה ראשונה לקבל משכנתא על 90% ממחיר הדירה. ההצעה יושמה בחלקה בידי שר האוצר משה כחלון במסגרת תוכנית מחיר למשתכן.

בני גנץ. ישתף את לוי־אבקסיס במגעים הקואליציוניים צילום: רויטרס

פרישה הפגנתית

היציאה של לוי־אבקסיס לדרך עצמאית אירעה באמצע 2016, כשסרבה להצטרף עם מפלגתה, ישראל ביתנו, לממשלת נתניהו. היא נימקה זאת בסירובו של היו"ר אביגדור ליברמן להתעקש על יישום נושאים חברתיים בממשלה, אבל במפלגה טענו שעזבה משום שלא מונתה לשרה.

במסגרת הדיונים על התקציב המדינה לשנת 2017 קידמה לוי־אבקסיס בין השאר תוספת לתקציב שיקום השכונות, שנמצא אז באחריות אחיה, סגן שר השיכון דאז ז'קי לוי (ליכוד).

גנץ מצפה כעת מראש גשר שלא רק תתרום למפלגתו ניסיון פרלמנטרי ‑ שחסר לרוב האנשים ברשימתו ‑ אלא גם תהיה ראש גשר לקולותיהם של תושבי הפריפריה, הזוגות הצעירים ומחוסרי הדיור.