"כשהיה צריך להזיז משהו – שילמו. ככה זה עבד בקניה"
אחרי שמכרה את האחזקות בשיכון ובינוי ובתעשיות מלח, וכן את גרעין השליטה בבנק הפועלים, המשטרה המליצה להעמיד לדין את שרי אריסון, יחד עם שורה ארוכה של בכירי החברה. הכנסות שיכון ובינוי ב-2010-2018 הסתכמו ב-1.471 מיליארד שקל. מקורב לחקירה: "אם למשל בנו כביש והיה צריך לעבור בשדה של מישהו, היו משלמים למי שצריך"
פרשת השוחד והלבנת ההון מהגדולות שנחקרו עד היום בשוק ההון הישראלי, ושעשויות להיות לה השלכות משמעותיות בעתיד על פעילותה בחו"ל של חברת התשתיות, הבנייה והיזמות הגדולה בישראל - שיכון ובינוי - עולה שלב. רשות ניירות ערך והיחידה הארצית לחקירות הונאה במשטרה (יאח"ה) הודיעו אתמול על סיום חקירת החשד לפיו שורה של בכירים בשיכון ובינוי היו מעורבים בין השנים 2008–2018 במנגנון ששילם שוחד בהיקף של עשרות מיליוני שקלים לעובדי ציבור בקניה – בהם שרים לשעבר ופקידי ממשל בכירים – במטרה לזכות ולקדם במהירות ביצוע של פרויקטים, שהצמיחו עבודות והטבות הנמדדות במאות מיליוני שקלים.
- פרשת השוחד בשיכון ובינוי: המלצה להעמיד לדין את שרי אריסון, עופר קוטלר ואפרת פלד
- האסיפה בשיכון ובינוי אישרה את שכרו של אייל לפידות
עד 7 שנות מאסר
"עמדת משטרת ישראל ורשות ניירות ערך", נמסר אתמול בשורה התחתונה של ההודעה, "היא כי התגבשה תשתית ראייתית מספקת לכאורה לביסוס החשדות נגד חברת בינוי ושיכון ובנותיה, וכנגד שורה של בכירים בחברות, לרבות רואה חשבון מבקר, בעבירות שעניינן מתן שוחד לעובד ציבור זר, רישום כוזב במסמכי תאגיד, קשר לפשע, שיבוש מהלכי משפט, איסור הלבנת הון ועבירות דיווח מטעה במטרה להטעות משקיע סביר לפי חוק ניירות ערך".
שרי אריסון צילום: מוטי לבטון
מאחורי ההמלצה הגורפת של צוות החקירה עומדת בעצם כל שדרת השליטה והניהול בשיכון ובינוי ובחברות הבנות שלה, בתקופה שבה שרי אריסון היתה בעלת השליטה, ובטרם מכרה ביוני 2018 את השליטה (46.9%) בחברה לאיש העסקים נתי סיידוף בתמורה ל־1.1 מיליארד שקל.
מדובר מלבד אריסון עצמה גם ביד ימינה בעסקיה בישראל ודירקטורית לשעבר בשיכון ובינוי, אפרת פלד; בשני היו"רים לשעבר – רוית בר־ניב, ומשה לחמני; בשני המנכ"לים לשעבר, עופר קוטלר וירון קרסי; וכן במנהלים בכירים של פעילות החברות הבנות מקבוצת SBI בשוויץ ובקניה, באנשי כספים, מבקרים, יועצים משפטיים ועוד. לפי התיקון לחוק העונשין מ־2008, שהכיר בעבירה של מתן שוחד לעובד ציבור זר כעבירה על החוק הישראלי, העונש המקסימלי הוא עד 7 שנות מאסר וקנס של 1.1 מיליון שקל ליחיד.
צילום: סיון פרג', צביקה טישלר, שאול גולן
אלא שהחשש המרכזי של המשקיעים ובעל השליטה סיידוף, הוא החשיפה הכספית של שיכון ובינוי במקרה שיוגש כתב אישום והחברה תורשע. החוק קובע כי ניתן להטיל על חברה קנס של 2.2 מיליון שקל או פי 4 משווי טובת ההנאה שהושגה, או שהיתה כוונה להשיגה, באמצעות מעשה העבירה – הגבוה מביניהם. כלומר קנס שיכול להגיע גם למאות מיליוני שקלים.
170 מיליון שקל מהבכירים
לפי דו"חות שיכון ובינוי, שנסחרת בבורסה של תל אביב לפי שווי של 3.6 מיליארד שקל, בין השנים 2010–2018 היא והחברות הבנות שלה שפעילותן עמדה בלב החקירה – חברת AG SBI International ו־SBI קניה – הפיקו הכנסות של 1.471 מיליארד שקל מהפעילות החשודה בקניה.
