רעידת אדמה בעוצמה של 4.4 הורגשה בישראל

רעידת אדמה בעוצמה של 4.4 הורגשה הערב (יום ד') ברחבי הארץ. גולשים רבים ממקומות שונים דיווחו על כך שהרגישו את הרעידה. לא דווח על נפגעים או על נזק. 

לפי המכון הגיאופיסי, הרעש שפקד את הים התיכון הורגש בארץ בשעה 19:53. מוקד הרעש היה 200 קילומטרים מערבית לחופי ישראל ובעומק של 10 קילומטרים. 

רעידת אדמה צילום: שאטרסטוק

קובי, תושב רחובות, סיפר: "הרגשתי שכל הבית רועד, והתקשרתי לנכדים שלי לוודא שהכול בסדר. מההתחלה חשבתי שזה רעידת אדמה, לא נכנסתי לממ"ד כי אין לי כזה בדירה, אחרי שתיים-שלוש שניות זה עבר".

ינון ברור מראש העין אמר: "ישבנו בסלון ופתאום הרגשנו שהספות קצת מתנדנדות, העלים של העציצים זזו. כל כמה שבועות יש משהו כזה, הפעם זה היה קצת יותר מהרגיל. זה נמשך רק כמה שניות, לא מעבר לזה".

דני כהן, תושב תל אביב, סיפר: "ישבתי לראות טלויזיה והרגשתי שהבית זז. הבנתי שזו רעידת אדמה כי תמונה זזה על הקיר. זה היה כמה שניות אבל זה הרגיש הרבה יותר. לא הרגשתי דבר כזה בעבר".

דוד מפתח תקווה: "הסתכלתי על מנורה והיא זזה מצד לצד. זה נמשך כמה שניות". דבורה שמרון-אדרי מירושלים סיפרה: "הייתי בשיעור ביולוגיה וכל הכיתה צפתה בלוח, ואז פתאום התחיל המקרן לזוז והשקופית ריצדה. לקח לנו שנייה להבין, אבל מהר מאוד התאפסנו והבנו שזו רעידת אדמה. זו הייתה בעיקר חוויה מצחיקה, וזה עבר מהר מאוד כך שלא כל כך נבהלנו".

רוית אזולאי מבאר שבע אמרה: "ראיתי את המנורה בחדר מתנדנדת והבנתי שיש רעידת אדמה".

עמנואל גיליס, תושב שכונת גילה בירושלים, סיפר: "הרגשנו את הרעידה למשך שתי שניות. הספה, המיטה, כל מי שישב בבית הרגיש את הרעידה. אשתי קצת צעקה בבהלה 'מה קורה?', הבת שלי שכבה במיטה, אני ישבתי על כיסא וישר קמנו והבנו שהייתה פה רעידת אדמה. רק בשנייה הראשונה זה היה מלחיץ, אבל מהר מאוד חזרנו לשגרה ועכשיו הכול בסדר".

הנחיות פיקוד העורף

בעת רעידת אדמה "שטח פתוח הוא הכי בטוח", אם אין באפשרותכם לצאת מהמבנה:

1. היכנסו לממ"ד והשאירו את הדלת פתוחה.

2. אם אין ממ"ד, צאו אל חדר המדרגות ואם ניתן המשיכו לרדת אל היציאה מהבניין.

3. רק אם אינכם יכולים לפעול כך, תפסו מחסה תחת רהיט כבד, או שבו על הרצפה צמודים לקיר פנימי.

הפעם הקודמת שבה רעדה האדמה הייתה בינואר השנה. אז הורגשה רעידה בעוצמה של 3.6 בצפון הארץ. גם אז לא דווח על נפגעים או על נזק. 

החשש מאלפי הרוגים

ביולי בשנה שעברה פרסם מבקר המדינה דו"ח מיוחד שבדק את מוכנות ישראל לרעש בעוצמה משמעותית. בדו"ח נקבע כי המדינה אינה ערוכה כנדרש לאירוע של רעידת אדמה.

הדו"ח התפרסם אז אחרי שורה של רעידות אדמה שפקדו את צפון הארץ ומקורן היה באזור הכינרת. 

המבקר, השופט בדימוס יוסף שפירא, כתב כי על ועדת ההיגוי בנושא רעידות אדמה לוודא כי הגופים הנוגעים בדבר נערכים באופן מלא ולפעול להגברת המודעות הציבורית לחשיבות ההיערכות לרעידת אדמה, שאף כי יש ספק לגבי מיקומה, עוצמתה והעיתוי שלה - ברור כי בוא תבוא. על פי התרחישים, ברעידת אדמה חזקה בישראל ייהרגו 7,000 בני-אדם ועוד עשרות אלפים יזדקקו לטיפול רפואי. 170 אלף ישראלים יישארו ללא קורת גג.

בדו"ח המיוחד מצא המבקר שורה ארוכה מאוד של ליקויים, והוא מתחיל מהגוף הראשי שהוקם לצורך הטיפול בנושא: "ועדת ההיגוי". ועדת שרים הטילה עליה לקדם את היערכותה של המדינה לרעידת אדמה, ואולם הממשלה לא העניקה לה סמכויות אופרטיביות שיאפשרו לה להשיג את המטרה שלשמה הוקמה, ולכן אין לוועדה סמכות חוקית לחייב את משרדי הממשלה, את גופי התשתית ואת הרשויות המקומיות להיערך לרעידת אדמה. 

המבקר בדק גם את עניין תשתיות הגז הטבעי, ומצא כי במקרה של רעידת אדמה חזקה ייתכנו שיבושים קשים מאוד באספקת החשמל. קיים חשש שצינור הגז הימי היחיד שמוביל גז לישראל ייפגע. לפיכך, עיכובים במימוש התוכנית לחיבורם של מאגרי גז טבעי נוספים למערכת ההולכה דרך נקודת כניסה נוספת, לשם יתירות באספקת הגז למשק וביזור הסיכונים, מעמידים את משק החשמל, המבוסס ברובו על גז טבעי, בסכנה של שיבושים חמורים במקרה של רעידת אדמה.