האם אפשר למנות את סמוטריץ' לשר המשפטים? תלוי איזה יועץ משפטי שואלים

האם חבר הכנסת בצלאל סמוטריץ' יכול להיכנס לממשלה ובמי זה תלוי (חוץ מביבי)? העניין עלה אתמול במסגרת האנדרלמוסיה החוקתית והמשפטית, בשאלה האם מינוי שר לממשלה כיום, לאחר פיזור הכנסת, דורש את אישור הכנסת. אם כן - לא בטוח שיש לנתניהו רוב למנות את סמוטריץ'. אם אין צורך באישור הכנסת - הדרך סלולה והמינוי מובטח.

הייתי אתמול בכנס משפטי במכללה למינהל בראשון לציון, כנס עם מיטב מומחי המשפט החוקתי והמינהלי לציון 50 שנה לפסק הדין התקדימי בעניין 'ברגמן', שהיה הראשון לבטל חוק של הכנסת, הרבה לפני המהפכה החוקתית ולפני אהרן ברק. הפניתי את השאלה למומחים והתשובות היו חלוקות. פרופ' סוזי נבות מהמכללה למינהל טענה שיש צורך באישור, ד"ר הלל סומר מהמרכז הבינתחומי טען שאין צורך.

רוצה להחליף את שקד סמוטריץ' על תיק המשפטים: "נשיב את משפט התורה" בדברים שנשא אמש בישיבת מרכז הרב הבהיר יו"ר האיחוד הלאומי למה הוא שואף: "אנחנו רוצים את תיק המשפטים כי אנחנו רוצים 'אשיבה שופטייך כבראשונה'. אנחנו רוצים להשיב את משפט התורה על מכונו" עמיחי אתאלי, ידיעות אחרונות, 61 תגובות לכתבה המלאה 

מה עושים? פונים ליועץ המשפטי של הכנסת, עו"ד איל ינון שנכח גם הוא במקום. ינון הכריע במחלוקת - יש צורך באישור הכנסת. אבל, החגיגה של נבות לא האריכה, ושתי דקות אחר כך נחתה בווטסאפ הודעת דובר משרד המשפטים - אין צורך באישור. "נבקש להבהיר", נכתב, "כי לפי חוות דעת היועץ המשפטי לממשלה, אשר נמסרה לפני זמן קצר, מינויים של שרים חדשים בעת הזו הינו בהתאם להוראת סעיף 30(ד) לחוק יסוד: הממשלה, דהיינו, הממשלה יכולה למנות שרים מבין חברי הכנסת המכהנים ללא צורך באישור הכנסת".

ח"כ סמוטריץ'. אין דעה אחידה לגבי שאלת מינויו לשר משפטים צילום: עומר מסינגר

מה עושים? פונים לנשיאת בית המשפט העליון דורית ביניש ולשופט העליון והיועץ המשפטי בדימוס יצחק זמיר שהשתתפו אף הם בכנס. ביניש וזמיר ביקשו לראות את הסעיף בחוק יסוד: הממשלה. נבות העלתה אותו בנייד. נכון, שהסעיף אינו דורש אישור, אבל האם הוא חל על הסיטואציה הנוכחית? סומר טען שכן, נבות טענה שלא. ינון הודיע שיבדוק שוב, והשופטים הודיעו שבכל מקרה חוות הדעת של מנדלבליט תופסת אצל נתניהו, לא בהכרח בבית המשפט העליון, אם העניין יתגלגל לפתחו.

הסצנה הזו מדגימה את הכאוס החוקתי בו אנו נמצאים. שילוב של המצב הפוליטי הייחודי ושל חקיקה מסורבלת, מפותלת ובלתי ברורה שמקשה לחלץ תשובות ברורות לשאלות מתבקשות. סעיף 30(ד) לחוק יסוד: הממשלה, למשל.

כמו בזורבה היווני

ובהזדמנות זו עלתה עוד שאלה - האם הכנסת יכולה, במצבה הנוכחי, לחוקק חוק. כולם מסכימים שיש הבדל בין ממשלה לכנסת בזמנים כאלה. ההגבלות על הממשלה הובהרו בפסיקת בג"ץ ובהנחיות היועץ המשפטי ופרקליט המדינה. והשאלה שעלתה אתמול, האם, למשל, יכולה הכנסת לחוקק חוק שידחה את פיזורה לכמה שבועות. נניח שבני גנץ מגייס 61 חברי כנסת לדחייה כזו כדי לאפשר מתן הזדמנות, לחבר כנסת אחר להרכיב את הממשלה. נבות טוענת שאין אפשרות כזו - הכנסת פוזרה והיא לא יכולה להרים עצמה כמו הברון מינכהאוזן בציציות ראשו. סומר טוען שיש אפשרות כזו. ינון פסק הפעם לצד של סומר, אבל בהסתייגות: סמכויות החקיקה נתונות בידי הכנסת היוצאת, אלא שהנוהג הוא שלא מחוקקים בתקופה כזו אלא בעניינים דחופים ובהסכמה.

אגב, אם אין מניעה לחוקק ב"כנסת מעבר", אז ניתן לחוקק כעת את פסקת ההתגברות. הדבר תלוי כמובן בשאלה האם נתניהו יעז לנתץ את מסורת האיפוק המקובלת? קשה להאמין, אבל מי יודע. בכל מקרה עדיף להכין את התשתית ולמנות שר משפטים מקורב במקום שקד. האם הוא יעז לצורך זה לפטר את שקד מהממשלה? את זה הוא עשה אתמול. וסמוטריץ' כבר מתחמם על הקווים, כמו הזקנות בשחור בסצנה הבלתי נשכחת ב'זורבה היווני', שמסתערות על ירושתה של הזקנה הגוססת עוד בטרם נפחה את נשמתה.