על ההיקף הענק של הרווחים שהפיקו החברה והבכירים (בשכר ובבונוסים) כתוצאה מהפעילות האסורה לכאורה, ניתן ללמוד מהיקף הנכסים שהקפיאו המשטרה והרשות במהלך החקירה – כ־420 מיליון שקל. מתוך זה 250 מיליון שקל הם כספים שהוקפאו לחברה עצמה, כדי שניתן יהיה לחלטם לקופת המדינה, במידה שהחברה תורשע. כפי שנחשף ב"כלכליסט", בתחילת החקירה הקפיא צוות החקירה גם נכסים וכספים רבים לשורה של חשודים בכירים. סכום הנכסים שהוקפאו לבכירים עצמם עומד על כ־170 מיליון שקל.
התזה המרכזית של צוות החקירה, שתעמוד בקרוב לבחינה והחלטה של צוות הפרקליטים מפרקליטות מיסוי וכלכלה שליווה את התיק, היא שכל שדרת ניהול החברה – מלמטה ועד למעלה – היתה מעורבת או מודעת לקיומו של מנגנון תשלומי השוחד בקניה. פרקטיקה שאולי מקובלת במדינות עולם שלישי, אולם התיקון לחוק משנת 2008, שחוקק בלחץ ה־OECD, בא לנסות לצמצם אותה באופן משמעותי.
לאור זאת ההמלצה המרכזית לגבי כל המעורבים היא להעמיד אותם לדין על ביצוע עבירה של מתן שוחד לעובד ציבור זר. על עבירות אלה מצורפות עבירות נוספות לפי חלקו של כל אחד – הלבנת הון, עבירת דיווח (דירקטורים), רישום כוזב (מנהלים) וכו'.
לפי גורם המקורב לחקירה, מנגנון השוחד פעל באופן שיטתי לא רק כדי לגרום לשיכון ובינוי לזכות במכרזים בקניה. אלה אגב זכו לרוב למימון ועידוד של הבנק העולמי, שפתח בעצמו בהליכי חקירה נגד שיכון ובינוי, ולפי דיווחיה לבורסה אף עשוי לפסול אותה מלהמשיך להשתתף במכרזים שהוא מממן.
עיקר התשלומים, כך הגורם, היו כדי לקצר ולזרז הליכים מול השלטון. "אם למשל בנו כביש והיה צריך לעבור בשדה של מישהו, היו משלמים למי שצריך בשלטון כדי שזה יקרה ומהר ובלי עיכובים וביורקרטיה", אמר הגורם. הוא הוסיף כי "השוחד היה ברמות ודרגים שונים בקניה – שרים לשעבר ובפקידים בכירים. כשהיה צריך להזיז משהו – שילמו. ככה זה עבד, ובחברה ידעו שככה זה עובד".
המחברת של בנו
אחת השאלות המרכזיות שהעסיקה את צוות החקירה, ואת רשות ני"ע באופן ספציפי, היא כיצד בוצעו והוסוו התשלומים הלא חוקיים. החקירה העלתה כי בשלל סניפי החברה באפריקה, ובדגש על קניה, היה נוהג לבצע תשלומים במזומן, ללא קבלות. כספים אלה שהוחזקו במעין קופות קטנות היו בעצם הבסיס למנגנון תשלומי השוחד. כדי לכסות את התשלומים הלא חוקיים, כך החשד, הוצאו בהמשך חשבוניות פיקטיביות כדי להסתיר את המטרה האמיתית של הוצאות.
לפי החשד, כאן נכנסו לפעולה אנשי הכספים בסניף קניה שערכו התאמות בין הסכומים בחשבוניות הפיקטיביות לדיווחים הרשמיים. בורג מרכזי במנגנון תיעוד והעברת כספי השוחד של BSI בקניה, היה בנימין ("בנו") ארביט, מנהל אזור מזרח אפריקה בשיכון ובינוי. ארביט ניהל את הרישומים של כספי המזומן שהחברה שילמה בקניה לפקידי ציבור. המשטרה תפסה במסגרת החקירה את מה שמכונה "המחברת של בנו" – מחברת חשבון בעלת כריכה אדומה, שהיתה שייכת לארביט, ובה ישנו תיעוד של סכומי הכסף במזומן ששולמו לכאורה לפקידי הציבור בקניה.
אריסון אולי רצתה להתרחק מהבעיות בשיכון ובינוי, אבל היא לא הצליחה לחמוק מהן. בשנים האחרונות פתחה אריסון במהלכים למכור או לחסל כליל את אחזקותיה בחברות ישראליות, לעתים במחירים נמוכים, בסכום של כ־3.5 מיליארד שקל. כך למשל היא התנתקה מגרעין השליטה בבנק הפועלים ומימשה מניות ב־1.3 מיליארד שקל; מכרה את אחזקותיה בחברת מערכות המים מיה לקרן אירופאית בכ־900 מיליון שקל; ומכרה מניותיה בחברת תעשיות מלח לקרן פורטיסמו ב־160 מיליון שקל.
