ניצנים של שינוי בחברה הבדואית

החברה הבדואית בנגב היא האוכלוסייה הענייה בישראל, לצד ערביי מזרח ירושלים, ובה 68% החיים מתחת לקו העוני. כך קבע דוח העוני האחרון של המוסד לביטוח לאומי.  

בעשור האחרון הרימה ממשלת ישראל את הכפפה, בהובלתו של האגף לפיתוח כלכלי חברתי בחברה הבדואית במשרד החקלאות, ויזמה מהלך מקיף לקידום מצבה החברתי-כלכלי של החברה הבדואית. בשנת 2017 החלה לפעול תוכנית החומש השנייה, התוכנית לשנים 2022-2017, אשר עלותה 3.2 מיליארד שקל – תוספת משמעותית לעומת תוכנית החומש הראשונה, מ-2012, אשר פעלה בהיקף של 1.3 מיליארד שקל.

החברה הבדואית בנגב ניצבת בתחתית המדרג החברתי-כלכלי בישראל זה שנים רבות, ואף על פי כן בשנים האחרונות ישנם סימנים שמשהו משמעותי קורה בה. אחד השינויים החברתיים-כלכליים הדרמטיים שמתרחשים בחברה הבדואית הוא כניסת הנשים הבדואיות לשוק העבודה. על פי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, לפני כ-15 שנים היו פחות מ-5% מהנשים הבדואיות בנגב מועסקות מחוץ למשק הבית, ואילו כיום, אחת מכל ארבע נשים (כ-25%) מועסקת מחוץ למשק הבית.

כפי שעולה מניתוח נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, על ידי מכון מאיירס-ג'וינט-ברוקדייל, נראה כי אחד הגורמים המשמעותיים ביותר לגידול בתעסוקה הוא העלייה ברמת ההשכלה של הנשים הבדואיות. עלייה זו תרמה בשנים האחרונות לכמחצית מהגידול בשיעורי התעסוקה של הנשים הבדואיות. בין 2008 ל-2016 הוכפל שיעור הסטודנטיות הבדואיות לתואר ראשון, ובשנת 2016 הוא עמד על כ-10% מקרב בנות 29-20. זהו שינוי דרמטי, ואף על פי כן נותר שיעור הסטודנטיות הבדואיות רק כחצי מהשיעור המקביל בקרב כלל הנשים בישראל; והדרך לסגירת הפערים עודנה ארוכה.

העיר רהט צילום: ישראל יוסף

הניצנים לשינוי חברתי-כלכלי נראים כבר בשטח, אך יש לזכור כי שינויים חברתיים-כלכליים משמעותיים דורשים השקעה ארוכת טווח, בעיקר בחינוך ובתשתיות. בד בבד עם יישום תוכניות החומש הממשלתיות, חשוב לבחון לאורך הדרך את האתגרים העולים מהשטח – ובהם מיעוט התלמידים הניגשים לבגרות ברמת 5 יחידות במתמטיקה, מיעוט הסטודנטים במקצועות הטכנולוגיים ומיעוט הגברים הבוחרים בלימודים אקדמיים.

אלו חלק מהאתגרים שעל הממשלה לסייע בטיפול בהם כדי לסגור את הפערים שנפערו במשך שנים רבות בין החברה הבדואית בנגב לכלל החברה בישראל.