האפליה בחינוך מתחזקת: פערים על חשבון ההורים

ועדת החינוך הזמנית של הכנסת צפויה לאשר היום את תשלומי ההורים לשנת הלימודים הקרובה. למען האמת, הסיבה שהכנסת ה־21 טרחה להקים ועדת חינוך, אף שהתפזרה, היא שללא אישור תשלומי הורים היו צפויים שיבושים קשים במערכת החינוך. כמו תמיד תישמע ביקורת קשה ומוצדקת על התשלומים. וכמו תמיד הנושא החשוב — התשלומים עבור תוכנית לימודים נוספת (תל"ן) ‑ אפילו לא יובא לאישור הוועדה. התשלומים הנוספים הם שתורמים לפערים הגדולים בחינוך.

תשלומי ההורים שתאשר הוועדה מממנים ביטוח תאונות אישיות, סל תרבות, מסיבות סיום, השאלת ספרי לימוד וטיולים. הם ינועו בין 556 שקל בכיתות א’ ל־1,338 שקל בכיתות י”ב, כלומר בין 50 ל־110 שקל בחודש. הם יהיו כמעט זהים לתשלומי ההורים בשנה שעברה.

שר החינוך בממשלת המעבר רפי פרץ צילום: אלכס קולומויסקי

ההיקף הכולל של תשלומי ההורים גדל מ־1.2 מיליארד שקל ב־2012 ל־4.6 מיליארד שקל ב־2016. הם יוצרים עול נוסף המתווסף ליוקר המחיה המכביד בישראל. משרד החינוך אמנם מעניק מלגות להורים שמתקשים בתשלום, אך מהמקרים הקשים שמתפרסמים לעתים של הורים שאינם עומדים בתשלומים, ברור שהסיוע אינו מספיק ויש לתגבר אותו.

בעיה גדולה עוד יותר היא התשלומים הנוספים, המאפשרים גבייה של אלפי שקלים רבים בשנה באישור משרד החינוך. מסמך שהגיש מרכז המחקר והמידע של הכנסת (הממ"מ) לוועדת החינוך מגלה ש־500 בתי ספר, שמהווים 16% מבתי הספר, גובים בין 2,000 ל־5,000 שקל בשנה. עוד 6% (כ־200 בתי ספר) גובים יותר מ־5,000 שקל בשנה. 24 בתי ספר גובים מעל 10,000 שקל בשנה.

המסמך של הממ"מ מגלה שבתי ספר חזקים מבחינה סוציו־אקונומית גובים גם תשלומי הורים גבוהים יותר, כלומר התשלומים מגדילים את הפערים. חמור מכך ‑ מתברר ששני שלישים מבתי הספר החילוניים שקיבלו אישור לגבייה נוספת הם מוסדות "ייחודיים על־אזוריים", כלומר בתי ספר שחומקים ממגבלת אזורי רישום. הממ"מ מתריע ש"ייתכן שיש בכך כדי להצביע על היווצרות מסגרות חינוך נפרדות לבעלי מעמד סוציו־אקונומי גבוה".

תשלומי ההורים הנוספים צריכים להיות המטרה העיקרית למאבק. כל מפלגה שמתיימרת להיות חברתית צריכה לפעול לביטול ההפרטה הזו בפועל של מערכת החינוך באמצעות תשלומים שמגיעים ל־1,000־2,000 שקל בחודש. מי שמאפשר את התשלומים האלה מנציח את האפליה בחינוך ומבטיח שהפערים יעברו גם לדור הבא.