מחדל בקק"ל: המכון שתוקצב במיליון שקל בלי לעשות כמעט כלום
במהלך שלוש שנים המכון לחקר שימושי קרקע של קק"ל שילם למנהלו 35 אלף שקל בחודש, השקיע 150 אלף שקל בכנס של 30 איש והחביא את עותקי כתב העת שהפיק במחסן. המבקר: "לשקול את המשך קיומו של המכון"
דו"ח של מבקר המוסדות הלאומיים סטיבן סתיו קובע כי המכון לחקר מדיניות קרקעית ושימושי קרקע בקרן הקיימת לישראל לא קיים כמעט כל פעילות בשלוש השנים האחרונות.
זאת למרות שתקציב המכון בשנים אלה נע בין מיליארד שקלים ל-1.75 ומנהל המכון פעיל מרצ ישראל כהן, שהוא מינוי פוליטי, קיבל תשלום של 35 אלף שקל מדי חודש (בחשבונית). סתיו ממליץ "לשקול את המשך קיומו של המכון", תוך העברת תפקידיו למסגרות אחרות בקק"ל.
- קק"ל שוב שמה רגליים לבדיקות של מבקר המדינה
- ועדת האיתור אישרה פעמיים - ודירקטוריון קק"ל צפוי לאשר את מינויו של מנהל חטיבת החינוך
- דני עטר: "קק"ל תקצה קרקע להקמת 1,600 יח"ד בגוש עציון"; משבח את ליברמן
מטרת המכון היא "להתוות מדיניות והמלצות לפעולה בנושא שימושי קרקע, ולגשר בין מחקר אקדמי לסוגיות יישומיות בנושא". המבקר קובע כי "ההשקעה במכון מסתכמת בכמיליון שקל בשנה בממוצע, בעוד היקף פעילותו דל ביותר. לא קיימת תוכנית עבודה שנתית, ולא קיים פיקוח על ביצוע הפעילות ותשלום ההוצאות. פעולות שבוצעו היו כרוכות בבזבוז משאבים ובחוסר יעילות מובהק".
יו"ר המכון הוא יו"ר קק"ל דני עטר מהעבודה. מנהל המכון ישראל כהן נחשב מקורב ליו"ר מרצ לשעבר זהבה גלאון. ההתקשרות עם כהן החלה ב־2014 בהיקף של 35.1 אלף שקל. בין השירותים שהתחייב לספק: ניהול הועדה המייעצת למכון, עריכת כנס שנתי, ביצוע ימי עיון והפקת ספרים ומחקרים. בפועל לא מונתה ועדה מייעצת, מה ש"גרר פעילות לא אפקטיבית ובזבוז משאבים". בכל התקופה הזו לא כונס הפורום הישראלי למדיניות קרקעית.
במהלך שלוש שנים פורסמו שישה גליונות של כתב העת "קרקע" העוסק במדיניות קרקעית.
הפקת כל גיליון עלתה כ־50 אלף שקל, סכום מופקע לטענת המבקר. רוב 700 העותקים המודפסים לא הופצו מעולם אלא אוחסנו במחסן בעלות שכירות שנתית של 50 אלף שקל.
משנת 2012 המכון לא תמך בהוצאה לאור של ספרים או כתבי עת. בשנים האחרונות קיים רק שני כנסים: ב־2015 וב־2017. באוקטובר 2018 אמור היה להיערך כנס נוסף, שהושקעו בו 150 אלף שקל. לכנס הגיעו רק כ־30 איש, רובם עובדי קק"ל, והוא בוטל.
למרות הפעילות האפסית, בדצמבר 2017 הוגדל שכרו של כהן ל־62 אלף שקל בחודש, שהיו מיועדים לממן גם מזכירה ועוזרת מחקר (בעלות של 17 אלף ₪ לחודש). כעוזרת מחקר מונתה חברת ההנהלה הציוניות מטעם העבודה דבי בן עמי, אך המבקר קבע שלא מדובר בניגוד אינטרסים. בן עמי הקדישה את רוב עבודתה ב-2018, בעלות של כ-150 אלף שקל, לכתיבת קול קורא למחקר בנושא מאגרי מים. למרות שכמעט סיימה את הכנתו, הוא טרם פורסם. בן עמי אמרה בתגובה שביצע עבודת מחקר מקיפה וחסרת תקדים בנושא מאגרי המים, שתבוא לידי ביטוי כשיפורסם הקול הקורא.
באוגוסט 2018 התפטר כהן. המבקר מעיר: "להבנתנו, הלחץ שהופעל על מנהל המכון להגיש דיווחי נוכחות הביא להתפטרותו, אך לא ברור מדוע שולמו החשבוניות האחרונות, ללא דיווחים".
כהן מסר בתגובה למבקר: "המכון לא היה עצמאי אלא פעל כמחלקה בתוך קק"ל. לא היתה לי סמכות לאשר פרויקטים או תשלומים. במקרה של אי שיתוף פעולה לא יכולתי לקדם את פעילות המכון". את העובדה שהקול קורא למחקר בנושא מאגרי מים הוקפא, הוא מסביר בכך שהמחלקה המשפטית של קק"ל לא ביצעה את השינויים הדרושים.
מקק"ל נמסר בתגובה כי "מדובר בנושא שטופל ע״י הקרן כבר לפני מס׳ חודשים, עוד לפני פרסום הדו״ח. זאת, לאחר שהארגון עצמו זיהה את הבעייתיות בנושא ותיקן את הליקויים בעצמו".