בלעדי לכלכליסט
לראשונה: מפעל הר־טוב מייבא מלט זול מטורקיה
לכלכליסט נודע כי אוניית מטען תפרוק היום בנמל אשדוד מלט שמייבא הר־טוב. המפעל מייבא מלט כדי להתחרות במחירי ההיצף של היבואנים
מלחמת המחירים בענף המלט מחריפה: שבועיים בלבד לאחר שנודע כי מונופול המלט נשר מוריד את מחיר המלט ב־8%, ולאחר שלוש שנים בהן מחיר המלט צנח ב־25%, ל"כלכליסט" נודע כי מפעל המלט הר־טוב מתחיל לייבא היום מלט זול מטורקיה כדי שיוכל להתחרות ביבואנים שמשווקים מלט במחירי היצף. אוניית מטען ראשונה תפרוק היום בנמל אשדוד מלט שמייבא המפעל הוותיק מבית שמש. בכוונת המפעל לייבא מטורקיה 150 אלף טונות מלט בשנה. זאת בנוסף ל־700 אלף טונות שהוא מייצר בעצמו.
- למרות ההפסד: נשר חותכת את מחיר המלט ב־8%
- שר הכלכלה משמר את כוחם של יבואני המלט - אישר היטל של 0.25% בלבד
- המדינה תעניק כ־25 מיליון שקל למתחרה בנשר
צריכת המלט המקומית, ללא הרשות הפלסטינית, נאמדת בכ־7 מיליון טונות בשנה. מפעל נשר מוכר כ־4.5 מיליון טונות, והיתר מתחלק בין מפעל הר־טוב ו־4 יבואנים נוספים: סימנט של מספנות ישראל, הנסון (חברת בת של HeidelbergCement, מיצרניות המלט הגדולות בעולם) שקיבלה רישיון לייבא מלט דרך נמל אשדוד, וכן רביע נוף ואל באזר.
למרבה האבסורד, כיום בגלל המשבר הכלכלי בטורקיה וצניחת שער הלירה הטורקית, עלות היבוא זולה מעלות הייצור בארץ. רונן יונה, מנכ"ל קבוצת הר־טוב, אמר ל"כלכליסט" כי "אנחנו נשארים יצרן מלט כחול־לבן, עדיין רוב הפעילות תהיה מהמפעל. היבוא נועד לשמור על נתח השוק, לאזן ולצמצם את הנזקים שגורם היבוא בהיצף".
עוד הוסיף יונה כי "אנחנו לא סוגרים את המפעל מתוך אמונה שמתישהו מישהו יתעורר ויבין שצריך לשמור על התעשייה המקומית. לפני הבחירות שר האוצר משה כחלון, ושר הכלכלה אלי כהן הבטיחו לסייע מיד אחרי שתקום ממשלה חדשה. כעת בעקבות מערכת הבחירות החוזרת ברור שעד 2020 שום דבר לא יתקדם".
מה שהוביל את המפעל להחליט לייבא מלט הוא הורדת המחירים בשיעור של 8%, עליה החליטה החודש חברת נשר מפעלי מלט. ההחלטה נחשפה לראשונה ב"כלכליסט".
מלחמת מחירי המלט החלה ב־2016 כשהיבואנים החלו לשווק מלט שיובא מיוון וטורקיה במחיר היצף ‑ מחיר זול ממחירו בארץ המוצא. מחיר המלט צנח ב־25% מאז תחילת היבוא.
יונה אמר כי בעקבת הצעד של נשר, "כל הענף יתיישר לפי רמת המחירים הנמוכה. נוצר מצב מיוחד שהיום למעשה הרווחיות של כולם אפסית, או שהם מפסידים. כשיש 6 שחקנים ואף אחד מהם לא עושה תשואה מינימאלית על ההון זה מצב לא בריא".
דני טל, הממונה על הסחר במשרד הכלכלה, קיבל את תלונת הר־טוב כי המלט המיובא נמכר במחיר היצף. באוקטובר 2018, לאחר חקירה שנמשכה שנה, המליץ טל להשית על יבואנים היטל של 7%‑22% כדי לאלץ את היבואנים להעלות מחירים ולסייע לשני מפעלי המלט המקומיים ‑ נשר והר־טוב.
אבל שר הכלכלה אלי כהן דחה את ההמלצות, ונמנע מהיטל כדי לאפשר ליבואנים להמשיך ולכרסם בכוחו של מונופול נשר. ואכן מאז תחילת היבוא נתח השוק של נשר ירד מכ־80% עד לפחות מ־60%. מתוך ניסיון לכבוש מחדש נתחי שוק ולהוציא חלק מהמתחרים מהמשחק, החליטה נשר להוריד מחירים. בגלל שהיא חולשת על מחצית מהשוק, ענף המלט נכנס לסחרור.
המפעל הקטן הר־טוב היה בבעלות נשר עד 2015. באותה שנה הגיעה החברה להסדר עם הממונה על התחרות, לפיו, בין היתר, תמכור את המפעל. באפריל 2015 נמכר המפעל לשותפות של משפחת וייל וחברת שמשון תמורת 185 מיליון שקל.
בגלל שהר־טוב משלם את מחיר מלחמה בנשר, ועדת הכספים של הכנסת קראה לכהן למצוא פתרונות שיאפשרו לה לשרוד את מלחמת המחירים. ערב הבחירות נפגשו כהן וכחלון עם בעלי הר־טוב והבטיחו לקדם שני מסלולי מענקים: האחד יאפשר לקבל מענק של 30%־20% מגובה ההשקעה במפעל. כמו כן, תיבחן אפשרות לסייע להר־טוב באמצעות מסלול ייחודי לשימור עובדים.
בשני המסלולים יחד הר־טוב יוכל לקבל מענק של כ־25 מיליון שקל. אבל ההבטחות עוד לא מומשו, ולאור העבודה שאנחנו נמצאים כבר שנה במערכת בחירות, קשה להעריך מתי ואם בכלל הן ימומשו.