מעל הכל מיהרה אריסון, כנראה מתוך ניסיון נואש להימלט ללא פגע מלהבות פרשת השוחד, להיפטר מהשליטה בשיכון ובינוי. ביוני 2018 היא מכרה את השליטה לסיידוף ב־1.1 מיליארד שקל – הנחה של 200 מיליון שקל על מחיר המניות בשוק. אריסון, כך נקבע בהסכם, לא תשפה את סיידוף על הקנסות שתשלם שיכון ובינוי בפרשת השוחד. בכך, היא קיוותה, היא תשים את הפרשה מאחוריה.
אלא שלצוות החקירה היו מחשבות אחרות. במהלך הגל השני של החקירה, עם הצטרפות רשות ני"ע, הוחלט לחקור את רמת הידיעה והמעורבות שלה בתשלומים האסורים לכאורה בשיכון ובינוי. אריסון אמנם לא נשאה בתפקיד רשמי של דירקטורית, אולם יד ימינה ואשת סודה בכל עסקיה בישראל, אפרת פלד, ישבה בדירקטוריון החברה במשך שנים רבות ונחשפה לנעשה. ולא רק פלד. גם קוטלר, המנכ"ל לשעבר. בצוות החקירה סבורים שראיות שאספו מעידות שאריסון ידעה, ולכל הפחות היתה צריכה לדעת, בדיוק מה הולך באפריקה.
עו"ד נתי שמחוני המייצג את שרי אריסון ואפרת פלד מסר: "אנו סמוכים ובטוחים שכאשר הפרקליטות תבחן את הדברים כהווייתם, היא תגיע להחלטה מושכלת לפיה לא דבק כל רבב בהתנהלותן של שרי אריסון ואפרת פלד – ותורה על סגירתו של התיק". מעוה"ד פנחס רובין וארז הראל ממשרד גורניצקי ושות', המייצגים את קבוצת שיכון ובינוי נמסר: "החקירה נסובה על חשדות לפעילות משכבר השנים, של חברה נכדה זרה באפריקה. מאז האירועים הנחקרים, שינתה החברה כליל את פניה ואת בעליה. הדברים יובהרו לפרקליטות וכמקווה יפלו על אזניים קשובות. החברה מכחישה כל מעורבות לפעילות בלתי חוקית ואף נוקטת צעדים קפדניים כדי לעמוד בסטנדרטים בינלאומיים בתחומי הציות והתנהלות תאגידית תקינה".
מטבע ועד BSGR: החברות שהסתבכו
מה משותף לשרי אריסון, בני שטיינמץ, סמי קצב והאחים הראל, ישראל, גיל וחן שפירא? כולם אנשי עסקים שעומדים בשנים האחרונות בלב חקירות פליליות שמנהלת היחידה הארצית לחקירות הונאה (יאח"ה), בסיוע רשות המסים או רשות ני"ע, בחשד לביצוע עבירות שוחד.
מאז 2008 הצטרפה ישראל למאמץ בינלאומי נגד שוחד לעובדי ציבור זרים ברחבי העולם. עד אז החוק בארץ לא אסר על ישראלים לשחד עובדי ציבור זרים לשם קידום פעילותם בחו"ל.
עתה הפרקליטות דוחפת לחקור חברות ישראליות שעל פי החשד "משמנות" פקידים לקידום עסקיהן.
הראשונה להיקנס היתה ניפ גלובל בדצמבר 2016, שהואשמה בקידום עסקיה באפריקה באמצעות שוחד. החברה נקנסה ב־2.5 מיליון שקל.
מאז נפתחו חקירות משמעותיות בהרבה: שיכון ובינוי היא הגדולה שבהן, ואחריה חקירה נגד טבע, בעקבות הסדר שאליו הגיעה עם הרשויות בארה"ב על תשלומי שוחד ברוסיה ומקסיקו. סמוך לפתיחת החקירה בארץ טבע שילמה 75 מיליון שקל, והתיק נסגר.
חקירה גדולה נוספת היא נגד חברת הכריה BSGR של בני שטיינמץ על תשלומי שוחד בהיקף של עשרות מיליוני דולרים ברומניה וגינאה, בתמורה לזכויות כריה; חקירה נוספת היא נגד חברת התשתיות שפיר הנדסה, על שוחד לבכירים ברומניה כדי לקדם פרויקט נדל"ן. וגם נגד חברות שסוחרות בנשק נפתחה חקירה: מספנות ישראל שעל פי החשד שילמה שוחד באמצעות סוכן ישראלי כדי למכור ספינות משמר בניגריה.
