משרד החינוך: עלייה בזכאות לבגרות ל-70% לצד המשך העלייה בהעתקות

עלייה בשיעור הזכאות לבגרות: הגיע ב-2018 ל-70%. אחוז הזכאות לבגרות עם מתמטיקה 5 יחידות עלה מ-10.5% ב-2015 ל-15.5% ב-2018. עם זאת, שיעור הבחינות הפסולות בשל חשד להעתקה עלה מעט והגיע ל-1.1%. 4% מהתלמידים דיווחו שנסחטו באיומים, אך שיעורם ירד קלות לעומת 5% ב-2017. כך עולה מהתמונה החינוכית ל-2018 שמפרסם היום (ה') משרד החינוך.

התמונה החינוכית היא מדד בעל משתנים רבים להערכת מערכת החינוך שהנהיג שר החינוך לשעבר נפתלי בנט. הוא עשה זאת כדי שבתי ספר לא ישפטו רק לפי אחוזי הזכאות לבגרות שלהם. ב-2018 כוללת התמונה החינוכית 23 מדדים. התמונה גם מגבירה במידה מסוימת את שקיפות מערכת החינוך.

בחינת בגרות (ארכיון) צילום: גדי קבלו

בחינות המיצב בבתי הספר היסודיים נפסלו בשנה שעברה אחרי שנחשף שמנהלי בתי ספר ניסו להטות את התוצאות באמצעות שיתוף אחוז גבוה של תלמידים שזכאים להקלות. הבעיות האלו השפיעו גם על התמונה החינוכית והביאו לכל שהיא כוללת הפעם רק את החטיבה העליונה. בסך הכל למדו בשנת תשע"ח 392 אלף תלמידים בתיכונים ולימדו 52 אלף מורים מהם 43% בעלי תואר שני ומעלה.

שיעור הזכאים לתעודת בגרות עלה בשנים האחרונות בצורה עקבית מ-66% ב-2015 ל-68% ב-2017 ול-70% ב-2018. עם זאת יש לזכור ששיעור הזכאות נמדד מבין הלומדים בכיתה י"ב, כלומר אינו כולל מי שנשרו ואינו כולל את החינוך החרדי. 8% זכאים לתעודות בגרות מצטיינת, לעומת 7% ב-2015.

שר החינוך רפי פרץ. "מודעות ואכפתיות כלפי הסביבה שלהם" צילום: עמית שאבי

גם הפערים החברתיים בהישגי הבגרות הצטמצמו מעט. אם ב-2015 עמד הפער בין הזכאים בשני החמישונים העליונים לזכאים בשני החמישונים התחתונים על 25% הרי שב-2018 הוא ירד ל-21%. שיעור הזכאות לתעודת בגרות עם מתמטיקה 5 יחידות ממשיך לעלות. מ-10.5% ב-2015 ל-15.5% ב-2018. שיעור הזכאות לבגרות עם אנגלית 5 יחידות גדל באותה תקופה מ-32% ל-38%.

נעצרה הירידה בשיעור הנושרים מהתיכונים

בתחום אחד, טוהר הבחינות, נמשכת ההתדרדרות, מ-0.6% בחינות שנפסלו ב-2015 ל-1% ב-2017 ול-1.1% ב-2018. כלומר אחת מכל 90 בחינות נפסלת בשל חשד להעתקה.

במקביל נעצרה הירידה בשיעור הנושרים מהתיכונים. שיעור הנושרים ירד מ-1.5% ב-2015 ל-1.2% ב-2017 אך נתקע על שיעור זה גם ב-2018. ירידה גדולה במיוחד בנשירה נרשמה בשנים אלה במגזר החרדי, שבו בעיית נשירה קשה, מ-3.2% ב-2015 ל-1.9% ב-2018. לעומת זאת במגזר נוסף שסובל מנשירת תלמידים גדולה, המגזר הבדואי, כמעט לא חל שיפור.

נפתלי בנט, שר החינוך לשעבר צילום: עמית שעל

מדד האלימות בבתי הספר ירד מ-8% ב-2017 ל-7% ב-2018. כשבודקים את מרכיבי המדד מתגלות ירידות קלות אבל גם הנתונים הקיימים קשים למדי: 13% דיווחו שתלמיד דחף אותם, 5% שהוכו בעזרת חפץ (לעומת 6% ב-2017) ועוד 4% שקיבלו מכות חזקות. 4% נסחטו באיומים ע"י תלמיד אחר (5% בשנה הקודמת). על אחד מכל 20 תלמידים, הוטל חרם, דומה לשנה הקודמת.

שר החנוך החדש רפי פרץ: "יש שני נושאים שמצריכים טיפול, ואנו מציבים אותם כיעד לשיפור: מעורבות חברתית וסקרנות בלמידה. הנתונים מראים כי רק 57% מהתלמידים דיווחו כי בית הספר מעודד למעורבות חברתית ואזרחית (56% בשנים קודמות). אנחנו מסמנים את זה כיעד לשנה הבאה - לא לעלות באחוז אחד אלא ב-10%. החברה הישראלית זקוקה לאזרחים בעלי מודעות ואכפתיות כלפי הסביבה שלהם. זה חשוב, לא פחות ממתמטיקה ומאנגלית. גם הסקרנות בלמידה דורשת התייחסות מעמיקה יותר".

מנכ"ל משרד החינוך שמואל אבואב ציין כי "אנחנו רואים את השיפור במרבית המדדים. גם בהישגים הלימודיים וגם בהיבטים הערכיים. יותר זכאים לתעודת בגרות ויותר ניגשים ל- 5 יחידות לימוד במתמטיקה ובאנגלית. בד בבד, גם שיפור ביחסי הקרבה והאכפתיות בין המורים לתלמידים ובצמצום הפער שבין העשירונים הנמוכים לגבוהים".