חללית? קודם שהרכבות יגיעו בזמן

ממשלת נתניהו החמישית טרם הורכבה, אך יצאה רשמית לדרך עם הבטחה ראשונה. ראש הממשלה היוצא והנכנס, בנימין נתניהו כבר הכריז: "אנו מתכוונים לשגר את בראשית 2. ממשלת ישראל, שהשתתפה בשיגור החללית הראשונה, תשתתף גם בשיגור החללית השנייה". למרות הגירעון העצום שממשלתו הקודמת הצליחה ליצור, כבר הבטיח נתניהו כסף למימון החללית הבאה. בראשית המקורית היתה יוזמה פרטית שקיבלה מימון ממשלתי זעום (כ־2.5% מהמימון), בעוד שמרבית הכסף הגיע מפילנתרופים.

בנימין ושרה נתניהו באירוע הנחיתה - שלא הושלמה - של החללית בראשית על הירח צילום: ‏‏ניצן סדן

בראשית היא הצלחה אדירה לישראל. העובדה שהתרסקה על הירח זניחה. רק שלוש המעצמות העולמיות (ארה"ב, ברית המועצות לשעבר וסין) הצליחו לעשות זאת קודם, אך בניגוד מוחלט לישראל, ממשלותיהן שילמו הון עתק. ממשלת ישראל עשתה זאת עם השקעה של 10 מיליון שקל בלבד מתוך עלות כוללת של 100 מיליון דולר, סכום מצחיק במונחי חלל.

החלטת נתניהו נכונה ומוצדקת: יש להצלחה של בראשית שני היבטים. הראשון, העולם העוין ראה פנים אחרות של ישראל שאינן קשורות לפלסטינים ולסכסוך. ואולי חשוב יותר: אלפי ילדים ישראלים החלו להתעניין בחלל, טכנולוגיה ומדעים אחרי שצפו בטלוויזיה, מה שכבר כונה "אפקט בראשית". התרומות האלה מוכרות כ"השפעה חיצונית חיובית" – התועלת או העלות מעסקה כלכלית שמוטלת על פירמות או אנשים שאינם מעורבים ישירות בעסקה. כמו כל השפעה חיצונית, מישהו חייב לשלם או להזדכות עליה. לכן טבעי שהממשלה תבקש להשתתף במימונה.

שיבושים בתחנת רכבת ההגנה בת"א צילום: עמרי מתתיהו

אלא שאסור להתבלבל: המוניטין של ישראל וחוסנה עדיין יימדדו בפרמטרים אחרים, הרבה פחות רומנטיים או מורכבים מהנחתת חללית על הירח. למשל, רכבות שיעמדו בזמנים או ספירה תקנית של פתקים בבחירות. נכון, אלה דוגמאות קיצוניות, לא מלהיבות, שמקנות הרבה פחות גאווה לאומית, אבל הממשלה החדשה חייבת לעסוק, ובעיקר לתקצב את ה"חיים עצמם" ופחות להתבשם בהישגים הללו.

הדוגמה הקיצונית ביותר, להבדיל אלף אלפי הבדלות, היא צפון קוריאה: האזרחים מתים מרעב, אך פיתוח נשק גרעיני, טיפוח ספורטאים ומצעדי ראווה יש למכביר. העולם כבר הפנים: ההישגים הללו מיועדים להסתיר חוסרים ולא להדגיש יתרונות. ישראל רחוקה משם שנות אור, ומשכך, החברה והכלכלה בישראל יימדדו על פי פרמטרים אחרים לחלוטין.